|
|
תאריך פרסום : 02/09/2015
|  גרסת הדפסה
תמ"ר
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
5899-10-10
18/08/2015
|
בפני השופטת:
שרון גלר
|
| - נגד - |
התובעת:
ריסקו בע"מ
עו"ד קרונפלד
עו"ד אברמוביץ'
|
הנתבע:
אגף המכס והמע"מ חקירות תל אביב והמרכז
עו"ד בן דוד
עו"ד גוטליב
|
| פסק דין |
- בתובענה זו התבקש בית המשפט לקבוע את סיווג הרכיב האלקטרוני המיובא לישראל על ידי התובעת לצרכי מס. כן התבקש בית המשפט להורות על השבת סך של 488,541 ₪, אשר שולם על ידי התובעת בגין רכיב המס.
- מטעם התובעת הוגש תצהיר עדות ראשית של מר משה אלקלעי, מי שמשמש כבעלים וכמנכ"ל התובעת (להלן: "אלקלעי"), וכן הוגשה חוות דעת מומחה מטעם מר אליעזר ברנע ביחס לסיווג הטובין נשוא ההליך דנן (להלן: "המומחה ברנע").
- מטעם הנתבעת הוגשו הן תצהיר עדות ראשית והן חוות דעת מומחה של מר חיים שטיינברג, מי שמשמש כמעריך ראשי בבית המכס נתב"ג אשר במסגרת עיסוקו מסווג פריטים שונים לצרכי מס (להלן: "שטיינברג").
- ההדגשות בציטוטים לאורך פסק הדין הוספו על ידי הח"מ.
- התובעת הינה חברה העוסקת בעיצוב, פיתוח, ייצור ושיווק של פתרונות אבטחה, לרבות ייצור גלאים המשמשים במערכות אבטחת מבנים. בגדר עיסוקה, מייבאת התובעת רכיב מיקרוגל שהינו רכיב אלקטרוני המשדר וקולט פולסים בתדר מיקרוגל. מדובר ברכיב אלקטרוני המיועד לשימוש בגלאי תנועה שונים כגון מכשירי רדאר, פתיחה אוטומטית של דלתות וגלאי פריצה. דגמי מודול המיקרוגל אשר יובאו על ידי התובעת הרלבנטיים לתביעה הינם מודול מיקרוגל מסדרת HB ומודול מיקרוגל מדגם ACD240105, המיוצרים על ידי חברת ST Electronics (להלן: "רכיב המיקרוגל").
- ביום 27.8.06, קבעה הנתבעת, כי סיווג רכיב המיקרוגל הינו בפרט 25-2090 לצו תעריף המכס. על פי פרט זה, סיווג רכיב המיקרוגל היה בגדר "מכשירי שידור לרדיו-טלפוניה, רדיו טלגרפיה, שידורי רדיו או טלוויזיה", הכוללים בתוכם מכשירי קליטה (נספח ב' לתצהיר אלקלעי).
- בשנת 2007, בעקבות שינוי הגדרת פרט המכס 85.25 בשיטה המתואמת הבינלאומית לסיווג טובין, הוגדר רכיב המיקרוגל על ידי סוכן המכס של התובעת ככרטיס שיווק וקליטה וסווג לפרט מכס 85.17 לצו תעריף המכס בו מסווגים "מכשירי טלפון ומכשירים אחרים לשידור או לקליטה או של קול, תמונות, או נתונים אחרים" (העמודים הרלבנטיים מצו תעריף המכס צורפו כנספח ג' לתצהיר אלקלעי).
- בסוף חודש יולי 2009, נמסר לתובעת, כי לטענת הנתבעת, הסיווג הנכון לרכיב המיקרוגל אינו בפרט 85.17 לצו תעריף המכס, אלא במסגרת פרט 85.31-9010 לצו תעריף המכס המתייחס לחלקים של מערכות אזעקה, תחת פרט המשנה "גלאים" (העמודים הרלבנטיים מצו תעריף המכס צורפו כנספח ב' לכתב התביעה).
- בדיעבד התברר לתובעת, כי ביום 6.8.08 תיקנה הנתבעת את צו תעריף המכס כך שבתוך פרט המכס 85.31-9010 המתייחס לחלקים של מזעיקי פריצה ואש, הוסף סעיף משנה חדש שכותרתו "גלאים", אשר אושר על ידי וועדת הכספים של הכנסת ביום 30.3.09.
- התובעת, חלקה על סיווג חדש זה, אך שילמה אגב מחאה את המס, וביום 16.9.09 פנתה לבית המכס בדרישה להחזר המסים אשר שולמו על ידה. ביום 10.11.09 נדחתה דרישתה של התובעת על ידי בית המכס (התכתובת בין הצדדים צורפה כנספחים ד'-ו' לתצהיר אלקלעי).
- ביום 25.11.09 פנתה התובעת לשטיינברג לשם קבלת עמדתו ביחס לסיווג רכיב המיקרוגל. ביום 25.4.10 התקבלה תשובת שטיינברג, התומכת בעמדת הסיווג החדשה של הנתבעת (התכתובת בין הצדדים צורפה כנספחים ז'-ח' לתצהיר אלקלעי).
- לאחר קבלת עמדת שטיינברג, ביום 27.5.10, פנתה התובעת ליחידת הסיווג הארצית בהנהלת המכס, וביום 10.6.10 קיבלה יחידת הסיווג הארצית את עמדת בית המכס בנתב"ג ודחתה את פניית התובעת (התכתובת בין הצדדים צורפה כנספחים ט'-י' לתצהיר אלקלעי).
- מכאן, בעיקרו של דבר, ההליך שלפני, במסגרתו עתרה התובעת לסיווג רכיב המיקרוגל לצרכי תשלום מס בהתאם לצו תעריף המכס. כן עתרה התובעת, כאמור, להשבתם של סכומי המס ששילמה בגין רכיב המיקרוגל אשר יובא על ידה.
- יצוין להשלמת התשתית העובדתית, כי מאז מועד הגשת התביעה, ממשיכה התובעת לשחרר את רכיב המיקרוגל תוך תשלום המיסים בגינו אגב מחאה, וכי בין הצדדים הושגה הסכמה, כי תוצאת פסק הדין דנן תחול גם על רשימונים אלו (סעיף 25 לתצהיר אלקלעי, סעיף 82 לסיכומי התובעת).
- לטענת התובעת, היא משתמשת ברכיב המיקרוגל בתהליך ייצור הגלאים על ידה ורכיב זה כלל לא נמכר על ידה בנפרד. הגלאים המיוצרים על ידה בנויים ממספר מכלולים המורכבים, בין היתר, מכמות גדולה של רכיבי אלקטרוניקה (דוגמת רכיבים מוליכים למחצה, קבלנים, סלילים, נגדים ומודול המיקרוגל, מערך אופטי, יחידות עיבוד ממוחשבות, רכיבים אלקטרו-מכאניים, זיווד פלסטי וכו'). כולם יחדיו, ולא רכיב המיקרוגל, מרכיבים את המוצר הסופי אותו היא מייצרת ומשווקת – גלאי פריצה (סעיפים 3 ו- 6 לתצהיר אלקלעי).
- הגלאי המושלם המיוצר על ידי התובעת מורכב מכמות גדולה של רכיבי אלקטרוניקה, מערך אופטי, יחידות עיבוד ממוחשבות, רכיבים אלקטרו-מכאניים, זיווד פלסטי וכו' אשר עוברים שינוי מהותי במפעל התובעת כתוצאה מתהליכי ייצור מורכבים, שבסופם מתקבל מוצר חדש ובעל ייעוד אחר (סעיף 26 לתצהיר אלקלעי).
- רכיב המיקרוגל הנדון הינו מוצר מדף המיועד לשימושים מגוונים, ובגלאי התנועה המיוצרים על ידי התובעת קיימים מעל 100 רכיבים אלקטרוניים שרכיב המיקרוגל המדובר הינו רק אחד מהם, אשר יחדיו מהווים את המוצר הסופי שהוא גלאי תנועה (העלונים של רכיב המיקרוגל ושל גלאי התנועה הנמכר על ידי התובעת צורפו כנספחים ג'-ד' לכתב התביעה).
- רכיב המיקרוגל הנדון הינו חיישן מסוג מקלט-משדר המשדר וקולט פולסים בגלי מיקרוגל, תוך שימוש בעיקרון הדופלר. רכיב המיקרוגל אינו יכול כאמור לתפקד כיחידה עצמאית, שכן ניתוח הקליטות לא מתבצע ברכיב המיקרוגל עצמו, אלא ביחידת העיבוד המרכזית והוא מתאפשר רק לאחר הגברה, סינון ומיצוב משמעותיים של האות המתקבל במודול (סעיף 5 לתצהיר אלקלעי).
- משכך, לאור מהותו הנ"ל של רכיב המיקרוגל ונוכח העובדה, כי הוא מהווה רק רכיב אחד בגלאי מיני רבים ולא משמש כמרכיב העיקרי במוצר, הרי שפרט 85.31-9010 לצו תעריף המכס, בו מסווגים גלאים כמוצר סופי, אינו פרט המכס הנכון לסיווגו.
- לטענתה, על פי קביעת הנתבעת עצמה, פרט המכס בו יש לסווג את רכיב המיקרוגל, ככרטיס שיגור וקליטה, הוא פרט 85.17-6290 לצו תעריף המכס.
- לחילופין טענה התובעת, כי היות ולרכיב המיקרוגל פונקציה עצמאית, אשר אינה מפורטת בפרט 85.17, אזי הסיווג המתאים ביותר עבורו הינו במסגרת פרט 85.43-9099 לצו תעריף המכס כ"חלקים של מכונות ומכשירים חשמליים בעלי פונקציות עצמאיות, שלא פורטו בפרק זה". לטענתה, סיווג זה אף נקבע לרכיב המיקרוגל על ידי המכס בארה"ב (סעיף 6 לתצהיר אלקלעי, עותק של העמודים הרלבנטיים מצו תעריף המכס צורף כנספח ו' לכתב התביעה ועותק של החלטת הסיווג האמריקאית צורף כנספח א' לתצהיר אלקלעי).
- כאמור, החל מיולי 2009, התובעת שחררה את משלוחי רכיב המיקרוגל מפיקוח רשות המכס תוך תשלום אגב מחאה של המסים הנדרשים. לטענתה, עד ליום הגשת התביעה, שוחררו על ידה 32 רשימונים ושולמו על ידה מסים אגב מחאה בסך כולל של 472,794 ₪ אשר נכון ליום הגשת התביעה עומד סך זה על סך של 488,541 ₪ (סעיפים 23-24 לתצהיר אלקלעי, רשימה המפרטת את הרשימונים אשר שוחררו תוך תשלום אגב מחאה צורפה כנספח יג' לתצהירו).
- משכך, בית המשפט התבקש לקבוע, כי הסיווג של רכיב המיקרוגל הינו במסגרת פרט 85.17-6290 או במסגרת פרט 85.43-9099 לצו תעריף המכס. כן התבקש בית המשפט להורות לנתבעת להשיב לתובעת את המסים אשר שולמו על ידה אגב מחאה בצירוף ריבית והצמדה (סעיפים 5.1-5.2 לכתב התביעה).
- מנגד טענה הנתבעת, כי יבוא למדינת ישראל מתבצע, בין השאר, בהתאם ל"אמנה הבין לאומית בדבר שיטה מתואמת לתיאום מצרכים וקידודם", אשר נכרתה בבריסל בשנת 1983 והמסווגת טובין שונים לפי קבוצות על פי שיטה בינלאומית מתואמת (להלן: "אמנת בריסל"). אמנת בריסל אומצה לחוקי מדינת ישראל, בין השאר, באמצעות צו תעריף המכס ומס קניה.
- לטענתה, ככלל, לצורך סיווגם של טובין, יש לפעול בהתאם להוראות הסיווג המפורטות בסעיף 3 לצו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על הטובין, תשס"ז-2007 (להלן: "צו תעריף המכס"). על מנת לקבוע סיווג, המסווג בוחן תחילה את מהות הטובין מחד, ואת כותרות פרטי המכס הרלבנטיים לסיווגם מאידך.
- לטענתה, במסגרת בחינת פרטי המכס הרלבנטיים, יש לבחון את פרטי המכס הבאים בחשבון, תוך התייחסות לכללים לחלק ולפרק בצו תעריף המכס. על מנת לעמוד על פרשנותם של פרטי המכס ניתן לפנות לאמנת בריסל הקובעת את השיטה המתואמת לתיאורם וקידודם של טובין, וכן לדברי ההסבר לשיטה המתואמת אותם מפרסמת מועצת בריסל מכוח אמנת בריסל.
- באשר לתיאור רכיב המיקרוגל טענה הנתבעת, כי עיון בעלון היצרן מלמד, כי התובעת ייבאה לארץ גלאי המשמש כמרכיב גילוי אידיאלי במערכות מזעיקי פריצה, באשר רכיב המיקרוגל משתייך אפוא, בעיקר, למערכות מזעיקי פריצה הכוללות גילוי של גוף זר הנכנס למרחב עליו הן משגיחות, כגון גלאי תנועה, גלאי קרינה אינפרא אדומה וגלאים המזהים חצייה של קרני אור.
- לטענתה, בהתאם להלכה הפסוקה נקבע, כי ההתאמה בין הטובין לבין פרט המכס המתאים ביותר, ראוי שתיעשה על פי הייעוד הפונקציונאלי של הטובין, וכי בנסיבות המקרה דנן, השימוש בפועל וכן המהות התפקודית של רכיב המיקרוגל הינו כחלק ממערכות מזעיקי פריצה.
- עוד הוסיפה הנתבעת וטענה, כי בת"א (ת"א) 99086/00 אופטקס מרכז האבטחה הישראלי בע"מ נ' מדינת ישראל – אגף המכס ומע"מ (להלן "עניין אופטקס") נפסק על ידי כב' השופטת אביגיל כהן, לעניין סיווג הגלאים, כי הגם שקיימים שימושיים אפשריים נוספים לגלאים מעבר לשימושם העיקרי כגלאים למערכות אזעקה, הרי שעל פי מבחן המהות, משמשים הגלאים בפועל כחלקים של מערכות אזעקה בלבד, ומשכך יש לסווגם, על סוגיהם, כחלקים של מזעיקי פריצה בפרט 85.31-9000.
- משכך טענה הנתבעת, כי נוכח פסק הדין בעניין אופטקס והואיל ועסקינן בגלאים לכל דבר ועניין, המהווים חלקים ממערכות אזעקה, הרי ברור הוא, כי יש לסווגם כגלאים שהינם חלקים של מזעיקי פריצה בהתאם לסעיף 85.31-9010 (עותק מפרט המכס 85.31-9010 צורף כנספח 1 לכתב ההגנה).
- כאמור, לטענת הנתבעת, אף עיון בעלון הטובין, אשר צורף כנספח ג' לכתב התביעה מלמד, כי מדובר במוצר בעל יכולת גילוי.
- לטענתה, רכיב המיקרוגל נשוא ההליך דנן, עונה להגדרת חלק ממזעיקי פריצה באשר הינו מתאים באופן אידיאלי לשימוש במערכת מזעיק פריצה, לגילוי תנועה ולצמצום אזעקות שווא.
- טענת התובעת, כי היא מייצרת גלאי המורכב ממספר רכיבים, אין בה כדי לערער את טענת הנתבעת לפיה הטובין אשר ייבאה התובעת הינם גלאים. ממילא ברור הוא, כי הטובין נשוא ההליך דנן משמשים כמרכיב הגילוי בתוך מערכות האזעקה, וכי יובאו על ידי התובעת על מנת לשמש כחלק ממערכות מזעיק פריצה.
- הנתבעת אישרה, כי המוצר הנמכר על ידי התובעת הינו גלאי הכולל גלאי פאסיבי וגלאי תנועה במטרה לגלות באופן יעיל יותר פריצה ובד בבד למנוע אזעקות שווא, אולם לטענתה, אין הדבר מוריד מעצם יכולתו של רכיב המיקרוגל להוות גלאי בפני עצמו ועל כן, ובאשר הפונקציה הבסיסית לה הוא נועד ומשמש הינה פעולת הגילוי, גם אם היא פשוטה, הרי שהוא גלאי ויש לסווגו תחת סעיף המכס המתייחס לגלאים, גם אם במוצר הספציפי אותו מייצרת התובעת קיימים גלאים נוספים.
- בהתאם לפסיקה יש להידרש לייעוד העיקרי והשימוש של רכיב המיקרוגל בהתאם להגדרת היצרן - גלאי. ייעוד המוצר ואופן השימוש בו על ידי התובעת אינו מעלה או מוריד לעניין הסיווג.
- הנתבעת דחתה את טענת התובעת לפיה יש לסווג את הטובין המיובאים על ידה בגדר פרט 85.17 לצו תעריף המכס מאחר ולטענתה, מהותית, פרט 85.17 עוסק במכשירים המתאימים לשידור או לקליטה של קול, תמונה או נתונים בין שתי נקודות ברשת תקשורת קווית או אלחוטית. פרט זה אינו רלבנטי כלל באשר אין בפעולת הגלאי העברת נתונים כלשהם, אלא שידור גל וקליטתו בחזרה באותה נקודת היציאה. כמו-כן, לא קיימות שתי נקודות אשר ביניהן ניתן להעביר נתונים, וודאי שלא ברשת תקשורת.
- לטענתה, מאחר שרכיב המיקרוגל משמש לגילוי תנועה והינו בחזקת חלק המשמש באופן בלעדי או עיקרי למזעיקי פריצה, הרי שיש לסווגו כמזעיק פריצה. לטענתה, אף לשיטת התובעת, רכיב המיקרוגל הינו מרכיב אלקטרוני המשמש לייצור גלאים שהם חלק במערכת מזעיק פריצה, קרי, חלק של חלק ממערכות מזעיקי פריצה, ולו הגדרה זו תתקבל, הרי שיש לסווג את רכיב המיקרוגל כחלק של מזעיקי פריצה בסעיף המיועד לגלאים ומשכך, פרט המכס הנכון הינו 85.31-9010.
- לחילופין טענה הנתבעת, כי אף אם רכיב המיקרוגל הינו בגדר גלאי שאינו מוגמר, הרי שבהתאם להוראת סיווג 3(2)(א) לצו תעריף המכס יש לסווגו כפריט מושלם, בהיותו בעל המאפיין המהותי של הפריט המושלם.
- כן דחתה הנתבעת את טענת התובעת לפיה, סיווג זה אף נקבע על ידי המכס בארה"ב וטענה, כי מדובר בפריט הייחודי למדינת ישראל.
- לבסוף דחתה הנתבעת את דרישת התובעת להשבת מכלול הכספים אשר שולמו על ידה וטענה, כי חלק מתשלומי התובעת שולמו שלא אגב מחאה ומשכך טענה, כי אין לכלול את התשלומים אשר שולמו שלא אגב מחאה בגדר ההליך דנן באשר בהתאם לסעיף 154(ג) לפקודת המכס, תנאי להגשת תובענה להשבת מכס ששולם הינו, כי לפני התשלום צוין ברשימון, כי הוא שולם אגב מחאה. כן טענה הנתבעת, כי טענת התובעת לפיה לא כללה את עלות המיסים במחיר המכירה של המוצר שייצרה הינה טענה הטעונה ביקורת על ידי המכס (סעיף 53 לכתב ההגנה).
סיווג רכיב המיקרוגל בהתאם לצו תעריף המכס
- בגדר הטענות אשר הועלו על ידי הצדדים, ביקשו הצדדים להסתמך על פסקי הדין השונים הדנים בסוגיית סיווג טובין לצרכי מכס.
- בעוד שבגדר הודעת התובעת אשר הוגשה לתיק בית המשפט ביום 3.5.15 טענה התובעת, כי בנסיבות המקרה נשוא ההליך דנן, יש להסתמך על פסקי הדין אשר ניתנו לאחר הגשת הסיכומים מטעם בעלי הדין בהליך דנן, בת"א 25694-05-10 השמירה טכנולוגיות מיגון (1971) בע"מ נ' משרד האוצר/אגף המכס והמע"מ, וכן בת"א 3925-09-10 אגנטק (1987) בע"מ נ' מדינת ישראל (אגף המכס והמע"מ) (צורפו כנספחים א'-ב' להודעת התובעת), טענה התובעת, כי יש להסתמך על פסק הדין בעניין אופטקס, אשר אוזכר לעיל.
- עיינתי בפסקי הדין הנ"ל. עיינתי אף בפסק הדין אשר ניתן על ידי בית המשפט המחוזי בתא (ת"א) 1761/06 מדינת ישראל – אגף המכס ומע"מ נ' אופטקס מרכז האבטחה הישראלי בע"מ אשר דן ודחה את הערעורים ההדדיים אשר הוגשו על ידי הצדדים בעניין אופטקס.
- יוזכר, כי בעקבות פסק הדין בעניין אופטקס, ביום 6.8.08 תוקן צו תעריף המכס, באופן שהוסף לו סעיף 85.31-9010 המתייחס לגלאים שהינם חלקים למזעיקי פריצה או מזעיקי אש עליהם חל מכס בשיעור 12%, בעוד שבעבר, היו חלקים אלו פטורים מתשלום מכס בעת ייבואם ארצה. משכך התעוררה המחלוקת בין הצדדים נשוא ההליך דנן.
- הנתבעת טענה, כי פסק הדין בעניין אופטקס, המהווה פסיקה מנחה אשר אושרה על ידי בית המשפט המחוזי, והמסדירה את סוגיית הגלאים, ומשכך התובעת אינה יכולה להעלות טענות הסותרות את פסק הדין בעניין אופטקס.
- אין בידי לקבל טענתה זו של הנתבעת. פסק הדין בעניין אופטקס אכן סיווג את הטובין אשר היה נשוא המחלוקת שלפניו כגלאים, ואולם אני סבורה, כי במקרה דנן מדובר בטובין שונים מהטובין אשר נדונו בעניין אופטקס.
- המכנה המשותף לכל פסקי הדין הנ"ל הינו, שבכל המקרים הללו נדרש בית המשפט לסווג את הטובין נשוא ההליך שלפניו לפרט המכס הנכון בהתאם למבחן אשר נקבע על ידי כב' השופט אור בע"א 2102/93 מדינת ישראל נ' מירון מפעלי תעשיות הגליל (ממ"ת) (פורסם במאגרים המשפטיים) (להלן: "הלכת מירון").
- בהלכת מירון נקבעו שלבי הבדיקה בסווג טובין לצורך החלת צו תעריף המכס, כדלקמן:
השלב הראשון – אפיון טיבם ומהותם של הטובין: בשלב זה, בוחנים את תיאור מאפייני הטובין ועומדים על טיבם, על השימוש אשר נעשה בהם בפועל, החומרים מהם עשויים, תכונותיהם וכו'.
בע"א 6296/95 דידקטיקט בע"מ ואח' נ' מנהל אגף המכס והבלו, מס קנייה ומע"מ ואח' (פורסם במאגרים המשפטיים), אשר דן בשלב ראשון זה של סיווג הטובין נקבע, כי ניתן לאפיין טובין הן לפי מבחן המהות – על פי טיב ותכונות, והן לפי מבחן הייעוד והשימוש שנעשה בפועל באותם טובין.
השלב השני – בחינת המשמעות המשפטית של פרטי הטובין: בשלב זה, בוחנים את המשמעות המשפטית של הטובין לאור תכלית החקיקה וכללי הפרשנות המקובלים. הטובין, מאופיינים על סמך ראיות, לרבות חוות דעת מומחים, והתרשמות השופט מהטובין, בהסתמך על ניסיון חייו וידיעתו השיפוטית.
השלב השלישי – שלב ההתאמה: בשלב זה, מבצעים התאמה בין סיווג טובין על פי השלב הראשון ובין סיווג הטובין על פי השלב השני.
- אכן, קיימים מקרים בהם קיימת יותר מאפשרות סיווג אחת, ובמצב כזה ייעשה הסיווג, בהתאם לעקרונות הפרשנות הכלליים, המנויים בסעיף 3 לצו תעריף המכס, החלטות הוועדה לעניין השיטה המתואמת, החלטות מזכירות ארגון המכס העולמי והחלטות סיווג של רשויות מכס אחרות בעולם.
- יוזכר, כי בעוד שהנתבעת טענה, כי יש לסווג את רכיב המיקרוגל לפרט 85.31-9010 לצו תעריף המכס, טענה התובעת, כי יש לסווג את מרכיב המיקרוגל לפרט 85.17-6290 או לפרט 85.43-9099 לצו תעריף המכס.
- לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הנ"ל, לאור המסגרת המשפטית שפורטה לעיל, הגעתי לכלל דעה, כי יש לקבל את עמדת התובעת בהליך זה. טעמי יפורטו להלן:
- בפרט 85.31-9010 לצו תעריף המכס נקבע כדלקמן:
"85.31 מכשירי איתות קולי או חזותי, חשמליים (כגון פעמונים, צופרים, מלואות, מחוונים, מזעיקי פריצה או אש), חוץ מאלה שבפרט 85.12 או 85.30 –
1000 "מזעיקי פריצה או אש ומכשירים דומים:
...
9000 חלקים:
...
9010 גלאים".
- יש לבחון, האם ניתן לסווג את רכיב המיקרוגל לפרט מכס זה, וזאת בהתאם למבחן אשר נקבע בהלכת מרון.
השלב הראשון – אפיון טיבם ומהותם של הטובין
- אין חולק, כי הגם שרכיב המיקרוגל נשוא ההליך דנן, ניתן באופן עקרוני לשימוש במכשירים אחרים ולאו דווקא במזעיקי אזעקה, הרי שבפועל רכיב זה יובא על ידי התובעת על מנת שישמש כחלק ממערכות אזעקה ולא לצורך אחר כלשהו.
- כלומר, רכיב המיקרוגל משמש כרכיב המצוי במערכות אזעקה המיוצרות על ידי התובעת, גם אם תיאורטית ניתן לעשות בהם שימוש אחר, ומשכך ניתן לומר, כי אין חולק, שהשימוש בפועל והמהות התיפקודית של רכיב המיקרוגל עבור התובעת הינו כחלק ממערכות אזעקה.
- לעניין זה נפסק על ידי כב' הנשיא (בדימוס) שמגר בר"ע 483/85 מדינת ישראל נ' החברה המרכזית לייצור משקאות בע"מ (פורסם במאגרים המשפטיים), כי יש לבחון את המהות התיפקודית של המיטלטלין:
"לעניין אמות המידה המנויות, אשר בהן יש להיעזר, מקובלת עלי הגישה, לפיה יש לבחון את המהות התיפקודית של המטלטלין, ומראיהם אינו מכריע לצורך סיווגם. כפי שלא היינו משנים מתיאורו בתור שכזה של טרנזיסטור מאחר שעוצב בצורת מאפרה (ויש כאלה), כך גם אין חפץ פלוני מאבד מאופיו כמכשיר קירור, אם זה אכן ייעודו המכריע, ותהיה צורתו אשר תהיה. לעניין זה צריך לתת את הדעת לכך, שיכול שמיתקן מסוים יהיה בגדר מערכת משולבת וישמש למספר מטרות – מהן עיקריות ומהן שוליות או משניות או מהן מטרות-עזר – אולם גם במקרה כזה לא ניתן לסווגו לצורך המכס אלא על פי פרט אחד.
במקרה כאמור, נכון יהיה אם ייבחר הסיווג הדומינאנטי, היינו אותו סיווג המשקף בצורה הקרובה ביותר את אופיו העיקרי של המיתקן, המהווה מכלול אשר בתוכו מרכיבים שונים".
- ואולם, בעת בחינת "המהות התפקודית" של רכיב המיקרוגל, יש לבחון את המהות התפקודית של המוצר, לאו דווקא ביחס לשימוש אותו עושה התובעת במוצר. כעולה מן הראיות שהוצגו לפני, רכיב המיקרוגל הנדון משמש לייצור מערכות שונות אחרות. הדברים עולים מעדותו של אלקלעי בחקירתו הנגדית:
"ש. השתמש בביטוי חיישן קודם כביטוי מקביל לביטוי משדר/מקלט
ת. מה שהוא קולט זה את האותות המוחזרים מהחלל שעליו הוא מפקח. לכן הדבר הזה יכול לשמש באפליקציה הנכונה כגלאי תנועה. אם אנו נקח את הרכיב הזה ונצרף אליו מגבר ומיקרו פרוססור יש לי איור שמסביר זאת ואז הוא יהפך לגלאי".
(עמ' 9, ש' 23-26 לפרוטוקול)
וכן:
"ש. אני מפנה אותך לכתוב בהחלטה שם תחת תיאור מוצר נכתב : (מצטטת) - שאלתי היא, איך זה תואם את תיאור המוצר שלנו
ת. התשובה נמצאת בהמשך המשפט (מצטט). זה לא יחידה שעומדת בפני עצמה זה בעצם רכיב אשר את היציאה שלה ניתן להשתמש למוצרים שונים והוא נותן פה דוגמאות כגון גלאי תנועה לסיקיוריטי או לגילוי אנשים וכלי רכב או לפתיחת דלתות. אומר בצורה ברורה, שזה לא מהווה אלמנט של גילוי וביחד עם רכיבים אחרים בגלאי מהווים את הגלאי".
(עמ' 10, ש' 11-17 לפרוטוקול)
וכן:
"ש. האם אפשר להשתמש בחלק הזה לצורך אחר מגילוי תנועה?
ת. בוודאי. הדבר הזה משמש היום בעיקר לחניונים בדרך כלל אם את מכירה חניונים ויש היום תאורה במערכות אוטומטיות אתה רוצה לראות איפה יש מקום פנוי, אז רכיבים מהסוג הזה מותקנים שם לרדאר גילוי מהירות.
במקרה של השימוש לצורך רדארים מדובר בזיהוי מהירות ולא בזיהוי תנועה גרידא. במקרה הזה הטכנולוגיה שבה מושתל המודול מזהה מהירות ולא רק תנועה. במקרה הזה, המוצר המודד המשדר מודד משך זמן שלוקח לגל להגיע חזרה ומזה לומדים על המהירות. וזה שונה מהמקרה של השימוש אצלנו שבו המדידה היא של תדר אופייני לאדם שמזהה פורץ".
(עמ' 14, ש' 25 – עמ' 15, ש' 2 לפרוטוקול)
- הנתבעת טענה בעניין זה כאמור, כי בהתאם לעלון היצרן עצמו, אין חולק, כי מדובר בגלאי המשמש כמרכיב גילוי אידיאלי במערכות מזעיקי פריצה (סעיפים 3 ו- 23 -לחוו"ד שטיינברג). הנתבעת הוסיפה וטענה (סעיף 36 לחוו"ד שטיינברג), כי אף בדברי ההסבר לשיטה המתואמת ביחס לפרט 85.31 מתייחסים לטובין שאמורים להיות כלולים בפרט זה, כאשר בסעיף E ישנה התייחסות למזעיקי פריצה ומוסבר, כי הם מורכים מהחלק המגלה והחלק המאותת, כדלקמן:
"Burglar alarms: these consist of two: a detecting part, and a signaling part (bell, buzzer, visual indicator, etc) which is set off automatically when the detecting part operates".
- בעלון היצרן ביחס לרכיב המיקרוגל צוין, כדלקמן:
"HB9 Series Miniature Microwave Motion Sensor is a X-Band Bi – Static Doppler transceiver module".
- מתיאור המוצר בהתאם לעלון היצרן הנ"ל עולה, כי מדובר בסדרה מוקטנת של גלאי תנועה המבוססת על גלי מיקרוגל, תוך תיאור המודול שעל בסיסו עובד הרכיב – דופלר סטאטי.
- אין חולק, כי מדובר ברכיב אשר נועד לגלות תנועה, ואולם אין בתיאור זה כדי ללמד, כי מדובר במוצר מוגמר.
- מעדותו של אלקלעי בחקירתו הנגדית עולה, כי רכיב המיקרוגל נקרא בשמות שונים על ידי היצרנים השונים, כדלקמן:
"ש. האם נכון הוא ששמו המלא של הטובין הוא מייקרו וואב מויישן סנסור?
ת. יש לו שמות רבים. כל יצרן בוחר איך לתאר את הרכיב וניתן לראות בפרוספקטים השונים של היצרנים כיצד הם מגדירים זאת. אני מחזיק אצלי מסמך עם אחת ההגדרות של הרכיב הזה של אותו יצרן. הם אומרים HB100 מייקרו וואב דופלר רדר".
(עמ' 8, ש' 17-21 לפרוטוקול)
- בהתאם להלכת מירון, יש לבחון את השלבים הנוספים לשם קביעת סיווג הטובין. הנתבעת לא עשתה כן. טענתה העיקרית הינה, כי יש לסווג את רכיב המיקרוגל בהתאם לתיאור המוצר על ידי היצרן. אין בידי לקבל את גישתה זו של הנתבעת, ובהתאם להלכת מירון נדרש כאמור לבחון אף את המשמעות המשפטית של רכיב המיקרוגל.
השלב השני – בחינת המשמעות המשפטית של פרטי הטובין
- כמבואר להלן, אני סבורה, כי בחינת המשמעות המשפטית של רכיב המיקרוגל מלמדת, כי אין מדובר בגלאי לכל דבר ועניין.
- אכן, שטיינברג העיד בעניין זה, כי לשיטתו, מדובר בגלאי המשמש כמרכיב גילוי אידיאלי במערכות מזעיקי פריצה (סעיף 3 לחוו"ד שטיינברג). ואולם, עיון בראיות אשר הונחו לפני בית המשפט מלמד, כי אין מדובר ברכיב המהווה גלאי באופן עצמאי, אלא רכיב אשר הרכבתו ביחד עם רכיבים נוספים, יוצר את המוצר המוגמר שהינו גלאי.
- בעניין זה העיד המומחה ברנע בחוות דעתו, כי הגלאים המיוצרים על ידי התובעת הם מכלולים, המורכבים ממספר רב מאוד של רכיבים ותתי מכלולים, כי אף אחד ממרכיבי הגלאי לבדו, כולל רכיב המיקרוגל, אינו יכול לגלם בתוכו את התכונות השונות המיוחדות לגלאי כמכלול, כי רכיב המיקרוגל עצמו הוא רק רכיב אחד מבין עשרות הרכיבים, המהווים יחדיו את מכלול הגלאי, וכי הוא אינו בעל יכולת הניתוח והגילוי הקיימת בגלאי המיוצר על ידי התובעת (סעיף 3 לחוות דעתו של המומחה ברנע).
- המומחה ברנע הבהיר עמדתו זו אף בחקירתו הנגדית, כדלקמן:
"ש. למעשה בגלאי התנועה שהתובעת מייצרת, האם יש עוד רכיב מלבד החיישן שלנו, שאחראי על זיהוי התנועה?
ת. יש רכיב אינפרא אדום. המזהה שינוי בקרינה בתחום של האינפרא אדום ואם יש שינוי סימן שמשהו השתנה בשטח, ואם משהו השתנה בשטח אז סימן שמשהו נכנס לשטח. זה רכיב אחר".
(עמ' 18, ש' 30 – עמ' 19, ש' 3 לפרוטוקול)
- אף אלקלעי העיד בחקירתו הנגדית, כי רכיב המיקרוגל אינו מהווה גלאי בפני עצמו וכי לשם ייצור גלאי, יש לצרף את רכיב המיקרוגל לרכיבים נוספים, כדלקמן:
"ש. למה בתצהיר אתה מכנה את המוצר שלך לא כחיישן תנועה?
ת. מויישן סנסור זו אחת ההגדרות כדי שיהיה גילוי תנועה ניתן יהיה להשתמש ברכיב הזה בתוספת עשרות רבות של רכיבים אחרים כדי להפוך אותו לגלאי שיגלה תנועה.
ש. אבל השם של החיישן הזה הוא חיישן תנועה?
ת. אני מתקן אותך, הסנסור הזה לא יכול בעצמו לגלות דבר הוא רכיב שיחד עם עשרות רבות של רכיבים אלקטרוניים אחרים מיקרו פרוססור עם תוכנה רלוונטית תיצור את האבחנה ואת הגילוי. הפריט הזה בפני עצמו לבד איננו כולל את היכולת לאתר תנועה.
ש. אתה אומר את הדברים האלה ששם המוצר הוא חיישן תנועה?
ת. אין ספק שהרכיב הזה מיועד לאפליקציה הזו של איתור תנועה אך אני חוזר על תשובתי לעיל לגבי חוסר יכולתו לאתר תנועה. יש לי איתי גלאי אותו אנו מייצרים בארץ במפעל שלנו בקרית מלאכי כדי להראות לבית המשפט מה זה גלאי, ומה ההבדל בין גלאי לבין חיישן תנועה. אני מציג לבית המשפט גלאי שאנו מייצרים במפעל, בגלאי הזה יש 7 סנסורים שונים. אני מציג לבית המשפט. מה שמדובר בו זה הרכיב שאני מציג אותו ואנו מייבאים ועליו המחלוקת. הוא נמצא במוצר. הסנסור הזה משדר וקולט את הגלים המוחזרים. בנוסף יש לנו שני סנסורים בטכנולוגיה שלPIR ובנוסף יש ארבעה סנסורים של אקטיבIR . אני הצגתי את הפירוט הזה כדי להמחיש את חוסר יכולתו של הרכיב נשוא ההליך לשמש לצורך גילוי תנועה בפני עצמו במנותק מהמערכת השלמה".
(עמ' 8, ש' 26 – עמ' 9, ש' 15 לפרוטוקול)
וכן העיד:
"ש. למעשה אתה טוען שהטובין הם חלק של הגלאי תנועה שנמצא בגלאי המשולב שאתם מייצרים?
ת. זה טרנסיוור שאנו משתמשים בו לצורך יצור הגלאים שלנו.
ש. זה חלק בתוך גלאי תנועה שבגלאי התנועה אתה משתמש בגלאי המשוכלל?
ת. לא. אני מייצר את גלאי התנועה. לצורך ייצור גלאי התנועה אני משתמש בסנסורים שונים והטובין כאן הוא אחד מהם.
ש. בלעדי החלק הזה לא יכולת להרכיב את גלאי התנועה?
ת. לא בטכנולוגיית מיקרוגל, אלא בטכנולוגיה אחרת".
(עמ' 14, ש' 17-24 לפרוטוקול)
כן השיב לשאלות בית המשפט כדלקמן:
"לשאלת בית המשפט, בעצם אף אחד מהרכיבים בגלאי הזה לא ניתן לומר שהוא בפני עצמו יודע
לזהות תנועה רק המכלול של הגלאי יודע לזהות תנועה.
ת. נכון חד משמעית.
המשך:
ש. בעצם אתה אומר שאלמלא היכולת של הניתוח שאתה מכוון אליה, בלי אנאליזה אי אפשר לזהות תנועה על ידי הגלאי?
ת. נכון".
(עמ' 13, ש' 13-19 לפרוטוקול)
- בנוסף להצגת ראיות אלו, שלא נסתרו, ובעת בחינת "המשמעות המשפטית" של פרטי הטובין, יש לבחון אף את תכלית החקיקה אשר הטילה את המכס על ייבוא גלאים.
- מעיון בפרוטוקולים של ישיבות וועדת הכספים של הכנסת (להלן: "וועדת הכספים"), במסגרתם נדונה ההצעה לתיקון צו תעריף המכס עולה, כי מטרת התיקון הייתה הגנה על המפעלים המקומיים המייצרים גלאים בכלל ולשם הגנה על שלושה מפעלים השוכנים בקריית גת, עפולה וקריית מלאכי בפרט, כאשר המפעל בקרית מלאכי אשר הוזכר הינו מפעל התובעת (הפרוטוקולים של ישיבות וועדות הכספים מיום 23.3.09 ומיום 30.3.09 צורפו כנספחים יא'-יב' לתצהיר אלקלעי).
- עיון בפרוטוקולים הנ"ל מלמד, כי המשתתפים אשר נכחו בישיבות וועדת הכספים ביקשו לוודא שוב ושוב, כי הטלת המכס על ייבוא גלאים, לא תוביל לפגיעה ביצרנים המקומיים, וכי מטרת תיקון מס' 30 לצו תעריף המכס נועדה להגן על הייצור המקומי של גלאים המיוצרים על ידי חברות מקומיות, אשר התובעת נמנית עליהן.
- עיון בעדותו של אלקלעי בחקירתו הנגדית מלמד, כי רכיב המיקרוגל הנדון אינו מיוצר בארץ כדלקמן:
"ש. בגל (צ"ל – בגלל) שאנו יודעים שיש עוד סוגים של חיישנים מבלבד (צ"ל – מלבד) הסוג הזה, גם של יצרנים אחרים, אני שואלת אותך מה היתרון של החיישן הזה, לצורך הבניה של הגלאי המשכולל (צ"ל – המשוכלל) שאתם מייצרים?
ת. אין שום יתרון ספציפי ליצרן הזה, ישנם יצרנים שונים המייצרים טרנסיוורים, יכולנו לבחור וגם בעבר עשינו כך, והשתמשנו בחיישנים של יצרנים אחרים. השיקול הוא שיקול עסקי, אם להעדיף יצרן כזה או אחר. יש בשוק חלופות מקבילות לחלוטין בחו"ל בלבד. אין יצרנים של חיישנים מסוג זה בארץ.
ש. יכול להיות שאתם מעדיפים את החיישן הזה, הוא אידיאלי לשימוש עם גלאים פאסיביים לצורך הפחתה של אזעקות שווא במזעיקי פריצה
ת. לא. התוצאה היתה אותה תוצאה אם היינו משתמשים בכל יצרן. מדובר במשדר/מקלט שכדוגמתו יש יצרנים רבים בעולם ואין שום יתרון ליצרן הספציפי הזה.
ש. שאתה אומר משדר/מקלט אתה מתכוון לחיישן?
ת. אני מתכוון לחיישן /מודול / סנסור אלה המילים הנרדפות מבחינתי.
ש. אם אנו מתכוונים לעניין הייצור בארץ. האם ידוע לך האם חברת ויסוניק שהינה חברה המתחרה בישראל, האם היא מייבאת את הטובין נשוא התביעה או טובין דומים, או שהיא מייצרת אותם בארץ ?
ת. למיטב ידיעתי אינה מייצרת בארץ. היצרנים המקומיים אשר מייצרים את הגלאים רוכשים את הרכיבים הללו אשר הסנסור הזה הוא אחד מהם מיצרנים בינלאומיים. אני לא יכול לומר שויסוניק משתמשת באותו יצרן אבל אני יכול לומר שכאמור שהם לא מייצרים את הרכיב בעצמן".
(עמ' 7, ש' 24 – עמ' 8, ש' 14 לפרוטוקול)
- על יסוד הראיות הנ"ל מקובלת עלי טענה התובעת לפיה, בהטילו את המכס על גלאים, כוונתו של המחוקק הייתה לתמוך בתובעת וביתר יצרניות הגלאים בישראל ולהגן עליהן מפני יבוא של גלאים זולים מחו"ל, וכי קבלת עמדת הנתבעת, אשר תביא להטלת המכס על יבוא חומרי גלם הדרושים לתובעת לשם ייצור גלאים וייצואם לחו"ל, תביא לתוצאה העומדת בסתירה לכוונתו זו של המחוקק ולמטרה אשר לשמה הוטל המס במקרה זה.
- מחקירתו הנגדית של שטיינברג בסוגיה זו עולה, כי בעת סיווג רכיב המיקרוגל לצו תעריף המס, הנתבעת לא שקלה את תכלית החקיקה:
"ש. אני מפנה לסעיף 13 לתצהירך - לתכלית החקיקה - אתה קובע כי סיווג ערכים בפרט פטור ממיסים עלול לפגוע בתעשיה המקומית המייצרת גלאים. ידוע לך מיהם היצרנים המקומיים של גלאי פריצה כדוגמת הגלאי שאני מציג ת/4.
ת. אני מכיר את ריסקו. אני מכיר גם חברה בשם ויסוניק. וגם חברת בשם עורב. אלו יצרנים ישראלים.
ש. מר אלקלעי הצהיר שהוא היצרן יחד עם עורב וויסוניק שלטובתם תוקן פרט המכס כדי להגן על תוצרת מקומית כדוגמת ת/4. תסכים איתי שהטלת מכס על חומר הגלם שמשמש את ריסקו לייצור הגלאי המושלם, היא לא מגנה עליו, אלא להפך מכבידה עליו.
ת. אני לא מחוקק ואני לא יודע לגבי מטרות החוק.
ש. אני מנפה (צ"ל – מפנה) לסעיף 13 לתצהירך - בסעיף 13 דיברת על המטרה של הגנה על יצרנים מקומיים ואישרת שריסקו היא יצרן מקומי
ת. נכון.
ש. הסעיף הזה היה אמור להגן עליו
ת. כן מפני ייבוא של גלאים מחו"ל.
ש. אבל הוא לא מביא גלאים הוא מייצר בישראל.
ת. לא. הוא גם מביא גלאים. הוא לא מביא את המוצר ת/4 אבל הוא מייבא את הגלאים והם משמשים אותו כחומרי גלם לצורך ייצור של ת/4 שזה גלאי מורחב ומשוכלל יותר.
ש. הצהיר אלקלעי שאת המוצר הזה לא מייצרים בישראל
ת. לא בדקתי. לא יודע להשיב על כך".
(עמ' 39, ש' 14 – עמ' 40, ש' 3 לפרוטוקול)
- כלומר, תכלית החקיקה המפורטת לעיל בצירוף העובדה שהוכחה לפני, כי רכיב המיקרוגל אינו מיוצר בארץ, תומכת בהימנעות מהטלת מכס על רכיב זה.
- יצוין, כי אף סיווגן של מדינות שונות ברחבי העולם, כגון ארצות הברית ואנגליה, את רכיב המיקרוגל לצרכי מכס, הינו כמכשיר לאנאליזה פיזיקלית שפעולתו מבוססת על תופעה חשמלית משתנה (נספח ב' לסיכומי התובעת).
השלב השלישי – שלב ההתאמה
- אין חולק, כי פרט 85.31-9010 לצו תעריף המכס אינו כולל פירוט של המונח גלאים.
- כפי שפורט בהרחבה לעיל, אני סבורה, כי רכיב המיקרוגל הינו רכיב המצוי במוצר הסופי המיוצר על ידי התובעת ואינו מהווה גלאי בפני עצמו. משכך ניתן לומר, כי בנסיבות המקרה דנן, קיימת התאמה בין סיווג רכיב המיקרוגל על פי השלב הראשון ובין סיווגו על פי השלב השני - בחינת המשמעות המשפטית.
- אני סבורה, כי לו ביקש המחוקק להטיל מכס גם על הרכיבים הנדרשים לשם ייצור גלאים, הרי כי אז ניתן היה למצוא לכך ביטוי בנוסח המתוקן של צו תעריף המכס. כפי שפורט לעיל, המחוקק ביקש דווקא להגן על יצרנים מקומיים בתחום זה. הטלת מכס על רכיבים הנדרשים לשם ייצור גלאים אינה מתיישבת עם תכלית חקיקה זו. בעניין זה מקובלת עלי טענת התובעת לפיה לו אכן תבקש לייבא את הגלאי המהווה המוצר הסופי אשר מיוצר על ידה, הרי שתיאלץ לשאת בתשלום מכס בגין כך.
- משכך, אני סבורה כי אין לקבל את עמדת הנתבעת, לפיה יש לסווג את רכיב המיקרוגל לפרט 85.31-9010 לצו תעריף המכס.
- ומכאן לבחינת טענת התובעת לפיה יש לסווג את רכיב המיקרוגל לפרט 85.17-6290 כפי שסווג בעבר על ידי הנתבעת או לפרט 85.43-9099 לצו תעריף המכס. סיווג רכיב המיקרוגל לאחד מהפרטים הנ"ל יקנה לתובעת בפטור מתשלום מכס בגין ייבוא רכיב המיקרוגל.
- באשר לפרט 85.17-6290 לצו תעריף המכס נקבע כדלקמן:
"85.17 מכשירי טלפון, כולל טלפונית לרשתות תאיות (CELLULAR) או לרשתות אלחוטיות כללים אחרות: מכשירים אחרים לשידור או לקליטה של קול, תמונות או נתונים אחרים, כולל מכשירי תקשורת ברשתות קוויות או אלחוטיות (כמו ברשתות מקומיות (LAN) או אזוריות (WAN), חוץ ממכשירי שידור או קליטה שבפרטים 84.43, 85.27 או 85.28 –
...
6290/6 אחרים".
- לטענת התובעת, מאחר והנתבעת עצמה סיווגה בעבר את רכיב המיקרוגל כ"מכשירים אחרים לשידור וקליטה של נתונים", הרי שבהתאם לקביעת הנתבעת עצמה, ואף לעמדת התובעת, פרט המכס בו יש לסווג את רכיב המיקרוגל, ככרטיס שידור וקליטה, הוא פרט 85.17 לצו תעריף המכס.
- לחילופין טענה התובעת, כי היות ולמרכיב המיקרוגל פונקציה עצמאית, אשר אינה מפורטת בפרט 85.17, אזי הסיווג המתאים ביותר עבורו הוא במסגרת פרט 85.43-9099 לצו תעריף המכס כ"חלקים של מכונות ומכשירים חשמליים בעלי פונקציות עצמאיות, שלא פורטו בפרק זה".
- התובעת אף טענה, כי מאחר ורכיב המיקרוגל הינו למעשה מכשיר איתות המהווה חלק של גלאי המותקן במזעיק פריצה, הרי שלמעשה מהווה רכיב המיקרוגל הינו חלק של חלק של מזעיק פריצה ומשכך ניתן לסווגו בפרט מכס 85.31-9090. לטענתה, מסקנה זו מתבקשת אף מעדותו של שטיינברג אשר העיד בחקירתו הנגדית, כי רכיב המיקרוגל מהווה חלק של חלק של מזעיק פריצה.
- לבסוף טענה התובעת, כי ניתן לסווג את רכיב המיקרוגל אף בהתאם לפרט 90.27-5090 העוסק במכשירים המבוססים על קרינה אופטית בהתאם לסיווג האנגלי.
- התובעת אישרה, כי חלק מטענותיה בדבר הסיווג אליו יש לסווג את רכיב המיקרוגל הועלו על ידה לראשונה בגדר סיכומיה, אולם בעניין זה טענה, כי מאחר וקביעת סיווג הינה פעולה משפטית הרי שהעלאת פרטי מכס שלא פורטו לראשונה אינה מהווה הרחבת חזית. לטענתה, לו הגיע בית המשפט למסקנה, כי לאור העובדות אשר הוצגו לפניו, קיים פרט מכס אחר בו ניתן לסווג את הטובין שבמחלוקת, אשר לא הוצג על ידי מי מהצדדים בהזדמנות הראשונה, עליו לפסוק, כי הטובין יסווגו בפרט מכס זה, וזאת בכדי להביא למימוש התכלית של גביית מס אמת אשר גוברת על הצורך בהטלת כללים נוקשים בסוגיות מיסוי מורכבות. בהקשר זה טענה עוד, כי הכרעת בית המשפט במחלוקת דנן אינה חלה רק במערכת היחסים שבין התובעת לנתבעת, אלא כלפי כולי עלמא, מאחר וקביעתו השיפוטית תחול על כלל היבואנים המייבאים חיישנים הדומים לטובין נשוא ההליך דנן.
- מנגד טענה הנתבעת ביחס לפרט 85.43-9099 לצו תעריף המכס, כי גם פרט זה אינו מתאר באופן מדויק את רכיב המיקרוגל, וכי מאחר והפונקציה העצמאית של רכיב המיקרוגל הינו גלאי תנועה, הרי שיש לסווגו בהתאם לפרט אשר נקבע על ידה. כן טענה, כי עמדת התובעת בדבר סיווג רכיב המיקרוגל לפי פרט 85.31.9090 או לפי פרט 90.27.5090 לצו תעריף המכס מהוות טענות סיווג חלופיות אשר לא נכללו בכתב התביעה ומשכך מהוות הרחבת חזית אסורה, באשר מדובר בטענות עובדתיות בעלות השלכה משפטית.
- בעניין אחרון זה אני סבורה, כי הגם שסיווג רכיב המיקרוגל לפרט בצו תעריף המכס מהווה פעולה משפטית, הרי שמדובר בטענות עובדתיות אשר היה צורך ליתן לנתבעת אפשרות להתגונן מפניהן. במקרה דנן, טענות התובעת בדבר סיווג רכיב המיקרוגל לפרט 85.31.9090 או לפרט 90.27.5090 לצו תעריף המכס אכן הועלו על ידי התובעת רק בשלב הסיכומים ומבלי שלנתבעת ניתנה אפשרות להביא עדויות מטעמה. משכך, יש לדחות טענות אלו.
- ואולם, אני סבורה, כי יש לקבל את עמדת התובעת באשר לטענתה המרכזית בדבר סיווג רכיב המיקרוגל לפרט 85.17 לצו תעריף המכס. אין חולק, כי רכיב המיקרוגל סווג בעבר על ידי הנתבעת תחת פרט זה. מכך ניתן ללמוד, כי הנתבעת עצמה סברה, לפחות במשך תקופה מסוימת, כי רכיב המיקרוגל אכן מתאים להיות מסווג תחת פרט זה. משכך, יש לדחות את טענתה כיום לפיה אין מקום לסווג את רכיב המיקרוגל לפרט זה מאחר ופרט זה "אינו מתאר באופן מדויק" את רכיב המיקרוגל.
- לאור זאת, ומאחר ונקבע לעיל, כי רכיב המיקרוגל אינו מהווה גלאי, הרי שיש לסווגו בהתאם לסיווג אשר נקבע בעבר על ידי הנתבעת עצמה.
הכללת תשלומים אשר שולמו שלא אגב מחאה
- כאמור, הנתבעת טענה, כי חלק מתשלומי התובעת שולמו על ידה שלא אגב מחאה ועל כן אין לכלול תשלומים אלו בגדר ההליך דנן בכל מקרה. זאת, שכן תנאי להגשת תביעה להשבת מכס ששולם הינו, כי לפני ביצוע התשלום צוין, כי הוא משולם אגב מחאה, כמתחייב מסעיף 154(ג) לפקודת המכס [נוסח חדש]. משכך, גם אם טענות התובעת תתקבלנה, אין לכלול בגדר סעד ההשבה המבוקש את התשלומים אשר התובעת שילמה ביחס לרשימונים אשר לא צוין לגביהם בעת התשלום כי הם משולמים אגב מחאה.
- טענותיה של הנתבעת בעניין זה נכללו בגדר הגנתה אך לא הועלו בסיכומיה ונדמה כי נזנחו על ידה. מכל מקום ומבואר להלן, אני סבורה, כי יש לדחותן אף לגופן.
- בסעיף 154 לפקודת המכס הדן בסוגיית סכסוך הנוגע לתשלום המכס נקבע כדלקמן:
"75. (א) התגלע סכסוך בנוגע לסכום המכס או לשיעור המכס המשתלם על טובין מסויימים, או בנוגע לחבות הטובין במכס לפי דיני המכס, רשאי בעל הטובין לשלם אגב מחאה את הסכום הנדרש על ידי גובה המכס, וסכום ששולם בדרך זו ייחשב לגבי בעל הטובין כשיעור המכס הנכון המשתלם על הטובין, כל עוד לא ניתנה החלטה אחרת בתובענה שהוגשה לפי סעיף זה.
(ב) בעל הטובין רשאי, תוך שלושה חדשים מיום התשלום, להגיש תובענה נגד הממשלה להחזרת הסכום ששילם כאמור, כולו או מקצתו.
(ג) אין להגיש תובענה להחזרת כל סכום לפי סעיף זה, אלא אם לפני התשלום נכתבו ברשמון הטובין המלים "שולם אגב מחאה" ונחתמו בידי בעל הטובין או בידי סוכנו".
- אין חולק, כי על גבי חלק מרשימוני הייבוא לא נכתב, כי תשלומי המכס משולמים אגב מחאה.
- עם זאת, עיון בראיות שהוגשו לבית המשפט מלמד, כי אין חולק, כי העובדה שתשלום המכס בגין רכיב המיקרוגל נעשה על ידי התובעת אגב מחאה היה ידוע לנתבעת היטב.
- בחקירתו הנגדית העיד אלקלעי, כי נמסר לתובעת, כי ביצוע התשלום אגב מחאה נרשם במערכת המחשוב של הנתבעת, וכי נוכח מידע זה ישנם שני רשימונים בהם לא צוין מפורשות, כי שולמו אגב מחאה, כדלקמן:
"ש. אני מפנה אותך לטבלה שצרפת נספח ז' - טבלה שמפרטת מה ששולם אגב המחאה - אני מציגה בפניך שני רשומונים הראשונים שמופיעים כאן ?איפה מצויין שהסכומים שולמו אגב מחאה
ת. כשראיתי את הרשומונים הייתי בקשר עם אנשי עמילות המכס והם טענו בפני שיש איזשהו דגלון במכס, במערכת המחשב של המכס, יש מקום ספציפי שבו ניתן לציין שהתשלום הוא תחת מחאה וכך נעשה ברשומונים הללו. אני ביקשתי שהם יקפידו בעניין להבא. ראיתי שלעיתים זה לא מופיע, אך נחה דעתי שזה מופיע במערכת של המכס".
(עמ' 12, ש' 15-21 לפרוטוקול)
- אני סבורה, כי בנסיבות אלה, בהן ברור כי הנתבעת ידעה על מחאת התובעת ואי הסכמתה העקרונית בעניין החיוב בתשלום המכס בגין רכיב המיקרוגל, ונוכח העובדה, כי רשימוני הייבוא שעל גביהם לא נכתב, בשל טעות טכנית כזו או אחרת, "אגב מחאה" מתייחסים למעשה לתקופה שהמחלוקת בין הצדדים כבר הייתה ידועה, הרי שאין לקבל את הטענה, כי אך ורק מאחר ולא ומילות המחאה לא נכתבו במפורש על רשימונים ספציפיים כלשהם, יש לדחות את התביעה בגינם (ראה: פסק הדין בעניין אופטקס).
- אני אף סבורה, כי יש לדחות את טענת הנתבעת בדבר היעדר אישור רואה חשבון מטעמה של התובעת, ובעניין זה מקובלת עלי עדותו של אלקלעי, לפיה טבלת ריכוז הנתונים מסתמכת על מסמכים מקוריים של התובעת, כדלקמן:
"ש. אני שואלת מה לגבי נספח טז - הטבלה שערכת - מדוע רואה חשבון או מבקר חשבונות לא ערך את הטבלה הזו ?
ת. לא נאמר לי שאני צריך אישור רואה חשבון אבל יש את מסמכי המקור המבססים את הטבלה הזו. אפשר להסתכל. צרפתי את החשבוניות המקוריות. כך שאפשר לבדוק את המסמך שלי. אני רוצה להסביר ש98 אחוז מהיצור שלה, מייצרת ליצוא. הכל עובר דרך המכס".
(עמ' 12, ש' 9-14 לפרוטוקול)
חוק מסים עקיפים
- כאמור לעיל, התובעת טענה, כי מחיר המכירה של גלאי התנועה אשר מיוצר על ידה אינו כולל את המסים אשר שולמו על ידה אגב מחאה בעת יבוא רכיב המיקרוגל. הנתבעת טענה, כי טענת התובעת לפיה לא כללה את עלות המיסים במחיר המכירה של המוצר שייצרה הינה טענה הטעונה ביקורת על ידי המכס.
- ומכאן לשאלה – האם התובעת עמדה בתנאי סעיף 6 לחוק מיסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), תשכ"ח-1968?
- בסעיף 6 לחוק מיסים עקיפים הדן בסוגיית החזר יתר נקבע כדלקמן:
"6. יתר יוחזר למי ששילמו, אם הוא ביקש את ההחזר תוך התקופה הקובעת, ולגבי יתר כמשמעותו בפסקה (1) להגדרת "יתר", למעט לענין מס בולים – גם בתנאי שהוכיח להנחת דעתו של המנהל אחת מאלה:
(1) שהוא לא מכר את הטובין;
(2) שהוא מכר את הטובין אולם היתר לא נכלל במחיר שהקונה שילם".
- בע"א 6080/97, 3111/97 קמור רכב נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים המשפטיים) נקבע, כי ההסדר בסעיף 154 לפקודת המכס כפוף גם להוראת סעיף 6 לחוק מיסים עקיפים. כן נקבע, כי הוכחת אי גילום מיסים אינה פשוטה, מאחר וקביעת מחיר של מוצר תלויה במשתנים רבים.
- עיון בעדותו של אלקלעי מלמד, כי החל משנת 2008 – המועד בו הוטל תשלום המכס בגין רכיב המיקרוגל, התובעת לא כללה במחיר המכירה של הגלאי הנמכר על ידה את המכס המשולם על ידה אגב מחאה בעת יבוא רכיב המיקרוגל (סעיף 28 לתצהיר אלקלעי).
- לשם הוכחת טענתה זו של התובעת, צירף אלקלעי לתצהירו (נספח טז') דו"ח השוואתי מרוכז המשווה את מחירי המכירה הממוצעים של גלאי מדגם Wise הנמכר על ידה בתקופה בה ייבאה התובעת את רכיב המיקרוגל כאשר היה פטור ממכס לבין מחירי המכירה הממוצעים של הגלאי לאחר תשלום מכס.
- אלקלעי אף שב על עדותו זו בחקירתו הנגדית, כדלקמן:
"ש. איך אני יודעת שמחירו של המוצר שמכרתם לא מושפע מאלמנטים אחרים מלבד עלויות חומר הגלם אם אתה טוען שהמחיר ירד עם השנים, או נשאר כמו שהוא, אולי המחיר ירד בגלל שהשוק העולמי הוריד מחירים ובכל זאת במסגרת המחיר, כן כללתם את המס איך אפשר לדעת זאת?
ת. זה לא כך אני אסביר. מערכת ה-ERP שהיא המערכת לניהול תפעול מציגה את עלות החומר במושגי רכישה. אין בתמחיר של רשימת הרכיבים שאנו משתמשים לכל מוצר. אין לא את העלויות ההובלה ולא את מחיר המכסים באם קיימים. למיטב זכרוני, כל הרכיבים שאנו מייבאים לארץ הם פטורים ממכס. כך שאין עליהם מכס. אילו היינו עושים את התמחיר, ומוסיפים את המכס היינו צריכים להוסיף בצורה ידנית ולא בשיטה הרגילה שאנו עובדים היום שאנו מתמחרים את המוצרים. מה שנכנס לתמחיר זה עלות הבון ואין עליו העמסות נוספות".
(עמ' 11, ש' 18-28 לפרוטוקול)
- מקובלת עלי עדותו של אלקלעי, לפיה מהנתונים המופיעים בדו"ח ניתן ללמוד, כי מחירי המכירה של הגלאים המיוצרים על ידה במהלך השנים 2008-2011 לא עלו אלא היו במגמת ירידה, וכי נתונים אלו מוכיחים, כי התובעת אינה כוללת את רכיב המכס המשולם על ידה במחירי המכירה של הגלאים המיוצרים על ידה (סעיף 30 לתצהיר אלקלעי).
- אני סבורה, כי לו הייתה התובעת מגלמת במחיר המוצר הסופי הנמכר על ידה את תשלום המכס אשר נדרשה לשלם, ניתן היה לצפות, כי מחיר המוצר יעלה ולא ירד, ואף לו הירידה במחיר נבעה מתנאי השוק, כטענת הנתבעת, הרי אין בכך כדי לשנות את העובדה, כי הירידה במחיר המוצר נעשתה גם לאחר שהתובעת נאלצה לשלם מכס בגין רכיב המיקרוגל. יצוין, כי הנתבעת מצידה לא הציגה ראיה ממשית כלשהי, התומכת בטענתה לפיה הירידה במחיר המוצר המוגמר נבעה מתנאי השוק.
- מהאמור לעיל עולה, כי במישור העובדתי, מחיריהם של מוצרי התובעת ירדו, ולא עלו, וזאת לאחר שהתובעת נדרשה לשלם את המכס בגין רכיב המיקרוגל. המסקנה ההגיונית היא, לטעמי, כי תשלום היתר אכן לא גולם במחיר המכירה של מוצרי התובעת ללקוח הסופי, וכי התובעת זכאית לפיכך ליתר בהתאם לסעיף 6 לחוק מיסים עקיפים.
- יצוין, כי בע"א 992/11 מדינת ישראל – רשות המיסים נ' הוליס תעשיות בע"מ (פורסם במאגרים המשפטיים) נקבע, כי יצרן המייבא חומרי גלם, יהיה זכאי לקבלת החזר מיסי יבוא ששולמו על ידו ביתר ללא הצורך בהוכחת אי גלגול המס על לקוחותיו אשר רכשו ממנו את המוצר המוגמר בהתאם לסעיף 6 לחוק מיסים עקיפים.
- נוכח האמור לעיל, תוצאת ההליך הינה, כי התביעה מתקבלת במלואה, כך שעל הנתבעת להשיב לתובעת סך של 488,541 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד לתשלומו בפועל.
- הנתבעת תישא בהוצאות התובעת בגין ניהול ההליך בסך של 10,000 ₪, וכן בשכר טרחת עורך דין בסך של 20,000 ₪. סכומים אלו יישאו ריבית והצמדה כדין ממועד פסק הדין ועד תשלומם בפועל.
המזכירות תשלח את פסק-הדין לב"כ הצדדים.
ניתן היום, ג' אלול תשע"ה, 18 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
| הודעה |
Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.
|
שאל את המשפטן
יעוץ אישי
שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
|
|