הנתבע הגיש לבימ"ש השלום התנגדות לביצוע השיק וזכה, ביהמ"ש מתח ביקורת על ניסיונותיו של בעל הדירה להוציא כספים משוכרים.
זוג שכר דירה בנתניה משנת 2009 עד 2012. בחוזה השכירות, הצדדים הסכימו שהשוכרים יפעילו משפחתון, בתנאי מפורש שהשוכר יישא בכל ההוצאות, ההיתרים והאישורים. במסגרת הביטחונות, הזוג מסר לבעל הדירה, בין היתר, שיק ריק לפקודתו, שהוא ימלא בו סכום במידה שהשוכרים יפרו את חוזה השכירות.
לשאלות בדיני מקרקעין:
כנסו לפורום מקרקעין
בסיום תקופת השכירות, בעל הדירה טען שהיא לא הוחזרה במצב תקין ולכן מילא בשיק כ-82,000 שקל בגין נזקים ופיצויים, והגיש אותו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל ברמלה.
הנתבע, בתגובה, הגיש בבימ"ש השלום ברמלה התנגדות לביצוע השיק, וטען כי מדובר בשיק בטחון, שעל מנת לפרוע אותו, התובע צריך להוכיח שנגרמו לו נזקים.
לטענתו, הנזקים בדירה היו שם לפני שהוא ואשתו נכנסו לדירה, והתובע אף תבע בגינם פיצויים משוכרים קודמים.
הנתבע הצהיר כי הדירה שקיבל הייתה במצב גרוע, מלאה ברטיבות ותקלות אחרות. לדבריו, למרות פניות רבות, התובע לא תיקן את הליקויים ובמיוחד את בעיית הרטיבות שחזרה על עצמה, ולמרות זאת הוא שילם לתובע את כל מה שהתחייב לשלם על פי חוזה השכירות.
הנתבע הוסיף כי עזב את הדירה צבועה ושטופה, וטען כי התמונות שהתובע צירף צולמו לאחר שאנשים מטעמו נכנסו לעבוד בה.
מנגד, התובע הגיש את חוות דעת של מהנדס, שבה תוארו ליקויים רבים והוערך כי תיקונם יעלה כ-37,000 שקל. בחקירתו הנגדית אמר המומחה שאינו יכול לומר מי גרם לליקויים.
בנוסף, התובע הכחיש שתבע שוכרים קודמים בגין אותם נזקים. הוא הודה שהייתה בעיית רטיבות בבית, אך לדבריו היא התייבשה.
התובע גם הביא עדות של מתווכת דירות, שהעידה לטובתו.
תובע סדרתי
השופט זכריה ימיני קבע כי בדירה אכן הייתה רטיבות, שאותה התובע לא טרח לתקן, ונתן לנתבע לסבול מכך במשך כל תקופת השכירות.
השופט הסביר כי ביקור המומחה מטעם התובע היה לאחר שבעלי מקצוע מטעמו נכנסו לעבוד בה, ולכן לא ניתן לדעת אלו נזקים היו בה בעת החזרתה. השופט הוסיף כי המומחה מטעם התובע הפריז בחוות דעתו, הן בתיאור הנזקים והן בעלות תיקונם.
בתוך כך השופט מתח ביקורת על התובע וציין כי מדובר בתובע סידרתי שמגיש תביעות נגד כל שוכר. כמו כן, בהצעת המחיר לתיקונים, התובע כלל עבודות שלא היו בחוות הדעת של המומחה, דבר שהעלה חשד שהתובע מנסה להגדיל את תביעתו שלא בתום לב ושלא לצורך.
בנוסף לכך, השופט התרשם כי עדות המתווכת הייתה מגמתית, ונועדה להבטיח שהתובע ימשיך להעסיקה בעסקי הנדל"ן שלו.
בסיכומו של דבר, השופט קיבל את התנגדות הנתבע לביצוע השיק, והורה על סגירת התיק בהוצאה לפועל וביטול כל הליכי הגבייה שננקטו בו. בנוסף נקבע כי התובע ישלם לנתבע הוצאות משפט, וכן שכר טרחת עו"ד בסך 10,000 שקל.
ביהמ"ש העביר מסר שלפיו בעלי הדירות צריכים לנהוג בתום לב, ולשקול בכובד ראש את השימוש בשיקים שניתנו להם כביטחון, ועליהם להביא ראיות לכך שאכן נעשה להם נזק. רק לאחר מכן יוכלו להשתמש באותם שיקים.
* עו"ד נתנאל סלע עוסק בדיני מקרקעין.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין