בני הזוג נפרדו ב-2012. לפני כשנה האם ביקשה להגר לקנדה עם הילדה המשותפת לצמיתות. האב התנגד וטען כי הדבר יפגע בקשר עם בתו. השופט הכריע לטובת האם לאחר שהתרשם כי היא ההורה הדומיננטי וכי הילדה כבר החלה "לטעת שורשים" בקנדה.
בני הזוג נישאו ב-2010 וזמן קצר לאחר מכן נולדה בתם. הנישואים לא האריכו ימים והזוג נפרד כשהילדה הייתה בת שנה וחצי. הילדה נותרה במשמורת האם.
רוצה להגר עם הילד?
עורך דין משפחה
בתחילת שנת 2013 האם, רופאת עיניים במקצועה, התקבלה להתמחות בקנדה. לקראת הנסיעה בני הזוג הסכימו כי תיקח עמה את הילדה למשך השנתיים של ההתמחות והאב יוכל לבקר אותה בכל זמן שירצה.
בקנדה פגשה האישה גבר מקומי. הם התאהבו ועברו לגור יחד עם שני ילדיו מנישואים קודמים. כעבור כשנה נולדה להם בת משותפת.
האישה חזרה לארץ באוגוסט 2015 והודיעה לאב כי ברצונה להגר לקנדה לצמיתות יחד עם בתם. בסמוך לכך, היא הגישה תביעה לאישור ההגירה בבית המשפט למשפחה בתל אביב. האם טענה כי הילדה השתלבה היטב בקנדה, וכי לה-עצמה צפוי שם קידום מקצועי בתחום התמחות ייחודי שקשה למצוא בו עבודה בישראל.
עוד לטענת האם, מיום הלידה היא הייתה ההורה הדומיננטי בחיי הילדה בעוד האב נטל חלק מינימאלי בגידולה. האם הדגישה כי בזמן שהותה בקנדה היא עודדה את הקשר בין הילדה לבין האב והקפידה להביא אותה לארץ ולארח את האב כשהגיע אליהן.
מנגד, האב ביקש לדחות את התביעה או לעכב את ההגירה בשנתיים שבמהלכן הילדה תשהה עמו בישראל. לדבריו, הוא הסתמך על הבטחת האישה כי בתום ההתמחות תשוב לארץ עם הילדה. הוא הדגיש כי טובת הילדה ליהנות מקשר עם שני הוריה ושיקול זה חזק יותר מאינטרס ההגירה של האם.
יציבות והמשכיות
"הכרעות בתיקי הגירה הן מן הקשות שבהכרעות להן נדרש בית המשפט" כתב השופט איתי כץ בפתח דבריו.
השופט דחה את האפשרות שהעלה האב להשהות את ההכרעה בשנתיים וציין כי בתיקי הגירה יש לשאוף לתוצאה סופית ולא "לדחות את הקץ" על מנת לחסוך מהקטין את הטלטלה והמתחים שבחוסר הוודאות.
השופט האמין לתובעת כי אם לא תאושר בקשתה, היא תיסע בכל זאת כך שהאופציה שתישאר בארץ יחד עם בתה אינה קיימת. הניתוק מאמה, קבע השופט, עלול לגרום לילדה נזק רב.
בנוסף, השופט הדגיש כי יש לשמור על יציבות והמשכיות בחיי הקטינה עד כמה שניתן. הילדה שהתה שנתיים משמעותיות מחייה בקנדה, הסביבה שם מוכרת לה היטב והיא החלה לטעת בה שורשים. השופט הוסיף כי מכיוון שאין למי מההורים יתרון בולט מבחינת היכולות ההוריות, ההגירה משרתת את צרכי הילדה. כמו כן, האם הוכיחה כי על אף המרחק היא דאגה לשמור על הקשר בין הילדה לבין האב.
מנגד השופט התרשם שהאב לא עשה מאמצים מיוחדים על מנת לשמר ולחזק את הקשר עם בתו והרבה להאשים את האם בהיעדר הקשר.
בנסיבות אלה קיבל השופט את התביעה ואישר את נסיעת הילדה עם אמה לקנדה. השופט הנחה את הצדדים להגיע להסדרי ראייה המקובלים עליהם וקבע הסדר ביניים לפיו, בין היתר, האישה תממן את ביקורו של האב בקנדה פעמיים בשנה.
ההכרעה בשאלת הגירת ילדים היא תמיד בחירה ברע במיעוטו, כפי שכבר נקבע בבית המשפט העליון. במקרה הזה הפתרון אינו מושלם אך זוהי האפשרות הפחות פוגענית מבחינת הילדה – שטובתה היא החשובה.
- ב"כ התובעת: עו"ד שירה דרורי סאלם
- ב"כ הנתבע: עו"ד שמואל מורן
* עו"ד איתן ליפסקר מייצג בתביעות הגירת קטינים לפי אמנת האג
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין