בשנת 1973 חוקק בישראל חוק יחסי ממון בין בני זוג, אשר נועד להסדיר את מערכת היחסים הרכושית וממונית בין בני זוג בעת גירושיהם. החוק חל על בני זוג אשר התחתנו לאחר ה-1.1.1974. טרם חקיקת החוק חלה "הלכת השיתוף" בין בני זוג, הלכה שהינה יצירת פסיקה ואינה מעוגנת בחקיקה (הלכת השיתוף קובעת, באופן כללי, כי כל הרכוש שנצבר על ידי בני זוג במהלך חייהם המשותפים שייכים שווה בשווה לשניהם). חוק יחסי ממון מציע הסדר חלופי לאופן חלוקת הרכוש עם פקיעת הנישואין, כשמטרתו למנוע את הקרבות המשפטיים המתנהלים בבתי המשפט סביב נושא חלוקת הרכוש במהלך הגירושין.
החוק מורכב משני חלקים: הראשון, מסדיר את נושא הסכם הממון. הסכם ממון חייב להיות בכתב. יש להביא את ההסכם לאישור בית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הדתי, שסמכותם במקום מושבו של אחד מבני הזוג. השופט יוודא כי הצדדים מבינים את הכתוב בהסכם ואת תוצאותיו האפשריות וכי החתימה עליו נעשתה בהסכמה חופשית. הסכם ממון שאינו עונה על אחת הדרישות – חסר תוקף. במידה ואושר הסכם ממון יהא לו תוקף של פסק דין.
הסכם ממון ניתן לערוך גם טרם הנישואין. או אז יש לאשרו על ידי נוטריון שיוודא שהצדדים חתמו על ההסכם מתוך הבנה והסכמה חופשית. כאשר הסכם הממון נחתם בעת עריכת הנישואין, יהווה אישור רושם הנישואין תחליף לאישור בית הדין או בית המשפט.
שינויים בהסכם ייערכו בהסכמת הצדדים בכתב בלבד ויעברו את תהליך האישור של בית המשפט או בית הדין.
יש הרואים בהעלאת הרעיון לחתום על הסכם ממון על ידי מי מבני הזוג כפגיעה ואף עלבון עמוק, המעיד על חששו של הצד המציע כלפי כוונותיו הכנות של בן הזוג השני להינשא מתוך מניעים טהורים של אהבה. לפיכך, פעמים רבות, בן זוג יסרב לחתום על הסכם ממון והדבר אך יכול להוביל לפרידה.
מכיוון שחתימה על הסכמי ממון איננה דבר שבשגרה, אנשים רבים אינם מבחינים ביתרונות הרבים הטמונים בו. הסכם ממון הוגן מבטיח את זכויות הצדדים ומעניק יציבות וודאות למערכת היחסים. באמצעות ההסכם יודע כל צד, מראש, את זכויותיו וחובותיו, ובהתאם מסוגל לכלכל את צעדיו. כך למשל במקרה שבו אחד הצדדים מבוסס כלכלית ואילו הצד השני חסר כל, ובהסכם הממון נקבע כי לא תחול על הצדדים הלכת השיתוף או איזון המשאבים, הרי שהצד החלש מבחינה כלכלית ישכיל לחשוב על אפשרות של פרידה, שגם לאחריה יישאר חסר כל. היתרון בהסכם הממון בא לידי ביטוי בכך שביכולתו של אותו צד חלש לחסוך ליום סגריר בידיעה כי בכל רגע נתון הוא עשוי למצוא את עצמו מחוץ למערכת הנישואין.
הסכם ממון אף מונע מצב עתידי של סחטנות על ידי צד שאינו מעוניין בגירושין. בהיעדר הסכם ממון יכול בן הזוג שאינו מעוניין בגירושין לסרב ליתן גט עד אשר יסכים בן הזוג השני לשלם סכומי כסף נכבדים בתמורה לגט המיוחל.
חתימה על הסכם ממון כמוה כהסכמה של הצדדים המעידה על נישואין הנובעים מאהבה אמיתית ולא נישואין המונעים על ידי שיקולים כלכליים. במצבים בהם קיים פער משמעותי במצבם הכלכלי של בני הזוג, ייתכן ויעלה חשש בלבו של הצד המבוסס יותר, כי בן זוגו מעוניין להינשא לו משיקולים כלכליים גרידא. במצבים כאלה, הסדרת היחסים בהסכם ממון תשקיט את חששותיו של הצד המבוסס ותשפר את הרגשתו, שאכן הרצון לנישואין נובע ממניעים כנים של אהבה שאינה תלויה בדבר.
יתרה מזאת, במידה ומדובר בנישואין שניים, הסכם ממון מגן על הילדים מהנישואין הראשונים ועשוי אף לשפר את טיב היחסים בינם לבין בן הזוג החדש. לרוב, יחששו הילדים מהנישואין הראשוניים למצב של תחרות עם בן הזוג החדש על הזכות לירושה. הסכם ממון מזים חשש זה, על ידי הסדרת סיטואציה עתידית זו, מראש, לשביעות רצונם של הנוגעים בדבר.
העילות לביטול הסכם ממון זהות לעילות לביטול חוזה רגיל, כך למשל ניתן להעלות טענות טעות, הטעייה, עושק וכפייה.
חלקו השני של החוק, דן באותם מקרים בהם בני הזוג לא ערכו הסכם ממון או שערכו הסכם ממון חלקי בלבד. במצבים אלה תחול הלכת איזון המשאבים, דהיינו חלוקה שווה בין בני הזוג ברכושם המשותף. החלוקה תתבצע רק עם תום קשר הנישואין, אם על ידי גירושין ואם בשל מות אחד מבני הזוג. החוק קובע כי לצורך איזון המשאבים יש להעריך את נכסי כל אחד מבני הזוג ולנכות מסכום זה את סכום החובות המגיעים מאותם נכסים. במידה ושווים של נכסי אחד מבני הזוג עולה על שווי נכסיו של השני, חייב האחד לתת לשני את מחצית ההפרש. נכסים שהיו ברשותם טרם הנישואין ונכסים שקיבלו בירושה או במתנה במהלך הנישואין, לא יכנסו לחישוב איזון המשאבים.
הסכמי ממון בין ידועים בציבור
לאור העקרונות הכלליים בדבר חופש החוזים, יכולים הצדדים המעוניינים להיחשב כידועים בציבור לקבוע בחוזה את זכויותיהם וחובותיהם זה כלפי זה, ולהשוות כך את מצבם לזה של זוג נשוי. על מנת שחוזה זה יהא בר תוקף, עליו לעמוד בתנאי הקבוע בסעיף 30 לחוק החוזים, לפיו: "חוזה בלתי חוקי, בלתי מוסרי או הסותר את תקנת הציבור – בטל".
* עורכת דין דבורה גבע עוסקת בדיני משפחה
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את גט לויר
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין