העציר הותקף על ידי שני המתלוננים שנתקלו בו בתחנת המשטרה, שבה נחקר על תקיפתם קודם לכן. השופט קבע כי המשטרה יכלה בקלות למנוע את האירוע אם רק הייתה נוקטת באמצעים סבירים.
בשנת 2003 אירעה דרמה בדירה ביישוב מעלות, שבסיומה נעצר אדם בחשד לתקיפה ואיומים כלפי בעלי הדירה ששכר וכליאת שווא של שוטר. הוא הובא לתחנת המשטרה מעונה שבגליל, ובתום החקירה הוחלט להאריך את מעצרו ולהעבירו לתחנת המשטרה בעכו.
שני שוטרים (חוקר ומתנדב) לקחו אותו לניידת כשהוא אזוק. הם חלפו על פני עמדת היומנאי לצורך רישום ובינתיים העמידו אותו יחד עם עציר נוסף (שאינו קשור לפרשה) בחצר ליד הניידת.
לייעוץ בנזקי גוף:
פנו ל- עו"ד דיני נזיקין
באותו זמן הגיעו לתחנה שני המתלוננים ונתקלו בעציר. בו ברגע החלו שלושתם לצעוק אחד על השני עד שלפתע אחד המתלוננים התנפל על העציר והתחיל להכות אותו עד שנפל על הארץ. השוטרים ניסו להפריד בין הניצים וגם הם הוכו. האירוע הסתיים רק אחרי שהגיעו שוטרים נוספים והשתלטו על שני המתלוננים, שלימים הודו והורשעו בתקיפה.
העציר הגיש תביעה בביהמ"ש המחוזי בחיפה גם נגד התוקפים וגם נגד המשטרה שהייתה אחראית עליו. הוא טען, באמצעות עו"ד יואב בלומוביץ, שנפגע קשות בכל גופו. כמו כן, טען שגם השוטרים גרמו לו נזק, כשניסו למשוך אותו מהתוקפים מבלי לשים לב שהוא אזוק.
התובע הוסיף כי נגרמה לו גם פגיעה נפשית, וצירף חוות דעת אורתופדית ופסיכיאטרית. הוא אמד את נזקיו בכ-5.5 מיליון שקל.
נציגת המדינה, עו"ד תמר שחף מפרקליטות מחוז חיפה שללה את אחריות השוטרים. לשיטתה, לא נפל שום פגם בהובלת העציר, שכן השוטרים לא יכלו לצפות את מעשה התקיפה. לטענתה, התובע אחראי להתרחשות בשל מעורבותו בתקיפה והתנהגותו בזמן האירוע. עוד נטען כי התובע הפריז בנזקיו.
התוקפים, שיוצגו על ידי עו"ד אבן חרפה סלים, כפרו בכל נסיבות האירוע אך לא העידו ולא הגישו סיכום טענות.
היו צריכים למנוע
השופט רון סוקול קיבל את התביעה. בנוגע לתוקפים, השופט הבהיר שהם כבר הודו והורשעו בתקיפה, ובנסיבות אלה הם אחראים לפיצוי התובע על נזקיו.
מכאן עבר הדיון לשאלת אחריותה של המדינה. גם על שאלה זו השופט השיב בחיוב, וקבע כי השוטרים התרשלו ולא נקטו באמצעים סבירים למניעת התקיפה.
ברור שמפגש בין המתלוננים לתובע זמן קצר לאחר אירוע אלים עלול להסתיים בקטטה נוספת, הסביר השופט. כל שוטר צריך ויכול היה לצפות את האפשרות שקורבן אלימות יבקש לנקום ולפגוע במי שפגע בו רק זמן קצר קודם לכן.
השוטרים לא בדקו מי נמצא בחצר, על אף שניתן היה בקלות לסגור אותה למספר דקות עד שהעצורים ייכנסו לניידת וייצאו מהתחנה. יציאת עצור לחצר הפתוחה לקהל הרחב ללא פיקוח והשגחה לא יכולה להיחשב כנוהל סביר, קבע השופט.
גם ההנחה שדי בכך שהתובע מוחזק על ידי שוטרים כדי למנוע תקיפה אינה סבירה, ציין השופט. בתוך כך הוא שיבח את התנהגות השוטרים מתחילת האירוע ואילך, כאשר לא חסו על עצמם והגנו בגופם על התובע.
לבסוף קבע השופט שהנתבעים ישלמו לתובע 270,000 שקל ושכ"ט עו"ד בשיעור של 20%. עוד נקבע כי מאחר שעיקר האחריות לנזקי התובע רובצת על שכם התוקפים הם ישיבו למדינה כל סכום שישולם על ידה, בצירוף החזר הוצאות בסך 7,500 שקל.
לקריאת פסק הדין לחצו כאן
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין