היועמ"ש ביקש לעכב את צו ההורות לאם הלא-ביולוגית עד שהרווחה תכין תסקיר שיוודא כי היא טובה לילד. זאת, משום שגילה כי ניהלה מספר מערכות יחסים בעשור האחרון, שגם הן כללו ילדים (חלילה). לפני כחודשיים השופטת קיבלה את עמדתו "לא בלי היסוס".
כשבני זוג חד-מיניים מביאים ילד לעולם, נדרש בן הזוג שאינו ההורה הביולוגי לקבל 'צו הורות פסיקתי' על מנת שיוכר כהורה לגיטימי. מדובר בפרוצדורה שאמורה להיות פשוטה, אך לעיתים היא מתארכת בשל דרישת היועמ"ש של הרווחה כי ההורה המבקש יעבור בדיקה לפני קבלת הצו.
במקרה הנוכחי, עוד בטרם הלידה הגישו בנות הזוג, שהביאו ילד לפי כשנתיים, צו הורות פסיקתי מבית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב, אך היועמ"ש הערים עליהם קשיים וניסה לנתב אותן לכיוון של אימוץ.
לזירוז הליכי הורות
עורך דין דיני משפחה
בתחילה הוא טען שבנות הזוג לא היו "סגורות" על ההפריה ולאחר מכן, שמערכות יחסים קודמות שניהלה האם הלא-ביולוגית מעלות חשש לטובתו של הילד.
בנות הזוג נלחמו ביועמ"ש ולבסוף הוא ריכך את עמדתו. באוקטובר 2014 הוא הסכים להליך של צו הורות, אולם דרש שהרווחה תבדוק קודם כל את הקשר בין בנות הזוג לבין הילד.
בנות הזוג התרעמו ודרשו מבית המשפט להעניק להן את הצו ללא תסקיר שיעכב אותו בחודשים ארוכים ויגרור חדירה לפרטיותן. השתיים טענו כי עמדת היועמ"ש מעידה על אפליה בינן לבין זוגות הטרוסקסואלים שמביאים ילדים באמצעות תרומת זרע או ביצית מבלי שמישהו מפקפק בזכות ההורות של ההורה הלא-ביולוגי.
לטענתן, תסקיר צריך להיות חריג בהליכים כאלה, בפרט כשהילד רואה במבקשת את אמו והיא כבר הוכרה כאפוטרופסית וחתומה על הסכם הורות שקיבל תוקף של פסק דין.
טובת בנם המשותף, הן טענו, היא שהמבקשת תוכר כאמו במהירות האפשרית שכן כל רגע של המתנה לתסקיר פוגעת בו וביתר המשפחה (למבקשת תאומים ממערכת יחסים קודמת ולזוגתה עוד ילד).
מנגד, היועמ"ש טען שעל המדינה לפקח על המהלך לפחות במינימום האפשרי, באמצעות תסקיר. לטעמו, המחוקק עדיין לא השווה הורות ביולוגית להורות משפטית ויש לאפשר בדיקה של טובת הילד בכל מצב שבו נדרשת הכרה בהורות שאינה גנטית.
עוד נטען כי הדרישה לקבלת תסקיר אינה פוגענית או משפילה, ואין לוותר עליו רק משום שלבנות הזוג זה פחות נוח.
מספיקה ראיה בסיסית
השופטת סגלית אופק איזנה בין עמדותיהם המנוגדות של הצדדים וקבעה כי אין זה נכון לבקש תסקיר רק במקרים חריגים, כמו שאין זה נכון לדרוש תסקיר בכל מקרה ומקרה. לטעמה, הדרך הזהירה והראויה היא להורות על תסקיר כאשר היועמ"ש מביא ראיה פשוטה, אפילו בסיסית, לקיומו של חשש לטובת הקטין.
בתוך כך השופטת הביעה את עמדתה האישית והמליצה לאפשר מתן צו הורות על בסיס הצהרת ההורים וללא תסקיר במידה שהבקשה מוגשת בזמן ההיריון.
לאחר מכן, השופטת התפנתה למקרה שעמד בפניה והחליטה שלטעמה – ולא בלי היסוס – יש צורך בתסקיר (אם כי תסקיר טכני ומצומצם שלא יקשה על המשפחה).
בהקשר זה השופטת התייחסה לראיות שהעידו כי המבקשת שותפה בגידול ילדים נוספים של בנות זוג קודמות, ומנהלת משפחה מורחבת.
מידע זה הפתיע את השופטת כיוון שלא נחשף על ידי בנות הזוג. היא הסבירה כי ייתכן שהמידע מאיר את המבקשת באור חיובי, לנוכח שיתוף הפעולה ההורי שלה גם לאחר פרידה, אולם יש צורך בתסקיר שיאשש זאת.
* עורך דין ישראל זלישנסקי עוסק בדיני משפחה
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.