בית המשפט המחוזי הסכים עם החלטת בית המשפט לענייני משפחה כי צוואתו האחרונה של המנוח תקפה, ולפיכך הבת תקבל שליטה מלאה במניות החברה שהותיר אחריו.
לבית המשפט לענייני משפחה הוגשה תביעה על ידי בנו של המנוח, בה ביקש לפסול את תוקפה של צוואתו האחרונה. לטענתו, באפריל 2008 אביו חתם על צוואה לפיה הוריש לו ולאחותו את הזכויות בחברה שבבעלותו בחלקים שווים. אולם, משום מה כעבור כשישה חודשים הוא שינה את הצוואה ובנוסח החדש נכתב שאחותו היא היורשת הבלעדית של החברה.
בעיות עם הצוואה?
פנו ל- עורך דין צוואות
בית המשפט קבע כי הצוואה המאוחרת משקפת את רצונו החופשי של המנוח, ולכן יש לקיים אותה.
הבן, שסבר כי קביעתו שגויה, ערער עליה לבית המשפט המחוזי בתל אביב.
לטענתו, בשל מצבו הבריאותי לאביו לא הייתה יכולת להבין את משמעות הצוואה החדשה עליה חתם, ולמעשה שינה אותה בעקבות תחבולת אחותו. הוא גם טען שבצוואה נפל פגם צורני, מאחר שלא רשום בה "זו צוואתי", ולכן על אחותו הנטל להוכיח שהיא תקפה.
האחות לעומתו סברה כי ביהמ"ש למשפחה צדק בקביעתו שאביהם שינה את הצוואה מיוזמתו. לטענתה, בצוואה האחרונה האב פירט במיוחד את שיקוליו מדוע העניק לה זכויות מלאות בחברה – ראשית, כי בנו זכה לקבל ממנו נכסים בשווי משמעותי גבוה ממה שבתו קיבלה. שנית, בתו סייעה לו בשנים האחרונות ומילאה תפקידי ניהול שונים בעסקיו, תוך גילוי יוזמה ואחריות, בעוד שבנו בחר לטפח את עסקיו הפרטיים. ושלישית, הוא חשב שהעברת השליטה לידי הבת תבטיח כי המפעל ימשיך לשגשג.
האחות גם הסבירה כי למעט השינוי בחלוקת החברה, המנוח לא עשה כל שינוי אחר בצוואה, כך שיתר נכסיו הוענקו לאשתו ונכדיו.
רצון המנוח
השופט שאול שוחט דחה את הערעור. צוואה, הוא הסביר, היא פעולה משפטית המותרת לכל אדם, אלא אם כשרותו נשללה ממנו, ובשלילתה יש פגיעה בכבוד האדם וחירותו.
במקרה זה, סבר השופט, המערער לא הוכיח כי אביו לא היה כשיר לשנות את צוואתו, וגם העובדה שהמנוח עבר אירוע מוחי חודש לאחר עריכתה אינה מעידה על חוסר כשרות.
גם את טענת המערער כי אחותו השפיעה באופן בלתי הוגן על אביה דחה השופט, וסבר כי בהתחשב בעדויות שהובאו, הכף נוטה לטובת האחות. למעשה, ציין השופט, עולה כי המערער הוא זה שלחץ את המנוח לשנות את הצוואה ללא הצלחה, ובשל כך פעלה אחותו לסיכול מאמציו.
לדעת השופט, המערער גם לא הוכיח כי בצוואה היה איזשהו פגם המצדיק להעביר את נטל ההוכחה לאחות, וכי למעשה מהות הצוואה – ממנה עולה בבירור רצונו של המנוח – מפצה על היעדרן של המילים "זו צוואתי".
לפיכך קבע השופט שוחט כי אין צורך להתערב בקביעתו של בית המשפט לענייני משפחה, וחייב את המערער בהוצאות המשפט ושכר טרחת עוה"ד של אחותו בסך 50 אלף שקל.
השופטת יהודית שבח וסגן הנשיאה יצחק ענבר הסכימו עם פסק הדין.
- ב"כ הצדדים צוינו בפסק הדין
* עו"ד ענת גור-אל עוסקת בדיני משפחה ובדיני מקרקעין
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין