לפסק הדין בעניין י.צ. נ' א.פ
בתביעה שהגיש גבר טען, כי הוא זכאי למחצית הזכויות בדירת המגורים הרשומה על שם זוגתו, בהיותו הידוע בציבור שלה. האישה ביקשה מנגד לסלקו מהדירה. ביהמ"ש לענייני משפחה במחוז תל אביב דחה את התביעה.
גבר שטען כי הוא זכאי למחצית הזכויות בדירה בה התגורר יחד עם זוגתו וממנה הורחק בצו הרחקה, הגיש נגדה תביעה לביהמ"ש לענייני משפחה, בטענה כי מאחר שהוא הידוע בציבור שלה, הוא זכאי למחצית הזכויות בדירת המגורים, הגם שזו רשומה על שמה בלבד.
לטענתו, במשך כחמש שנים הם גרו יחד תחת קורת גג אחת, תכננו עתיד משותף וכן השתתפו זה בשמחות של זה.
לטענתו, בשנת 2004 רכשו יחד דירת מגורים אותה ריהט ושיפץ על חשבונו, ומשיקולים כלכליים בלבד, נרשמה הדירה רק על שמה של האישה, תוך שסיכמו ביניהם כי הדירה שייכת לשניהם באופן שווה.
האישה טענה מנגד, כי רכשה את הדירה בגפה, עוד בטרם התגוררה עם התובע, וכי רשמה את הזכויות על שמה במכוון, מתוך רצון לקיים הפרדה מוחלטת בין הרכוש שלה לשלו.
לטענתה, התובע נהג להתעלל בה פיזית ונפשית, וכעת הוא מנצל את הפחד המתמיד שמקונן בה, בכדי להשתלט על נכסיה. בנוסף טענה, כי היא והתובע ישנו בחדרים נפרדים, והוא שהה בדירתה על תקן "אורח" בלבד. לטענתה, הוא היה נוהג להיעלם לעיתים קרובות ואף ניהל יחסים אינטימיים עם אישה אחרת מאוקראינה.
לבסוף טענה, כי היא מעולם לא הייתה הידועה בציבור שלו, ואף הגישה תביעה לפינויו מהדירה.
מעמדו של התובע בדירה- בר רשות בלבד
השופטת שפרה גליק דחתה את התביעה של הגבר, וקיבלה את תביעת סילוק היד של האישה.
נקבע, כי אכן, במשך מספר שנים, התקיימו בין בני הזוג יחסים של ידועים בציבור, הגם שלא יציבים במיוחד. בתקופה זו, קבעה השופטת, ניהלו השניים משק בית משותף אך לא התכוונו בשום צורה לשתף את הרכוש ולאורך כל הדרך הייתה כוונה מפורשת להפרדתו.
בנוסף נקבע, כי בעוד שהנתבעת הוכיחה ששילמה על הדירה לבדה, כשל התובע מלהוכיח את טענותיו בדבר השיפוץ, וגם אם היה עושה כן- אין בכך כדי להקנות לו זכויות בנכס.
השופטת ציינה, כי מעבר לכך שלא הוכחה כוונת שיתוף בין התובע לנתבעת, הוכח כי דווקא נהג בה באלימות והפחדה וניהל קשרים זוגיים עם נשים נוספות.
לפיכך קבעה השופטת, כי התובע היה בר רשות בלבד, ומשהנתבעת הודיעה לו כי אינה רוצה שיגור בדירה, עליו לפנות אותה.
עו"ד נורית מנחם, העוסקת בדיני משפחה, מגיבה:
"פסק דין זה ממחיש דווקא את חשיבות שיקולי תום הלב, ההגינות והיושר בין הצדדים. לא כל ניהול משק בית משותף הופך את הצדדים לידועים בציבור שחזקת השיתוף חלה עליהם באופן אוטומטי, אלא יש להוכיח כוונת שיתוף מפורשת אשר יש בה להעיד על גמירות דעתם של הצדדים."
"על כן" ממשיכה עו"ד מנחם, "יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו ומתוך סקירת מערכת היחסים על פי המרכיבים השונים כגון יחסי אישות, קיום חיי משפחה והיסוד הרגשי בין בני הזוג אשר יש בו להאיר על טיב היחסים - זוהי למעשה התפיסה הסובייקטיבית של יחסי בני הזוג בינם לבין עצמם."
"בסיכומו של עניין נטל ההוכחה לקיומם של יחסי "ידועים בציבור" רובץ לפתחו של הטוען למעמד של "ידוע בציבור", על פי הכלל "המוציא מחברו עליו הראיה - וכדאי שיהיה באמתחתו/ה ראיה."
לפסק הדין בעניין י.צ. נ' א.פ
למדור: דיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין