נדחה ערעור הצעירים שהורשעו באי מניעת הפשע שגרם למותו של אריק קרפ ז"ל

1.         לבית-משפט השלום בתל-אביב - יפו (להלן: "בית-משפט קמא") הוגש נגד המערערים שבפנינו ושניים נוספים, פואד מוסא ומחמוד עדאס (להלן: "מוסא ועדאס") כתב-אישום שייחס  להם ביצוע עבירות של אי-מניעת פשע - עבירה לפי סעיף 262 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק:), ועבירה של חובת הגשת והושטת עזרה על-פי חוק לא תעמוד על דם רעך, התשנ"ח-1998, וזאת לאור המסכת העובדתית שפורטה בכתב האישום.

            לאחר משא ומתו שהתנהל בין הצדדים באשר לתיאור העובדתי שבכתב האישום, תוקן כתב האישום. המערערים הודו במסכת העובדתית שיוחסה להם בכתב האישום המתוקן עדיין טענו, כי המעשים המפורטים בו אינם משכללים את ביצוע העבירות שהמדינה מייחסת להם.

            בית-משפט קמא שמע את הטיעונים המשפטיים ומסקנתו היתה, כי רכיבי העבירה על-פי סעיף 262 לחוק הוכחו, שעל-כן הרשיע את המערערים ואת מוסא ועדאס בעבירה זו וזיכה אותם מעבירה של חובת הגשת והושטת עזרה.

            על המערער פאדי ג'אבר (המערער בע"פ 24040-08-11) (להלן: פאדי" או "המערער" ) הטיל בית-משפט קמא (כב' השופט מ' פלד, ס"נ) 6 חודשי מאסר בפועל, שירוצו בדרך של עבודות שירות וכן 9 חודשי מאסר על תנאי. על המערערת בע"פ 20160-08-11 אור לוי (להלן: "אור" או "המערערת") נגזרו 3 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות   ו- 7 חודשי מאסר על תנאי.

            הערעורים שבפנינו נסובו מלכתחילה הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין.

            לאחר דיון ארוך, שנשמע בפנינו ובעקבות הערות בית המשפט שנאמרו במהלכו ובסיומו, הודיעו לנו שני הסניגורים, כי הם חוזרים בהם מהערעור ככל שהדבר אמור בהכרעת הדין. כדי להעמיד דברים על דיוקם. בא-כוחו של המערער חזר בו מהערעור על הכרעת הדין בישיבת 30.4.12. בא-כוחה של המערערת הודיע לנו בכתב, ביום 6.5.12, כי הוא חוזר בו מהערעור על הכרעת הדין, אולם עומד על ערעורו על העונש, תוך שהוא מדגיש טעות שנפלה בגזר הדין (שתובהר בהמשך) באשר לחלקה של המערערת.

על הפרק נותרה, איפוא, סוגיית הענישה, ולכך יתייחס פסק-דין זה.

2.         אלה העובדות הרלוונטיות:

            התיק הנוכחי הוא ספיח של פרשה חמורה, שבה מצא את מותו אריק קרפ (להלן: "המנוח") והותקפו אשתו ובתו.

3.         עיקרי העובדות כפי שנקבעו על-ידי בית-משפט קמא הם כדלקמן:

            המערערים, ביחד עם אחרים, נפגשו בתאריך 14.8.09 בשעות הלילה ובילו בילוי משותף בחוף תל-אביב. כל החבורה ישבה על החוף ושתתה משקאות משכרים. אריק קרפ המנוח, בתו ואשתו שהו באותה עת על הטיילת בסמוך לבני החבורה. בשלב מסויים תקף אחד מבני החבורה בתחילה את אשת המנוח, לאחר-מכן את הבת. הבת הצליחה להימלט ורצה אל החוף, כך גם אשת המנוח, שתיהן יחד זעקו לעזרה. האחרים המשיכו ותקפו בצוותא את המנוח וחבטו בו מכות קשות בכל גופו, המטירו אגרופים לעבר פניו, חלקי ראשו, פלג גופו העליון ובעטו בו בעוצמה בראשו ובצלעותיו. המנוח היה מוטל על הארץ חסר אונים. עובדה זו לא מנעה בעד האחרים להמשיך בהתנהגותם ובמעשים שתוארו לעיל. המנוח הצליח להתרומם ולצעוד מספר צעדים, ועדיין המשיכו האחרים לתקוף אותו, הפילו אותו בשנית והמשיכו להכותו. בין היתר, דרכו על גופו, כאמור, כאשר הוא מוטל על הארץ חסר אונים. בסופו של יום, נמצא המנוח ללא רוח חיים בים בקירבת מקום.

            המערערים שבפנינו נמנו על בני החבורה, אולם לא מיוחסת להם עבירת התקיפה. כפי שצויין בפתיח, למערערים מיוחסת עבירה של אי-מניעת פשע. על-פי העובדות המוסכמות, שבהן הודו, כזכור, המערערים, הם התבוננו בתקיפה המתוארת לעיל ולא נקטו שום אמצעי סביר כדי למנוע אותה, ובדיעבד למנוע את המתתו של המנוח. המנוח הצליח להימלט מזירת העבירה, כאשר הוא חבול ובני החבורה כולה, לרבות המערערים, עזבו את המקום.

            בכתב האישום המתוקן צויין, כי בשלב מסויים צעקו המערערת שבפנינו וקטינה נוספת, שנמנתה עם בני החבורה ונגדה לא הוגש כתב-אישום לעבר האחרים, כי יחדלו ממעשיהם. הללו לא שעו לקריאה והמשיכו במעשיהם. הקטינה ספגה אגרוף מאחד מבני החבורה כתוצאה מקריאתה. רק כאשר שמעו קולות של אנשים שמתקרבים למקום, עזבו כל בני החבורה, לרבות המערערים, את המקום, נמלטו מהחוף, נכנסו אל כלי הרכב בהם הגיעו ונסעו מהמקום. בני החבורה והמערערים, המשיכו ליער חורשים, רכשו משקאות משכרים נוספים ובהמשך שתו משקאות נוספים, שמעו מוזיקה ורקדו להנאתם.

4.         לאחר הרשעתם, נשלחו שני המערערים שבפנינו לקבלת תסקיר של שירות המבחן. שירות המבחן המליץ באשר לאור, על עונש מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות וכן על העמדתה בפיקוח השירות למשך שנה. אנו רואים להעיר, כי שירות המבחן סבר כי האפשרות שתוטל עליה תקופת מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח היא אפשרות סבירה, שעל-כן ציין בתסקיר, כי "במידה ובית המשפט לא יקבל את המלצתנו, נמליץ כי תוטל עליה תקופת מאסר קצרה ככל האפשר".

            באשר לפאדי, נמנע שירות המבחן מהמלצה על העמדתו במבחן. עם זאת, "מאחר וזו לו מעורבותו הראשונה עם החוק ולאור גילו הצעיר ותכניתו ללמוד, אנו ממליצים שלא להרשיעו ולהשית עליו עונש קונקרטי של שירות לתועלת הציבור בהיקף של 250 שעות". כעולה מגזר הדין, בית-משפט קמא קיבל למעשה את המלצת שירות המבחן באשר לאור, ודחה את ההמלצה באשר לפאדי.

5.         בהתייחסו לנסיבות ביצוע העבירה ציין בית-משפט קמא, כי בשלב מסויים המערערים התבוננו במעשה מבלי לעשות דבר, כאשר התוקפים לא חדלו מאלימותם הקיצונית כלפי המנוח ולא שעו לתחנוניו להפסיק את התקיפה. בית המשפט הדגיש לקולא את העובדה, שהמערערים צפו בנעשה לאורך פרק זמן קצר. עדיין, יכלו לנקוט אמצעי סביר "כדי למנוע את המשך ההכאה הברוטאלית והקטלנית של המנוח". היה באפשרותם של המערערים לפעול למניעת האלימות הקשה והם נמנעו מכך. העובדה שהיו תחת השפעת משקאות חריפים מהווה אף היא שיקול רלוונטי לענין העונש, כך לשיטתו של בית-משפט קמא. אולם, לא היה בכך כדי לשלול מאחריותם. בהינתן עובדות אלה, ותוך התייחסות לגילם של המערערים ולאמור בתסקירי שירות המבחן, נפסקו העונשים דלעיל.

6.         עיון בתסקירי שירות המבחן מגלה את התמונה כדלקמן:

            באשר לפאדי - הוא בן למשפחה נורמטיבית, סיים לימודים כמקובל, נעדר הרשעות קודמות אם כי יש לו תיק מב"ד שעניינו עבירת סמים מיוני 2010. שירות המבחן התרשם, כי הוא סובל "מקשיים בדפוסי חשיבתו והתנהגותו". המערער, כך להערכת שירות המבחן, "ממוקד בעצמו ובצרכיו", לכן לא יפיק גם תועלת מקשר עם שירות המבחן, שעל-כן נמנע שירות המבחן מהמלצה להעמידו במבחן. ההמלצה הסופית להסתפק במקרה זה בשירות לתועלת הציבור נשענת אך ורק על גילו הצעיר ועל העובדה שזו לו מעורבותו הראשונה עם החוק (תיק המב"ד, שהפך בינתיים להרשעה בעבירה של סיוע לאספקת סם מסוכן, הוא מאוחר לעבירה נושא הערעור הנוכחי).

            באשר לאור - שירות המבחן ציין, כי היא סובלת מליקויים אורגניים שהביאו לרמת תפקוד נמוכה וכן מכוחות אגו חלשים. יחד עם זאת, המערערת סיימה 12 שנות לימוד, התגייסה לצבא ותפקדה בצבא בצורה "מסודרת, ממושמעת ושקטה". לאחר ביצוע העבירה חשה מבולבלת ולא מצאה את מקומה בצבא, או-אז פנתה לקב"ן ושוחררה על רקע אי-התאמה. גם היא בת למשפחה נורמטיבית. באמצעות הקטינה שנמנתה עם בני החבורה (ובדיעבד נגדה לא הוגש כתב אישום) הכירה את הנאשמים האחרים לכתב האישום וחבריהם, וחברה אליהם. קצינת המבחן ציינה, כי נראה שהמערערת הבינה את הפסול שבהתנהגותה, עדיין ראתה עצמה כחסרת אונים ושליטה על המתרחש, ובכך צמצמה את אחריותה. כאמור, לגביה קיבל בית המשפט את המלצת שירות המבחן והטיל עליה 3 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות.