נדחתה בקשת המדינה לאסור על ההסתדרות הרפואית לשבש העבודה בבתי החולים

1.         בפנינו בקשת צד לסכסוך קיבוצי שהוגשה על ידי מדינת ישראל - משרד הבריאות ומשרד האוצר (להלן - המדינה) למתן צווים אשר יאסרו על ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י):

" לנקוט בצעדים ארגוניים ו/או שיבושי עבודה כלשהם ולקיים את העבודה במלואה וכסדרה ובכלל זאת להורות לעובדי המבקשת שלא לצאת לשביתות כלליות נוספות בבתי החולים הממשלתיים הקבועות לימים 1/6/11 - 2/6/11 לצעדים ארגוניים נוספים המתוכננים להמשך אשר בהסתברות קרובה לוודאי ישבשו באופן בלתי מידתי את עבודת בתי החולים לרבות הצעדים הארגוניים המתוכננים החל מיום 1/7/11, הכל  כמפורט בסיפא לבקשה".

2.         הסכסוך בין הצדדים התהווה לאחר שהסכם העבודה הקיבוצי שבין המדינה להר"י הגיע לסיומו בחלוף תקופה של 10 שנים ביום 13/7/10, ולאחר שהמו"מ שנוהל בין הצדדים בנושא כריתתו של הסכם קיבוצי חדש, הגיע למבוי סתום.

3.         הבקשה הוגשה ביום 31/5/11 ובדיון שקיימנו ביום 1/6/11 צורפו כמבקשות גם שירותי בריאות כללית (להלן - קופ"ח) וכן ההסתדרות המדיצינית הדסה (להלן - הדסה), מתוך הסכמה כי הסעדים להם עותרות מבקשות אלו, זהים לסעדים המבוקשים על ידי המדינה. (להלן נתייחס לכל המעסיקים כאל "המדינה" למעט אם מוזכר אחרת).

בתום הדיון נדחתה הבקשה למתן סעדים זמניים וזאת בין היתר על רקע הצהרת הר"י לפרוטוקול בדבר מתווה לעיצומים שינקטו בתקופת הביניים עד למתן החלטה סופית בבקשה.

4.         בתוך כך נוהל מו"מ אינטנסיבי בין הצדדים, בבית הדין, ואולם בסופו של יום לא עלה בידי הצדדים להגיע להסדר ועל כן יש להכריע בבקשה.

הרקע העובדתי

5.         לטענת הר"י, סמוך לתום תקופת ההסכם הקיבוצי פנה יו"ר הר"י, ד"ר לאוניד אידלמן, אל הממונה על השכר מר אילן לוין, ביום 12/8/10, במכתב שעניינו חידוש המו"מ תוך שהוא מציין כי במידה והמו"מ לא יניב את הפירות המיוחלים, מבקשת הר"י לפנות להליך של בוררות בהתאם להסכם הקיבוצי מיום 13/7/00, וכי מבקש הוא אישור להסכמת המדינה להליך זה.

6.         מכתב זה של ד"ר אידלמן, נענה במכתבו של היועץ המשפטי לאגף השכר, מיום 30/11/10, שבו נאמר כי מדובר בהסכם לתקופה קצובה, ומשלא משתמע אחרת ממנו, הרי ש" ההסכם האמור איננו בתוקף עוד".

7.         הגם שהר"י חלקה על פרשנות זו של המדינה, לא השתכללו הדברים להסכמה להעביר את הסכסוך לבוררות, וביום 20/3/11 נמסרה על ידי הר"י הודעה על סכסוך עבודה ושביתה, (נספח 8 לבקשה).

8.         במהלך חודש 4/11, ובמקביל למו"מ שבין הצדדים, החלו הרופאים לנקוט בצעדים ארגוניים, אשר התעצמו מתחילת חודש 5/11, כך שהעיצומים ננקטו מידי יום באזור אחר במדינה.

9.         החל מיום 1/7/11 מתכננת הר"י החרפה בעיצומים הננקטים, כך שרופאים מתמחים יבצעו לא יותר מ-6 תורנויות בחודש (עבודה "לפי הספר"), שעה שכיום מבוצעות על ידיהם תורנויות במספר העולה באופן משמעותי על מספר זה שמעוגן בהסכמים קיבוציים.

10.        המדינה בבקשתה טוענת כי בנוסף לדרישותיה הכספיות, מעלה הר"י דרישות בנושא תקינה ונושאים שלטוניים שאינם ברי מו"מ ועל כן יש לראות בצעדים הארגוניים הננקטים על ידיהם " שביתה מעורבת" ולכן, כמתחייב מהפסיקה, הרי שלנוכח התקופה בה ננקטו הצעדים הארגוניים, לאופיים ולחומרת הנזקים הנגרמים לציבור, יש ליתן את הסעדים המבוקשים.

11.        זאת ועוד, לטענת המדינה אין מקום להתיר את שיבושי העבודה, שעה שהצדדים מצויים במו"מ אינטנסיבי ביניהם, וכי בנשק השביתה יש להשתמש רק כאמצעי אחרון.

12.        עוד מוסיפה המדינה שהצעדים הננקטים על ידי הרופאים אינם מידתיים, וכי הנזקים הנגרמים בשל השביתה והתמשכותה, מחייבים אף הם את מניעת השביתה.

13.        המדינה מציעה כי בית הדין יורה על אחד משני המהלכים הבאים:

א.         ניהול מו"מ אינטנסיבי (תחת משטר של צווי מניעה).

ב.         בוררות בהסכמה, או הפעלת מנגנון בוררות החובה מכוח סעיף 37 ה. לחוק יישוב סכסוכי עבודה.

14.        שירותי בריאות כללית תומכת בעמדת המדינה ומפרטת מצידה הן את התנהלות המו"מ והן את הנזקים הצפויים לה מהתמשכות העיצומים, תוך שהיא מציינת כי היקף הביקורים במרפאות החוץ שלה פחת ב-2/3 וכי החרפת העיצומים מ-1/7/11, תגרום להשבתה כמעט מלאה של הפעילות בחלק לא מבוטל ממחלקות בתי החולים אשר בבעלותה.