גז"ד למורשע בהתרת קשר נשואין על כורחה של אשתו

א.        מבוא

1.                  הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בעבירה של התרת קשר נישואין בעל כורחה של האישה - עבירה לפי סעיף 181 לחוק העונשין, התשל"ז - 1997.

2.                  בפתח הדברים אציין כי הנאשם כפר בחלק מהעובדות אשר יוחסו לו בכתב האישום, כפי שיובהר להלן, והמאשימה וויתרה על הוכחת עובדות אלו.

ב.         כתב האישום

3.         להלן עובדות כתב האישום בהן הודה הנאשם:

הנאשם והגב' סאארה אמון עטאללה (להלן: "המתלוננת") נישאו זה לזו כדין ביום 20.1.99, והתגוררו בכפר ירכא במועד הרלוונטי לכתב האישום.

במהלך חיי הנישואין נולד לנאשם ולמתלוננת ילד הסובל מבעיות רפואיות. בהמשך הרתה המתלוננת שוב, אך ביום 29.10.06 עברה המתלוננת הפלה יזומה של העובר בבית חולים נהריה.

במועד הנ"ל, לאחר שהמתלוננת שבה לביתה מבית החולים, הכריז בפניה הנאשם שלוש פעמים כי היא מגורשת ("טאקלה, טאלקה, טאלקה"), זאת עשה הנאשם בניגוד לרצונה ובעל כורחה של המתלוננת.

בחודש 11/06 הגיש הנאשם תביעה לגירושין בבית הדין הדרוזי בעכו. ביום 31.5.07 החליט בית הדין הדרוזי כי הנאשם גירש את המתלוננת והורה על הוצאת תעודת גירושין.

במעשיו המתוארים לעיל, התיר הנאשם את קשר הנישואין על כורחה של המתלוננת, באין בשעת התרת הקשר פסק דין סופי של בית המשפט או של בית הדין המוסמך לחייב את המתלוננת להתרה זו.

ג.         תסקירי שירות המבחן

4.         בעניינו של הנאשם הוגשו שלושה תסקירי שירות המבחן.

5.         מהתסקיר הראשון, אשר נערך ביום 19.8.10,  עולה כי הנאשם בן 30, נשוי בשנית ואב לשני ילדים מנישואיו הקודמים למתלוננת, כשאחד מהם הינו נכה, הנאשם אינו עובד וחי מקצבת הבטחת הכנסה. שירות המבחן ציין בתסקירו כי הנאשם מוכר לשירות המבחן מחקירה קודמת אשר נערכה אודותיו בשנת 2008 בגין תקיפת בת זוגו.

6.         בהתייחסותושלהנאשם למערכתיחסיו עם המתלוננת טען הנאשם בפני שירות המבחן כי תחילה מערכת היחסים בין לבין המתלוננת הייתה טובה אולם בשלב מסוים, ולאחר שנאלץ לשהות מספר ימים בשבוע מחוץ לביתו בשל עבודתו, התדרדרה התנהגותה של המתלוננת. עוד טען הנאשם כי המתלוננת עסקהבדבריםפסוליםולאמקובליםחברתיתומוסרית על פי תפיסתו, דבר אשר הביא אותי לידי קבלת ההחלטה להתגרש .

7.         שירות המבחן התרשם מקיומו של כעסוזעםמצדהנאשם כלפי המתלוננת, ומצד המתלוננת כלפי הנאשם, והעריך כי מדובר במערכתיחסיםסבוכהוטעונהשלאהסתיימהעלאףהגירושין .

            שירות המבחן ציין עוד בתסקירו, כי בשיחה עם המתלוננת עלתה תמונת יחסים קשה בין המתלוננת לבין הנאשם, אשר כללה התנהגות אלימה, אימפולסיבית וסף תסכול נמוך. כן טענה המתלוננת כי הנאשם גירש אותה ביום בו עברה הפלה, שבוצעה על רקע החשש שמא העובר אינו בריא. הנאשם תיאר עצמו בפני שירות המבחן כאדם חיובי, אשר אלימות אינה מאפיינת את דרכי התנהגותו.

8.         שירות המבחן ציין עוד, כי הנאשם לקח אחריות בגין על ביצוע העבירה נשוא כתב האישום וטען כי, ביום האירוע נשוא כתב האישום, כעס על המתלוננת נוכח התנהגותה הפסולה,  וטען כי על פי הדת הדרוזית, מותר לגבר לגרש את אשתו במידה והוא מגלה כי היא בוגדת בו ופוגעת באמון בה, ושירות המבחן התרשם כי הנאשם התחבר למשמעות הפלילית של גירוש אשתו, דבר שלא היה מחובר אליו ביום ביצוע העבירה.

9.         שירות המבחן התרשם, כי התנהגותו של הנאשם כלפי המתלוננת מהווה פן נוסף של האלימות אותה הפעיל הנאשם כלפי המתלוננת, וכי הנאשם התקשה לבחון לעומק את התנהלותו האלימה, נטה לטשטש את הבעייתיות שיש בהתמודדות כלפי המתלוננת, המעיט מחומרת מעשיו והתקשה לראות את הפגיעה במתלוננת. שירות המבחן ציין כי הנאשם ראה את עצמו כקורבן לנסיבות חייו, כאשר לעיתים התייחסותו לאישה נובעת מתוך עמדות נוקשות שיש לו כלפי מעמד האישה ותוך היותו גבר אלים.

10.        מהתסקיר המשלים, אשר נערך ביום 21.12.2010 עולה, כי הנאשם הגיע לשלוש פגישות ביחידה לטיפול באלימות במשפחה בלשכת הרווחה בירכא, אולם הליך קליטתו נקטע עקב שביתת העובדים הסוציאלים. הוצע לנאשם להשתלב בקבוצה טיפולית בשירות המבחן לגברים אלימים, הנאשם הגיע לשלושה מפגשים והביע רצון כן להיות שותף בהמשך התהליך והביע נכונות להשקיע מאמצים. הנאשם ציין בפני שירות המבחן כי גירושיו מאשתו השנייה הבהירו לו את המורכבות בדרכי התמודדותו עם מתחים בינו לבין הסביבה ובמיוחד כלפי בת זוגו.