לביא נ' כהן ואח'

פסק דין

בפני תביעה לפיצוי התובע בהתאם לסעיף 30(א) לחוק התקשורת ושידורים (בזק ושירותים), התשמ"ב-1982 (להלן- "חוק הבזק"), בגין מסרים פרסומיים אשר נשלחו לתובע מאת הנתבעת.

1.אין עוררין כי בשנת 2004 נרשם התובע כחבר באתר "חבר'ה", אשר הבעלות בו נרכשה על ידי הנתבעת. אין עוררין כי במסגרת הצטרפותו לאתר זה אישר התובע את תקנון האתר ובכלל זה הביע הסכמתו לקבלת תכנים פרסומיים במשלוח לתיבת הדואר האלקטרוני אשר מסר התובע לאתר בעת ההרשמה.

2.לטענת התובע תחילה, בשנת 2008, שונה תקנון האתר ובמסגרת שינוי זה פורט סעיף 24 לתקנון באופן שהוסף בו כי ההסכמה אשר ניתנה למשלוח דברי פרסום תהווה הסכמה לפי חוק הבזק.

לטענת התובע בנסיבות אלה, הואיל ושונו תנאי השימוש באתר, הרי שלפי סעיף 2 לתקנון היה על הנתבעת לקבל הסכמתו לשינוי ומשלא עשתה כן בטלה ההתקשרות בינו לבין הנתבעת. בנסיבות אלו, לטענתו, בוטלה גם ההסכמה אשר ניתנה על ידו למשלוח דברי פרסום. זאת ועוד, לטענת התובע בשנת 2008 נרכש אתר "חבר'ה" על ידי הנתבעת וזאת בשעה שלא היה פעיל באתר משנת 2004, משכך לטענתו היה על הנתבעת לעמוד עמו בקשר על מנת לבדוק את המשך הסכמתו לשינוי זה.

התובע מוסיף וטוען כי במהלך שנת 2010 נשלחו אליו ב- 5 הזדמנויות שונות דברי פרסום על ידי הנתבעת. לטענת התובע במסגרת הודעות הפרסום אמנם קיים לחצן המאפשר הסרת שמו מרשימת התפוצה, ואולם לחיצה על לחצן זה מעבירה את הלוחץ לדף במסגרתו על מנת להסירו בפועל מרשימת התפוצה נדרש התובע להכניס סיסמא ושם משתמש, אשר מפאת חלוף השנים כבר לא זכר.

זאת אף זאת, התובע טוען כי הנתבעת מפרה באופן סדרתי ועקבי את הוראות חוק הבזק ובכך יש להתחשב בעת פסיקת הפיצויים לפי החוק. בנסיבות אלה וכן בנסיבות כפי שפורטו לעיל, טוען התובע כי הוא זכאי לפיצוי בסך 1000 ₪ בגין כל הפרה ובסך כולל של 5,000 ₪.

3. לטענת הנתבעת התובע הסכים למשלוח הודעות פרסום וזאת בשנת 2004 עת הצטרף כחבר באתר, ואישר את תקנון האתר. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי לא חלה עליה חובה לעדכן את התובע בדבר שינויי הבעלות באתר. זאת ועוד, לטענת הנתבעת השינוי בתקנון משנת 2008 נסב על הוספת הוראות החוק הרלוונטי, ואולם לא שינה מהותית את תוכן סעיף 24 ומשכך לא חייב הסכמתו המחודשת של התובע לתקנון.

לטענת הנתבעת בנסיבות אלו בהן הסכים התובע למשלוח דואר פרסומי, בדין נשלחו אליו הודעות הדואר.

באשר לטענת התובע ולפיה על מנת להסירו מרשימת התפוצה נדרשת סיסמא, הרי שהנתבעת טוענת כי ניתן לשחזר סיסמא בנקל, וזאת על ידי כניסה לדף הבית של הנתבעת ולחיצה על לחצן שחזור סיסמא.

4.במסגרת הדיון בפני העידו התובע ונציג הנתבעת, כן הוצגו בפני דף ההרשמה של התובע, תקנון משנת 2004 והתקנון משנת 2008. לאחר ששמעתי את העדויות ועיינתי בראיות, הנני מוצאת כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי, ולהלן יפורטו טעמי.

5.בפסק הדין אשר ניתן על ידי בת"ק 5621-10-09 קוך נ' גלובל נטוורקס (12.12.10), פורטו על ידי בהרחבה הוראות החוק הרלוונטיות והנני מפנה לאמור בו, במיוחד לאמור בסעיפים 4 עד 6 לפסק דין זה.

בהתבסס על קביעותי הקודמות, הנני קובעת כי אישור התקנון על ידי התובע יש בו בכדי להוות הסכמה לקבלת דברי דואר לפי חוק הבזק.

בנוסף, הנני דוחה טענותיו של התובע ולפיהן הצריך שינוי הבעלות ושינוי סעיף 24 לתקנון קבלת הסכמתו המחודשת – באשר לשינוי הבעלות, הרי ששינוי כאמור אינו מצריך קבלת הסכמה, ולו לפי התקנון. באשר לשינוי התקנון, עיון בתיקון אשר בוצע מעלה כי כטענת הנתבעת אין בתיקון סעיף 24 משום שינוי מהותי של תוכן סעיף זה, אלא כל שיש בו הינו הרחבה של הוראות הסעיף הבסיסיות, על דרך הוספת הוראות החוק הרלוונטיות.

6.לאור האמור, הנני קובעת כי משלוח דברי הפרסום אל התובע נעשה מכח הסכמתו. יחד עם זאת, בהתאם לחוק הבזק גם על השולח פרסום מכח הסכמת הלקוח מוטלת החובה להסיר את שמו של הלקוח מרשימת התפוצה באם יבקש לעשות כן. בהתאם לדין, הפרוצדורה הנדרשת לשם הסרה מרשימת התפוצה צריכה להיות פשוטה. הנני סבורה כי התנאת הסרת לקוח מרשימת תפוצה בהכנסת סיסמא אינו עונה על הגדרת הפשטות הקבועה בחוק, ובעיקר משום שאת שחזור הסיסמא ניתן לבצע רק מדף הבית של הנתבעת ולא ניתן לעשותו מתוך אותו דף אליו מופנה הלקוח המבקש להסיר את שמו.

7.במסגרת חוק הבזק מסור לבית המשפט שיקול הדעת באשר לגובה הפיצוי אשר יפסק לתובע במקרה של משלוח הודעות בניגוד לחוק. במקרה בפני, לאחר ששקלתי מחד את הסכמת התובע הראשונית, ואת האפשרות להסרת שמו מרשימת התפוצה, ומאידך את הסרבול הכרוך בהסרת שמו כמפורט בסעיף 6, הנני סבורה כי פיצוי ראוי עומד על סך 200 ₪ לכל הפרה, ומשכך זכאי התובע לפיצוי כולל בסך של 1,000 ₪.

8.אשר על כן, הנני קובעת כי הנתבעת תשלם לתובע סך של 1000 ₪. כן תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך 300 ₪. התשלומים יבוצעו בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל.

9.רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים מהיום.

ניתנה והודעה היום י"ח אדר א תשע"א, 22/02/2011 במעמד הנוכחים.

לימור ביבי-ממן, שופטת