פסק דין
1.התובעת הזמינה מהנתבע שירותי לימוזינה ונהג לחתונת בנה אשר התקיימה ביום 18.07.10.
2.בתביעה נטען כי השירות אשר ניתן באמצעות הלימוזינה ונהגה היה לקוי ביותר. בכלל זה נטען בכתב התביעה:
הלימוזינה הייתה ישנה, מודל שנת 2006, זאת בעוד שסוכם כי תישלח לימוזינה חדשה ומפוארת. למרות שהובטח בר משקאות לא היה כזה בלימוזינה. בשל שירות לקוי, הכלה ובני משפחתה נאלצו להמתין לבואו של הנהג "בחום ובשמש ובמנוחה על המדרכה". השירות הלקוי והעובדה כי הרכב לא היה תקין גרמו לעיכובים, לאיחור משמעותי לטקס ולהמתנה ארוכה של הכומר והאורחים. לאחר סיום הטקס, הרכב התקלקל, החתן והכלה נאלצו לנסוע ברכב אחר והלימוזינה שבה לשרת את הזוג רק אחרי שעת המתנה.
3.לבסוף נאמר בתביעה כי "במקום שהחתן והכלה יהיו מוסעים בנחת, בשלוה, ברוגע ובהנאה, הם נאלצו לעבור חוויה קשה של מפח נפש, סבל, עצבנות, אכזבה ומבוכה רבה ושיבוש של סדר היום של החתונה, דבר שהשאיר טעם מר והחמצה לא רק של החתן והכלה אלא גם להורי שני הצדדים ולמוזמנים רבים".
4.התובעת תבעה השבת התמורה בסך 2,320 ש"ח ופיצוי בגין עוגמת נפש, עיכובים ושלילת הנאה בסך 5,000 ש"ח.
5.בדיון העידו התובעת ובנה (החתן). בעדויותיהם, תארו את השתלשלות האירועים באותו היום, את הליקויים בשירות הלימוזינה, האיחורים, השיבושים במהלך האירוע ובכלל זה את החמצתה של תהלוכה אשר תוכננה להתקיים וכן החמצת קבלת הפנים. כן פירטו בעדויותיהם את הקלקולים אשר אירעו לרכב.
6.הנתבע העיד אף הוא. הנתבע טען כי הרכב לא "נתקע" אלא לרכב היה מתח נמוך. כן טען כי בשעה 20:00 הוא הגיע למקום והחליף מצבר ללימוזינה בשעה 20:39. לדבריו, הדבר לא גרם לכל עיכוב משמעותי. נהג הלימוזינה לא הובא למתן עדות ולא היה בידי הנתבע, אשר לא נכח באירועים באותו יום, למעט האמור לעיל, למסור עדות מכלי ראשון לגבי תפקוד הלימוזינה ונהגה ביום האירוע.
7.דינה של התביעה להתקבל. מעבר לתיאור המפורט בכתב התביעה של האירועים ביום החתונה, הן התובעת והן בנה, החתן, אשר העידו כאמור, מסרו עדויות מפורטות לאשר ארע באותו יום. בכלל זה תארו את העיכובים, הליקויים, התקלות ברכב ועוד. שתי העדויות תמכו זו בזו ומשתיהן עלתה תמונת אירועים דומה. כן התרשמתי ממהימנות וכנות עדויותיהם.
8.הנתבע לא הביא כל ראיה משמעותית שהיה בה לסתור את דברי התובעת ובנה. בפרט לא נשמעה עדות נהג הלימוזינה.
9.אשר על האמור, אני מקבלת את גרסת התובעת לאירועי אותו היום ולכשלים בשירות הלימוזינה ונהגה.
10.לאור ריבוי הכשלים וכן העיכובים שבעטיים השתבש באופן משמעותי סדר יומם של החתן והכלה עד כדי כך שחלק מהאירועים בוטלו לחלוטין, אני סבורה כי התובעת זכאית לפיצוי בדמות השבה חלקית משמעותית של התשלום אותו שילמה עבור השירות, שכן רמת השירות שהתקבלה הייתה לאין שיעור ירודה אל מול השירות שהובטח ואשר התובעת ובני משפחתה ציפו לו. התובעת תפוצה, אפוא, בגין התמורה ששילמה עבור השירות, בסכום של 1,570 ש"ח.
11.לתובעת נגרמה עוגמת נפש מרובה. מדובר ביום הנישואים של בנה וכלתה שלו חשיבות מיוחדת. בצדק ציפתה לקבל באמצעות הלימוזינה ונהגה שירות טוב לצורך השתתפות תקינה של החתן והכלה בכל אירועי אותו היום אשר, יש להניח, תוכננו מראש ובקפידה. בפועל היו כשלים כאמור בתפקוד הלימוזינה ונהגה, עיכובים ואף החמצת חלק מהאירועים אשר תוכננו. בנסיבות אלה, התובעת זכאית למלוא הפיצוי אשר נתבע על ידה בגין עוגמת הנפש.
12.סיכומו של דבר, הנתבע ישלם לתובעת את הסך של 6,570 ש"ח בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק ממועד הגשת התביעה.
בנוסף, הנתבע ישלם לתובעת הוצאות משפט בסך 500 ש"ח.
13.בקשה לרשות ערעור תוך 15 ימים.
המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.
ניתן היום, כ"ה שבט תשע"א, 30 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.