אור סיני נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בע"מ

פסק דין

השאלה העומדת במרכזו של תיק זה הינה, מהו היקף החובה המוטלת על הנתבעת, חברת "אגד", כבעלת רישיון ממשרד התחבורה, להפעלת קווי נסיעה ציבוריים באוטובוס, כלפי ציבור הנוסעים.

על העובדות שלהלן אין מחלוקת והן מהוות בבחינת רקע כללי להחלטה זו.

ביום 1.2.09. בסמוך לשעה 13:00, המתינה התובעת בתחנת האוטובוס ברחוב הגליל בטבריה להגעתו של קו מס' 15 על מנת לעשות את דרכה מטבריה לקצרין.

אוטובוס הנתבעת אחר בכ – 10 דקות, וכשהגיע לבסוף לתחנה חלף על פני התובעת ולא עצר.

התובעת יצרה קשר עם מרכז המידע של הנתבעת שם נמסר לה כי אוטובוס חלופי לא יישלח.

האוטובוס שלאחריו יוצא מטבריה לקצרין רק בשעה 16:00.

נוכח סירוב הנתבעת לשלוח למקום אוטובוס חלופי ולאור העובדה שהיה מדובר ביום גשום והתובעת הייתה עמוסת מיטלטלין, נאלצה התובעת לשכור שירותיה של מונית על מנת להגיע לביתה.

עלות הנסיעה במונית עמדה ע"ס של 158 ₪, וזאת כעולה מהקבלה שצורפה על ידי התובעת לתביעתה.

התובעת עתרה לחייב את הנתבעת בדמי המונית ששילמה וכן להוסיף סך של 28 ₪ בגין הוצאות דואר וטלפונים וסכום של 2,000 ₪ נוספים בגין נזקיה הבלתי ממוניים.

בסה"כ העמידה התובעת תביעתה על סך של 2,186 ₪.

במסגרת כתב הגנתה, אישרה הנתבעת כי ביצעה את הנסיעה. לטענתה, אי עצירת האוטובוס בתחנה נבע מהעובדה כי על פי ההגבלה המצוינת ברישיון הרכב לא ניתן להסיע יותר מ- 10 נוסעים בעמידה ותפוסת הנוסעים הגיעה למלוא המכסה.

הנתבעת ציינה עוד, כי בהתאם לרישיון הקו הינה מחויבת לעמוד בלוח הזמנים המפורסם בלבד.

במכתבה לתובעת (נספח א' לתביעה) הבהירה הנתבעת כי האירוע התרחש ביום א' בשבוע, שהינו יום עמוס במיוחד בתחנות המרכזיות ברחבי הארץ בשל מספרם הרב של חיילי צה"ל העושים שימוש בתחבורה הציבורית.

לטענת הנתבעת, עושה היא ככל יכולתה בכדי להקל על ציבור הנוסעים אולם, לנוכח הקושי בצפיית מספר החיילים שיעשו שימוש בקווי התחבורה, לא ניתן לחזות את התפוסה בקווים מראש.  

ההליכים בתיק

הליך זה הינו למעשה הליך נוסף בתיק שלפניי.

במסגרת פסק דין שניתן על ידי ביום 21.7.09 קיבלתי את התביעה והוריתי לנתבעת לשלם לתובעת סך של 1,158 ₪.

בקצרה יאמר, כי בבסיס אותו פסק דין עמדה הקביעה כי על הנתבעת מוטלת חובה לנקוט בצעדים המתאימים בכדי לקיים תחבורה תקינה. על הנתבעת להיערך למניעת תקלות בעיקר במצב דברים בו היא צופה מראש את העומס בקו, כמו בקו נשוא תיק זה.

במסגרת אותו פסק דין ציינתי, כי העובדה שרישיון הפעלת הקו דנן לא הונח לפניי, מונעת את אפשרות בירור טענת הנתבעת ולפיה עמדה היא בתנאיו של הרישיון, הן לעניין כמות האוטובוסים שעליה להפעיל בקו זה והן לעניין גודלם.