כללי
1. התובע, מקס ילינסון, צלם מקצועי, הגיש תובענה כספית (בכתב תביעה מתוקן מיום 14.5.09) נגד הטכניון, מכון טכנולוגי לישראל (להלן- הטכניון) על סך 100,000 ש"ח בגין הפרת זכויות בתמונה שצולמה על ידו.
2. התמונה אשר נגועה בהפרת זכויות היוצרים הנטענת הינה צילום שבוצע על ידי התובע של תנ"ך זעיר, על פי הנטען הזעיר בעולם, פרי פיתוח הטכניון, המכונה "הננו-תנ"ך" שהוא ספר תנ"ך ממוזער הכתוב כולו על שבב סיליקון.
3. ביום 14.12.09, הגישו הצדדים הסדר דיוני על פיו הסכימו לעבור ישירות לשלב הסיכומים ללא צורך בחקירות עדים כאשר ינתן פסק דין על סמך החומר שהוגש במסגרת ההליך כאשר כל צד הצהיר שאין בהסדר כדי להוות הודאה בעובדות העולות מתצהיר הצד שכנגד.
ראיות התובע
4. בתצהירו פירט התובע שהינו כבן 33 בעל תעודת עיתונאי מטעם לשכת העיתונות הממשלתית ועובד כצלם שכיר מזה 5 שנים בעיתון "מעריב". התובע פירסם ספרי צילום וזכה להכרה מקצועית ואקדמית בקשר לעבודתו. לדבריו,
"אני צלם מומחה, התחלתי לצלם בגיל 13... תמונותיי הן ייחודיות שכן אני מצלם לא רק אירועי חדשות אלא גם צילומי מגזין למוספים השונים ולכך נדרשת השקעה גדולה, ניסיון רב ומיומנות ייחודית".
5. התובע טען שביום 16.12.07 הזמין הטכניון את עיתון "מעריב" לסקר את הצגתו של התנ"ך הזעיר בעולם (הננו-תנ"ך), שהינו פיתוח הטכניון ומערכת החדשות של העיתון "מעריב" שלחה אותו לצלם את המוצג כאשר הסיקור הוטל על הכתב יוני היללי ועל התובע. ביום 17.12.07 הגיעו לטכניון ופגשו את מהנדס הפרוייקט, מר אוהד זוהר. על שולחנו של זוהר היה מונח ספר התנ"ך בגודל טבעי ולידו הננו-תנ"ך בתוך קופסה קטנה. התובע התחיל לצלם ותוך כדי שלב מתקדם בעבודה
"הוריתי למהנדס להניח בעזרת פינצטה את המוצג על אצבעו, כשברקע ספר התנ"ך. לקראת השלב הסופי של הצלומים הבנתי כי התאורה אינה מספקת כדי להעצים את המוצג, ולכן ביקשתי מהמהנדס תאורה נוספת אשר תוכל להאיר את המוצג בצורה נכונה יותר". לטענת התובע, על פי בקשתו פירק זוהר מיקרוסקופ גדול השייך לנתבע והוציא את התאורה והתובע השתמש בה. הוא ציין שלא היה איש מלבדו ומלבד מר זוהר בחדר המעבדה. לטענתו, הוא ידע על צלם נוסף מעיתון "הארץ" שצילם את המוצג טרם הגעתו לחדר (הצילום הנוסף צורף כנספח ב' לתצהיר). ביום 18.12.07, פורסם בעיתון "מעריב" ובאתר NRG הצילום. נטען כי יומיים לאחר מכן, ביום 20.12.07, קיבל התובע טלפון ממשרד דובר הטכניון שביקש לקנות את התמונה שפורסמה ב"מעריב". הוא היפנה את הפונה ממשרד דובר הטכניון למערכת העיתון. לאחר ששמעה את המחיר שדרשו מהנתבע, נציגת הטכניון התקשרה שוב לתובע ואמרה לו "
לא חבל שנזמין צלם שלנו בשביל אותה תמונה? יותר זול לנו להעסיק צלם מאשר לקנות אותה". התובע חזר והפנה אותה למערכת העיתון.
6. בתחילת שנת 2008 יצא גליון חורף של העיתון "טכניון" והופץ בתפוצה רחבה. התובע הבחין בצילום השער (נספח ד') והבין שהועתקה יצירתו מבחינה עיצובית ותכנונית. הוא התקשר לדוברות הטכניון וטען בפניהם שהעתיקו את יצירתו. בנוסף, טען התובע שהופרו זכויות היוצרים שלו בשני מקרים נוספים כאשר באפריל 2009 פרסמה הנתבעת שוב את התמונה בעיתונים "ידיעות אחרונות" ו"הארץ" (נספחים ה' ו-ו').
7. התובע טען כי הפרסומים הללו פגעו בו קשות כיוון שהפרסום נעשה במסגרת ביקור האפיפיור בארץ, מה שגרר סיקור עולמי נרחב ומעקב אחר העיתונות הישראלית. מאחר והתמונות (נספחים ה' ו-ו') הופיעו עם הקרדיט "דוברות הטכניון" לא זכה התובע לקבל את החשיפה העולמית שהגיעה לו לדעתו עבור יצירת הצילום. התובע טען כי בעיתונות קיים נוהג ענפי לפיו זכויות היוצרים כמו זכויות היצירה על התמונה נשוא ההליך שייכות ליוצר ורק זכויות השימוש בצילומים נתונות ללא הגבלה להוצאה לאור כמעסיק עיקרי.
8. התובע התייחס לטענת הנתבע שצלם עיתון "הארץ", דורון גולן, צילם תמונה זהה אולם טען שאין כל דמיון בין שתי התמונות כיוון שגולן צילם את המוצג כאשר הונח על אצבעו של אדם על דף ספר ללא פינצטה, ללא תאורה חמה וללא מאמצי הפקה כלשהם.
9. נטען עוד שבניגוד לטענת הנתבע, הרעיון של הצילום לא היה פרי יוזמתו של זוהר והיתה לו נוכחות פסיבית בלבד ולכל היותר סייע באופן טכני להגשמת הרעיון הצילומי של התובע. לראיה, טען התובע כי אם נכונות טענות הנתבע מדוע המהנדס מר זוהר לא הציע לצלם "הארץ" שהגיע דקות ספורות לפני התובע לצלם באותה דרך שצילם התובע. התובע טען עוד שלא נעזר בצלם "הארץ" בנוגע לאופן הצילום ואך ביקש שישאירו בחדר בו נערכו הצילומים מספר פריטים בהם היה מעוניין לצורך ביצוע התצילום.
10. התובע טען כי בתמונה שצילם הושקעה עבודה רבה, תכנון, ומקצועיות תוך שימוש בידע הרחב שלו בתחום ושצילום התמונה, תכנונה, ועצובה ארכו כשעה ורבע בעוד שצילום תמונה שגרתית אינה אורכת יותר מ-10 דקות עד רבע שעה.
11. תצהיר נוסף נמסר על ידי דורון גולן, צלם מקצועי שעבד בעת הרלוונטית בעיתון "הארץ" כצלם וכיום עובד ב"ידיעות אחרונות". הוא תיאר שהגיע ביום 17.12.07 בשעות הבוקר לטכניון והיה לדעתו הראשון מבין הצלמים שהגיעו למקום ובכל מקרה הגיע לפני צלם "מעריב", מקס ילינסון. הוא פגש בחדר את אוהד זוהר שהציג בפניו את השבב ולא נתן לו שום הנחיה או הוראה או המלצה כיצד לצלם אותו. הוא טען שאף אחד בחדר לא ניסה לסייע בהוראות בתאורה בהפקה של הצילום מעבר לשיתוף פעולה בדברים שביקש כמו שישימו אצבע שעליה יונח השבב או שמישהו יביא מטבע שעליו יונח השבב. הוא ביצע מספר צילומים (צורפו לתצהיר). כשעזב את המקום הוא פגש את ילינסון שהגיע זה עתה.
12. הוא השווה בין התמונות שהוא צילם לבין התמונה שילינסון צילם וטען שלא מדובר בתמונות דומות כלל וכלל. לדבריו, בתמונה שצולמה על ידו מופיעה אצבע מעל ספר תורה ועל האצבע הננו-תנ"ך. לעומת זאת, התמונה של מקס היא של השבב מונח באמצעות פינצטה על אצבע ועל הרקע של ספר התורה. בתמונה של גולן אין כלל פינצטה ובנוסף התמונה של מקס נעשתה בתאורה חמה ואילו שלו ללא תאורה בכלל, למעט תאורה טבעית. לדבריו, ההבדלים נראים בכך שאצל גולן האצבע מושחרת הרבה יותר וגם מילות ספר התורה מושחרות והצל מוטל לגמרי אחרת. לטענתו, מילות ספר התורה אצלו כמעט ולא קריאות והרבה פחות ברורות מאשר בתמונה של מקס וזאת בשל עומק שדה רדוד יותר, כלומר שימוש בצמצם פתוח יותר אצל גולן כדי שניתן להסתפק בתאורה טבעית. התמונה של מקס, בזכות הפינצטה שכביכול מצויה באמצע מהלך של הנחה או הרמה ובזכות התאורה כאמור לעיל, הינה תמונה שמוטיב ההפקה בה הינו דומיננטי יותר. לטענתו, התמונה השניה שלו בכלל שונה כאשר הננו-תנ"ך מונח על מטבע.
ראיות הטכניון
13. מטעם הטכניון הוגש תצהיר על ידי איווט גרשון, ראש מחלקת קשרי ציבור באגף לקשרי ציבור ופיתוח משאבים בטכניון. היא הוסיפה שלפני כן היתה ראש מדור פרסומים בטכניון ובין היתר מחלקתה אחראית על צילומים הנעשים עבור קשרי הציבור והתדמית של הטכניון. היא טענה שמאז 1987 היא עובדת מול צלמים בהזמנת צילומים ובבחירה ורכישה של צילומים. לטענתה, משך השנים רכשה מומחיות בתחום. לטענתה, היא ואנשי מחלקתה מודעים לנושא זכויות היוצרים ושמים דגש על שמירת זכויות היוצרים של הצלמים.
14. בפתח התצהיר היא הדגישה שהצילום שמופיע בשער בטאון הטכניון נספח ד' לתצהיר התובע, הינו רק חלק מצילום הטכניון המקורי אשר נחתך על ידי המעצב הגרפי ללא מעורבות הטכניון לצורך עיצוב השער.
הצילום המקורי של הטכניון הוסף כנספח נ/1 לתצהירה.
הצילום מבטאון הטכניון צורף כנספח נ/2.