קורמן נ' פימה

פסק דין

לפניי תביעה מכח חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק").

כללי -

אין חולק כי כנגד הנתבע, מר דרור פימה (להלן: "הנתבע") התנהלו דיונים בביהמ"ש המחוזי בחיפה, במסגרת תיק פש"ר 679/05 שהתנהל בעניינו, בפני כב' השופטת הורוביץ.

במסגרת אחד הדיונים, ביום 22/10/07, נכחו באולם בית המשפט הנתבע ומספר גורמים נוספים וביניהם התובע, מר יחיעם קורמן (להלן: "התובע"), אשר היה באותה העת אחד מהנושים של הנתבע. נושים נוספים יוצגו באותה ישיבה על ידי עורכי דין שונים ובדיון השתתפו גם ב"כ של הנתבע, ב"כ הכנ"ר והמנהל המיוחד שמונה על נכסיו של הנתבע.

המחלוקת בין הצדדים -

התובע טוען שבמהלך אותה ישיבה, כאשר הוא ביקש להגיש לכב' השופטת הורוביץ מספר מסמכים, צעק כלפיו הנתבע כדלקמן:

"האיש הזה קורמן הינו פושע שקיימים נגדו 5 תיקים במשטרת ישראל בגין גניבה ושלושה תיקים על זיוף מסמכים ושיקים - אז איך בית משפט יכול לקבל מהפושע הזה מסמכים ולהתסמך עליהם?".

התובע טוען שהדברים מהווים לשון הרע, כי הוא הושפל בנוכחות כב' השופטת ושאר הנוכחים, ועותר לפיצוי בסך של 100,000 ₪, בהתאם לסעיף 7א(ג) לחוק.

הנתבע, בכתב הגנתו אישר שהוא היה נוכח בדיון בביהמ"ש כאמור, אך טען כי הוא מעולם לא אמר את הדברים וציין עוד כי הראיה לכך היא שהם לא באו לידי ביטוי בפרוטוקול.

עוד טוען הנתבע כי המדובר בתביעת סרק וכי גם אם נאמרו הדברים, אזי, אין בהם כדי להוות לשון הרע בהתאם להגדרה שבסעיף 1 לחוק ולחילופין, כי קמה לו ההגנה שחלה לגבי דברים שנאמרו במהלך דיון משפטי, כקבוע בסעיף 13(5) לחוק.

מסכת הראיות –

בפניי התקיים דיון אשר במהלכו נשמעה עדותו של התובע (לגבי תצהירו – ת/1); עדותו של עו"ד מוטי בן ארצי (אשר שימש כמנהל המיוחד בעניינו של הנתבע, להלן: "עו"ד בן ארצי", לגבי תצהירו – ת/2), עדותו של עו"ד הראל טיקטין (אשר ייצג את הנתבע בהליכי הפש"ר, להלן: "עו"ד טיקטין") ונשמעה עדותו של הנתבע (לגבי תצהירו – נ/1).

דיון -

לאחר שבחנתי את התשתית הראייתית ושקלתי את טענות באי כוחם של הצדדים בסיכומיהם, מצאתי כי דין התביעה להידחות וזאת מחמת הנימוקים שאמנה להלן.

תחילה, יש לברר מה בדיוק אמר הנתבע.

בהקשר זה שמעתי את עדותו של התובע, אשר חזר במסגרת חקירתו על הטענה לפיה התובע אמר את הדברים אשר יוחסו לו והסביר עוד שהוא רשם על דף נייר את הדברים, מיד לאחר שהם הושמעו ואף הגיש בקשה לכב' השופטת הורוביץ לתיקון פרוטוקול ישיבת ביהמ"ש, על מנת שהפרוטוקול ישקף את הדברים. עיון בתיק בהמ"ש מלמד כי כב' השופטת הורוביץ החליטה ביום 31/10/2007 לגבי בקשת תיקון הפרוטוקול, כדלקמן : "פרוטוקול בהמ"ש משקף את הדברים הרלבנטיים לתיק פשיטת הרגל. לפיכך, גם אם נאמרו הדברים בחלל אולם בהמ"ש, אינם חלק מפרוטוקול ההליך שבפניי. הבקשה נדחית".

עו"ד בן ארצי, אשר זומן כעד מטעם התובע, אמר שבמהלך הדיון - "היתה התפרצות כזאת של דרור" (עמ' 6, שורה 20) וטען שהוא זוכר שהנתבע כינה את התובע "פושע" ומסר שיש לו "תיקים במשטרה". עו"ד בן ארצי מסר שהוא לא זוכר את דבריו המדויקים של הנתבע, מעבר לשימוש בשני הביטויים המפורטים מעלה.

עו"ד טיקטין, אשר זומן אף הוא כעד מטעם התובע, לא הגיש תצהיר ורק במהלך הדיון הובהר לו מהו בדיוק הסכסוך שבין שני הצדדים ומדוע התבקשה התייצבותו בבהמ"ש. עו"ד טיקטין ענה לשאלות הצדדים ובהגינותו השיב שהוא לא יכול לזכור במדויק מה היו הדברים שנאמרו. הוא הסביר שהוא זוכר באופן עקרוני שהוא אכן ייצג את הנתבע בהליכי הפש"ר, אך הסביר שהוא אף לא זכר בדיוק את שם המותב ושהוא לא זוכר מה נאמר באותה ישיבה.

הנתבע בחקירתו לא בדיוק חזר על גרסתו, כפי שהופיעה בכתב ההגנה, דהיינו, לא הכחיש שהוא אמר את הדברים, אלא טען שהוא רק "סינן" אותם ובלשונו: "אני סיננתי את זה..." (עמ' 8, שורה 32) ובהמשך: "זה ממש לא עניין אותי אם הוא ישמע או לא. זה לא היה משהו שהלכתי ויצאתי בחוצות. אמרתי את זה באולם, סיננתי את זה ועובדה שיש תלונה...".