זוג שדרס ילד והפקירו נידון לשלוש שנות מאסר

מעשי הנאשמים והרשעתם

במסגרת הסכמה בין שני הצדדים, הודו הנאשמים בכתב האישום והתביעה הודיעה, כי תעתור להטלת 3 שנות מאסר בפועל על כל אחד מהם, לפסילת רישיון הנהיגה וחיובם בפיצוי למשפחת הנפגע.

ביום 26.8.09, בשעות הבוקר, נהגה הנאשמת ברכב סקודה ביהוד והתקרבה לצומת רחובות. לצידה ישב הנאשם, שהינו כבד ראיה ואין לו רישיון נהיגה בתוקף.

באותה עת רכב א', קטין יליד 1997, על קורקינט ממונע, חצה את הצומת ונכנס לתוך נתיב נסיעת הנאשמים. הנאשמת הבחינה ב-א', אך לא הספיקה לבלום ופגעה בו עם הרכב, אשר עלה על הקורקינט בגלגל הקדמי-ימני. כתוצאה מן הפגיעה הוטח א' לכביש, נפגע בראשו, שכב ללא תזוזה ומאז מצבו קשה והוא מחוסר הכרה.

כאשר הבחינה הנאשמת כי א' נפגע ושוכב על הכביש, צעקה "פגעתי בו" ו-"מה עשיתי" ותוך שהיא בוכה ונרגשת, המשיכה בנסיעה וביקשה מן הנאשם להחליף אותה בנהיגה. הוא עשה כן ונהג ברכב עד לסניף קופת חולים בעיר, כדי ליטול מרשם לתרופה בעבורו. בעת שהחליף את הנאשמת בנהיגה, היא סיפרה לו כי פגעה בילד.

לאחר מכן נסעו השניים למכון שטיפת כלי רכב, שטפו את הרכב והמשיכו בנסיעה לראשון לציון.

על פי הודאתם הורשעו הנאשמים בעבירות אלה:

1.         הפקרה אחרי פגיעה  - לפי סעיף 64א(ב) לפקודת התעבורה.

2.         שיבוש מהלכי משפט - לפי סעיף 244 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

3.         נהיגה ללא רישיון - לפי סעיף 10 לפקודת התעבורה.

התסקיר והנסיבות האישיות של הנאשמים

הזמנתי תסקיר בעבור שני בני הזוג ובו פורט מידע על כל אחד מהם. השניים, כבני 25 שנים, נשואים מזה כשנתיים, בלא ילדים. הנאשמת עובדת כמנהלת חשבונות והנאשם חדל לעבוד מאז האירוע. בעבר ניהל חדר כושר ביהוד. הוא סובל מפגיעה קשה בראייתו, בעל תעודת עיוור, ומוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כנכה בעל דרגת אי כושר יציבה של 75%. לשניים אין עבר פלילי או תעבורתי.

שירות המבחן תאר מורכבות בעייתית במשפחת המוצא של הנאשם, על רקע זה שאביו ביצע עבירות, כולל בקרב המשפחה, נמלט לחו"ל ומצוי במעצר בארגנטינה, טרם הסגרה לארץ. הסתבכות האב פגעה קשה בנאשם, שסיים 12 שנות לימוד ובשל נכותו לא גויס לצבא.

הוא עצמו הסתבך בעבירות זיוף בשנת 2006 ולחובתו רישום ללא הרשעה בשנת 2009.

הנאשמת היא בת להורים שהתגרשו. מאז הגירושים היא מתגוררת אצל האב, הסובל מליקויי בריאות ונעזר בה. עם אמה איננה מקיימת קשר, על רקע שלא נחשף.

הנאשמת סיימה 12 שנות לימוד, שירתה בצבא שירות מלא, למדה הנהלת חשבונות וכיום עובדת במשרד רואה-חשבון. הקשר שלה עם הנאשם הוא קשר קרוב, שבחלקו מבוסס על תלות וחולשה.  לדעת שירות המבחן זהו גם הרקע לביצוע העבירות, בעת שהיו במצב של לחץ וכל אחד מהם חיזק את חולשתו של רעהו, תוך קושי להתמודד עם המצב הקשה שנוצר.

בעבר טופלה הנאשמת נפשית על רקע תגובת דחק דכאונית וחרדתית מעורבת.

גם בפני שירות המבחן שני הנאשמים נטלו אחריות על מעשיהם והודו בעבירות שביצעו. שניהם הביעו צער על התנהגותם ואשמה על כך שלא הגישו עזרה לנפגע. קצינת המבחן התרשמה, כי השניים מתקשים לתפקד מאז ומתמודדים עם תחושות אשם כבדות, קשיי שינה, דיכאון וחרדה.

שירות המבחן המליץ להתחשב בנתונים שהובאו בתסקיר, במסגרת שיקולי הענישה.