לוי ואח' נ' פיצה האט ישראל 2002 שותפות מוגבלת

החלטה

1.בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית.

התובענה הייצוגית עוסקת בשני סוגי התנהלות של המשיבה, פיצה האט, שלדעת המבקשים מהווים הטעיה:

א.מחיר תבנית בגודל L גבוה ממחיר סך המנות הבודדות המרכיבות אותו גודל תבנית: משולש בודד מהווה שישית מן התבנית, ומחירו 9.90 ₪, כך שמחיר התבנית כולהצריך להיות 59.40 ₪. לעומת זאת מחיר התבנית השלמה באותו גודל, שנפרסת ל-8 משולשי פיצה – 74.80 ₪. המבקשים טוענים כי הלקוח אינו מבחין בגדלה של המנה, אם שישית היא מן המגש או שמינית, וכך טועה לסבור כי מחיר התבנית נמוך ממחיר 8 משולשים, בעוד שהחישוב הנכון צריך להיות לפי 6 משולשי פיצה.

ב.קוטר תחתיות התבניות אינו שווה לפרסומים: קוטר תחתית "משפחתית פאן 13" הוא בפועל 12.2 אינץ', וקוטר "משפחתית פאן 15" הוא 14.17 אינץ'.

פיצה האט טוענת שאין שום הטעיה במעשיה: לא נאמר בשום מקום שמחיר התבנית המלאה נמוך מסך המנות הבודדות המרכיבות אותה, ויש גם סיבות ממשיות מדוע לא יהא הדבר כן: למגש המלא יש להוסיף את עלות התוספות, אריזה שומרת חום, עלות המשלוח, הנוחות של הלקוח שלא נאלץ להגיע לסניף הרשת, ועוד. לעומת זאת הרוכש בדלפק צריך לקנות את המנה הקיימת, עם התוספת המצויה בה, ועליו להגיע אל המשיבה לשם כך.

יתרה מזו, מבצעי הוזלה שונים מביאים לכך שבפועל מחיר התבנית אינו המחיר המלא, ובמהלך התקופה שמיוני 2005 מחירי תבניות הפיצה המשפחתית היו נמוכים מאלו של הפרוסות הבודדות המרכיבות אותן.

אשר לקוטר התבניות: המדידה היא לפי קוטר השכבה העליונה שבפיצה, שהוא רחב מזה שבתחתית, ועונה על ההגדרה.

לאחר הגשת התגובה הותר למשיבה להגיש תצהיר נוסף, והיא עשתה כן, ובהמשך הוגשה תשובת המבקשים, התקיימו מספר ישיבות של בית המשפט, והצדדים הציעו הסדר פשרה. המבקש יעקב לוי בקש לבטל את ההסדר, אך בישיבה שהתקיימה בנוכחות שני המבקשים ביום 17.6.2010, חזר בו מר לוי מהתנגדותו להסדר הפשרה המוצע.

2.אלו עקרי הסדר הפשרה המוצע:

א.עילת ההטעיה השניה, בדבר קוטר התבנית – תמחק.

ב.הקבוצה תוגדר: "כל מי שרכש פיצה משפחתית עבה הנאפית במחבת עמוקה ומכונה "פיצה משפחתית פאן 13 אינץ'" (להלן "פיצה משפחתית") החל למן שנת 2002 ועד למועד אישורו של הסכם פשרה זה על ידי בית המשפט הנכבד".

ג.המשיבה תערוך מבצע בכל סניפי הרשת (למעט המסעדה בסניף מלחה בירושלים), שבמסגרתו תמכר פיצה משפחתית עם שתי תוספות ביחד עם לחם שום, במחיר מוזל של 69.90 ₪, הן בדלפקי המכירה בסניפים הן באמצעות משלוח.

ד.המבצע ייערך במשך תקופה שעד 12 חדשים, שבמהלכם תינתן הטבה לצבור הצרכנים של פיצה האט, בסכום של 2 מליון ₪.

ה.חישוב ההטבה הוא לפי מחיר חבילה של 69.90 ₪ לעומת מחיר מרכיבי החבילה כולם שהוא 103.60 ₪, כלומר 33.70 ₪ לכל חבילה. ההטבה תמוצה, לפיכך, ב- 59,348 חבילות מוזלות.

ו.המבצע יימשך עד שתינתן ההטבה במלואה.

3.הצדדים ממליצים לקבוע לתובעים המייצגים גמול של 50,000 ₪ ושכר טרחה לבאי כוחם בסכום נוסף של 50,000 ₪ בצרוף מע"מ.

4.הצדדים הציעו לפרסם מודעה בנוסח שצירפו, בשני עתונים יומיים. הגם שפרסום בשני עתונים יומיים נראה לי, נוסח המודעה דורש שינוי. אין בנוסח המוצע התיחסות לנושא התובענה הייצוגית, ולא ניתן ללמוד ממנו על העילה להסדר הפשרה.

סעיף 18(ג) בחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו-2006 קובע כי ההודעה שתפורסם "תכלול את פרטי ההסדר שלגביו הוגשה הבקשה ויצוין בה האמור בסעיפים קטנים (ד) ו-(ו)", הם הסעיפים המתיחסים להתנגדות ולאפשרות היציאה מן ההסדר.

ניתן לפרש את המונח "פרטי ההסדר" באופן מצומצם כפי שנאמר בהסדר הפשרה, ולפרט בהם רק את ההסדר המוצע. ואולם, כיצד יידע חבר הקבוצה להתנגד אם ההסדר ראוי אם לאו, אם לא יידע מה היה הבסיס שהביא להסדר?