הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בכך שביום 05/04/08 לא נקט באמצעי זהירות מפני סכנה הכרוכה בשמירה על שני כלבים שטייל עימם ללא מחסום פה ובעקבות כך אחד הכלבים נשך קטין, א.ג. יליד 1995 במותנו בצד ימין וכתוצאה נגרמו לו שטפי דם ונזקק לטיפול רפואי ובהמשך נשך גם את אביו של הקטין בבטן וגרם לו סימני נשיכה ושטפי דם. כתוצאה נזקקו האב ובנו לטיפול רפואי - מעשה פזיזות ורשלנות בחיה.
על פי הסדר הטיעון נדחה לקבלת תסקיר. התביעה הודיעה כי תעתור למאסר שירוצה בעבודות שירות, מאסר מותנה, קנס ופיצוי בעוד טיעוני הסנגור פתוחים, אף שמסכים כי יחויב בפיצוי לנפגעים.
בהתאם נדחה לקבלת תסקיר וחוות דעת ממונה על עבודות השירות בשב"ס. הממונה מצא אותו כשיר לרצות מאסר במתנ"ס.
שירות המבחן המציאו שני תסקירים. בראשון צוין כי הוא בן 34, רווק, גר עם אביו ועובד כנהג אוטובוס, מנהל אורח חיים נורמטיבי בדר"כ, אך בלטה הנטייה לכעוס וצורך שליטה מוגבר. עקב צנעת הפרט לא אפרט נסיבות חייו.
שירות בצה"ל והתרשמו כי העבירה לא משקפת ליקוי בנורמות התנהגות לקויות, כמו כן, נראה כי הפיק לקח, מבטא חרטה, לוקח אחריות, מוכן לשאת בתוצאות, אך סבור כי הסדר הטיעון מחמיר.
התרשמו כי סיכון הישנות התנהגות דומה בעתיד נמוך.
לדבריו, אם ירצה מאסר בעבודות שירות יפגע במקום עבודות ולכן, הציעו כי יבצע עונש חינוכי של שצל, אך התנגד ולכן, שירות המבחן המליצו על מאסר בעבודות שירות.
לאחר שביהמ"ש הבהיר לנאשם את משמעות ההתנגדות וכך גם סנגורו, הסכים לשתף פעולה בגיבוש תוכנית לביצוע עבודות של"צ ואכן היום התקבל תסקיר ממנו עולה, כי הגביר ההבנה, הפיק תובנות ולקחים, מבטא מוטיבציה וגישה חיובית לביצוע עבודות של"צ ומעריכים כי השינוי בעמדתו מעידה על יכולת לעמוד בצו של"צ ולכן, ממליצים כי לא יוטל עליו מאסר אלא של"צ בהיקף של 140 שעות.
התביעה עומדת על עתירתה למאסר ותומכת זאת בערעור של ביהמ"ש המחוזי בת"א על גזר דין של ביהמ"ש השלום במקרה דומה בו הוטל על הנאשם עונש של 5 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות. באותו עניין הנאשם כפר והסנגור ביקש לבטל ההרשעה. לכן, נתבקש תסקיר לאחר ששירות המבחן נתבקשו לבחון הן אפשרות של מאסר בעבודות שירות והן ביטול ההרשעה. שירות המבחן, משום מה, לא התייחסו לאפשרות של ביטול ההרשעה. ביהמ"ש החליט שלא להיעתר לבקשה לקבל תסקיר משלים שכן ממילא החליט להותיר ההרשעה. ביהמ"ש ציין כי לא היה מקום לבטל ההרשעה למרות שמדובר באדם צעיר ללא הרשעות קודמות.
באותו עניין היה מדובר בכלב מסוג אמסטף שהוגר בחוק ככלב מסוכן, הוא הוחזר בחצר. בשל רשלנות המערער עזב את החצר ונשך ילד בן 3 באופן קשה. לילד נגרמו חתכים מרובים בזרוע שמאל, חתך עמוק במרפק ומספר חתכים באמה ואושפז בבית החולים ל- 4 ימים.
האירוע נסב גם בשאלת הכרעת הדין וביטול ההרשעה. ביהמ"ש הותיר ההרשעה, כאמור, על כנה.
ביהמ"ש התייחס לכך כי בסמוך לאותו אירוע ילדה מצאה מותה בעקבות אירוע של נשיכת כלב אמסטף בעקבותיו תוקף החוק.
ביהמ"ש מצא כי יש אינטרס ציבורי הן להותיר הרשעה והן להותיר העונש על כנו, ציינו כי הענישה מידתית וכי אין מקום להתערבות וכי מדובר ברשלנות חמורה לאור הפוטנציאל, המסוכנות של הכלב והנזק שנגרם לקטין.
הם התייחסו לכך שמדובר בכלב אמסטף השוקל 40 ק"ג ולכך שידו של הילד בן ה- 3 הייתה מצויה מספר דקות במלתעותיו .
יוצא אם כן שלא מדובר במקרה דומה, שהרי במקרה בפני מדובר בשני כלבים, אשר רק אחד מהם נשך. בכל מקרה לא מדובר בכלבים שהוגדרו ככלבים מסוכנים ולכן, הרשלנות נמוכה יותר. כמו כן, לא מדובר באשפוז של מספר ימים, אלא סימני נשיכה עם שטפי דם.
בשל עתירת התביעה, כאמור, נתקבלה חוות דעת ממונה על עבודות השירות בשב"ס, אך כיום יש המלצה של שירות המבחן להימנע ממאסר בשל הסכמתו לבצע עונש חינוכי של של"צ.
לאחרונה, נתקבל ערעור שהגיש הנאשם אבי זמיר על עונש מאסר לריצוי בכלא שהוטל ע"י מותב זה בגין עבירה חמורה בהרבה. באותו עניין שיסה כלב אמסטף, שהוגדר ככלב מסוכן , באדם שעבד בניקוי החוף, והוסיף על כך מכות אגרוף כתוצאה נחבל אותו אדם חבלות קשות מאוד: חתך עמוק בכתף ימין ולאורך הצוואר ובפנים, אושפז בבית חולים, טופל, הוא עצמו אוהב כלבים ולא מצא לנכון להגיש תביעה אזרחית כנגד הנאשם וכל מה שעשה היה להבריח את הכלב, שהטיל מימיו על שקית אשפה שהניח בחוף במהלך עבודתו.
ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע הכפיל סכום הפיצוי של 15,000 ש"ח שהוטל על הנאשם במקום מאסר לריצוי בכלא הסתפק ב- 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות. הפרקליטות לא הגישה בקשת רשות ערעור לביהמ"ש העליון.
בנסיבות כאמור, נראה כי לאור עברו הנקי, הודאתו ולקיחת האחריות ובעיקר הסכמתו לבצע עונש חינוכי, אין מקום להטיל עונש מאסר ואפילו בעבודות שירות. מאידך גיסא, למרות ששמעתי כי משכורתו נמוכה, יחויב בפיצוי תשלום ממשי למתלוננים, האב והבן. בשל החיוב בפיצוי גבוה, הקנס יהיה סמלי ויחולק לתשלומים.