הכרה בקשר בין תסמונת התשישות הכרונית לבין צלילות בקישון במסגרת שרות צבאי

עניינו של תיק זה הוא ערעור על החלטת קצין תגמולים מיום 22.2.05 לפיה נדחתה תביעתו של המערער להכיר בקשר בין תסמונת התשישות הכרונית (להלן: " התסמונת" או "המחלה") ממנה הוא סובל לבין צלילות בקישון שצלל המערער במסגרת שרותו הצבאי.

רקע

1.      אין מחלוקת בין הצדדים כי המערער מתוקף תפקידו כלוחם בשייטת צלל מאות שעות בנמל חיפה ובנחל הקישון. המערער התגייס לצה"ל ביום 11.2.1990, שירת כלוחם בשייטת והשתחרר מן השרות ביום 30.3.1995.

2.      בעת שצלל במימי הקישון ונמל חיפה כבר ידוע היה לשלטונות הצבא במידה זו או אחרת כי המים מזוהמים. נזכיר כי טענות בדבר זיהום המים גרמו לשר להגנת הסביבה להקים עוד באוקטובר 1994 את רשות נחל קישון, מכוח צו רשויות נחלים ומעיינות, התשנ"ה-1994, שנכנס לתוקפו ב-13 באוקטובר 1994, והיא החלה לפעול בדצמבר 1994 (הרשות היא תאגיד סטטוטורי ללא כוונת רווח, והיא כפופה לשר להגנת הסביבה. באחריות רשות נחל קישון הפיקוח על 25 הקילומטרים התחתונים של הנחל, ובכלל זה שפך הנחל במפרץ חיפה).

3.      טענות בדבר נזקים בריאותיים שנגרמו מהחשיפה למי הקישון ולנמל חיפה לחיילי צה"ל שצללו בקישון במסגרת אימוניהם במהלך השנים הביאו בשנת 2000 למינוי ועדת חקירה שבדקה את ההשלכות הבריאותיות של החשיפה של החיילים (להלן: " ועדת שמגר"). לאחרונה דן בית המשפט המחוזי במחוז מרכז בתיק שעניינו גידול מסוג נוירומה אקוסטית (גידול שאינו סרטני) והקשר שלו לצלילה בקישון (עו (מרכז) 21888-08-09, ע'צ' נגד קצין תגמולים, להלן: " תיק ע'צ'", לא פורסם, 2.5.10) וכך הוא קובע לעניין ועדת שמגר:

"הוועדה (וועדת שמגר- הועדה) לא שללה מכל וכל אפשרות קיומו של קשר זה. יו"ר הוועדה, הנשיא (בדימוס) שמגר, סבר כי:  " יש קשר סיבתי משפטי והגיוני בין מצב הקישון בתקופה הרלבנטית לבין מחלת הסרטן שפגעה בחיילים שעניינם נבדק על ידי הוועדה שצללו בקישון ונחשפו למימיו" (ראו עמ' 607 בדו"ח הוועדה מיום 30.3.2003 - מע/6).

המומחים הרפואיים בוועדת שמגר, פרופ' מאיר וילצ'יק וד"ר גדי רנרט, אף שסברו כי מבחינה מדעית לא הוכח קשר סיבתי בין החשיפה לקישון לתחלואה, הצטרפו להמלצה " להכיר בחיילים שנחשפו במשך כל שנות הפעילות, ברמה נמוכה יותר, לפנים משורת הדין משום שלא ניתן לשלול בהסתברות נמוכה קשר בין חשיפתם ומחלתם" (עמ' 608 בדו"ח).

במסגרת ישיבת הממשלה ביום 27.4.2003 (מע/7) הודיע שר הביטחון, מר שאול מופז, כי הוא מאמץ את מסקנות ועדת שמגר שיש להכיר בכל החיילים שנחשפו למימי הקישון וחלו. השר הדגיש כי החלטה זו מתחייבת מהעקרון הערכי שצה"ל אחראי לבריאותם ולגורלם של חייליו שניזוקו עקב פעולות אימונים שמערכת הביטחון החליטה עליהן. לנוכח זאת, הוחלט כי חיילים שנחשפו למימי הקישון וחלו בסרטן, יהיו זכאים לזכויות לפי חוק הנכים. " (סעיפים 1-3 לפסק הדין).

הליכים בתיק

4.      בתחילת ההליכים בתיק זה טען ב"כ המשיב להתיישנות בתיק וזאת משום שהמערער הגיש את תביעתו בשנת 2003 כשמונה שנים לאחר שחרורו מן הצבא. הועדה בהחלטת ביניים מפורטת מיום 10.4.06 קבעה כי אין מקום לקבל את טענת ההתיישנות בנסיבות אלה וההליכים בתיק נמשכו לגופם.

5.      המערער הגיש תצהיר ובו פירט את שרותו הצבאי וכן הגיש חוות דעת של ד"ר גליה רהב, מומחית למחלות זיהומיות ומחלות פנימיות, מיום 28.1.08. המשיב הגיש חוות דעת של ד"ר אורני וסרלאוף רות, מומחית לרפואה פנימית, מיקרוביולוגית כימית ומחלות זיהומיות, מיום 11.6.08 וכן חוות דעת של ד"ר גילון, מומחה למחלות פנימיות וגסטרואנטרולוגיה, מיום 14.2.05.

6.      כאמור אין מחלוקת שבתקופת שרותו הצבאי צלל המערער מאות שעות בקישון ואין מחלוקת כי המחלה אובחנה לראשונה אצל המערער רק בשנת 1999, 4 שנים לאחר שחרורו מן השרות. אין גם מחלוקת כי המערער החל לומד ארכיטקטורה בבצלאל בתקופה שבה אובחנה אצלו המחלה וכן אין מחלוקת כי המערער סבל ממחלה ויראלית שנמשכה כשבוע ימים ביולי 1999 וכי הוא נשאר תשוש ולא הצליח לחזור לכוחותיו לאחר מחלה זו.

חוות דעת המומחה מטעם המערער

7.      ד"ר רהב מציינת בחוות דעתה כי אין לה ספק שהמערער אינו סובל מכל בעיה נפשית וכי מטרתו הייתה במשך כל השנים אחת, והיא להתרפא. אולם המחלה גברה עליו והוא לא הצליח לתפקד במלוא יכולתו. עוד היא כותבת בחוות הדעת בעניין הקשר הסיבתי שבין התסמונת לבין הצלילות בקישון כך:

 "במרפאתי ביקרו עד כה מספר חולים נוסף עם תסמונת התשישות הכרונית. אף הם שירתו בשייטת וצללו בקישון. בבדיקה בקופת חולים בודדת במדינה שבדקה 1,386 לוחמים שצללו בקישון, מתברר כי אבחנה של תסמונת התשישות הכרונית ו/או פיברומיאלגיה נמצאה ב-18 לוחמים (1.3%). ניתן להניח שמספר זה היא הערכה נמוכה ביותר כי רופאים רבים אינם יודעים לעשות אבחנה זו, ולוחמים פייטרים מתביישים להתלונן על תלונות אלו. שיעור זה הוא גבוה משמעותית מהמתואר בספרות 0.1%. די בנתונים אלו שהתקבלו לעיוני על מנת להוכיח כי קיים קשר בין תסמונת התשישות הכרונית ופיברומיאלגיה לבין הצלילה בקישון ואולם בכדי לגבש חוות דעת אפידמיולוגית נדרשים: 1. התיקים הרפואיים של כל 1,386 הנבדקים שצללו בקישון. 2. בדיקה פרטנית של כל אחד מהקבוצה הנ"ל. 3. ניתוח התוצאות וגיבוש חוות דעת אפימידיולוגית."

חוות דעת מומחי המשיב 

8.      ד"ר אורני וסרלאוף בחוות דעתה מציינת כי הגורם לתסמונת אינו ידוע עד היום וכי "המחוללים החשודים בגרימת המחלה הם: זיהומיים, אימונולוגיים, פסיכיאטריים ומצבי לחץ." עוד היא מציינת כי למרות חיפוש נרחב לגורם זיהומי, כולל בדיקות ספציפיות לחיפוש נגיפים, חיידקים או טפילים לא נמצא עד היום גורם למחלה. EBV הוא בין הוירוסים היותר נחשדים כגורם למחלה זו בגלל שכיחות גבוהה יחסית של שינויים בבדיקות סרולוגיות של וירוס זה בזמן המחלה. המומחית מציינת כי למערער הייתה כנראה מחלה ויראלית בשנת 1999 ויתכן מ EBV. עוד היא מציינת כי חלק מהחולים בתסמונת מצביעים על המחלה הויראלית כמועד תחילת התסמונת אך עד היום לא ברור מה הקשר.

9.      אשר לקשר בין התסמונת למתכות רעילות כתבה המומחית כי:

" אין בכלל התייחסות להרעלה ע"י מתכות או אלרגניים והמשמעות של התופעה כלל איננה ברורה. יש ניסיונות רבים לקשור CFS לפגיעה במערכת החיסון, בינתיים ללא ממצא ספציפי. לאחרונה יש יותר מאמרים המייחסים פרדיספוזיציה גנטית להיווצרות תשישות כרונית לאחר טריגר זיהומי או אחר."