מזלוב נ' מלון קלאב הוטל ואח'

פסק דין

זוהי תביעה על סך 10,000 ₪, שהגישה התובעת כנגד הנתבעות. יסוד התביעה בנופש באילת בתאריכים 30/7/09-2/8/09, שהזמינה התובעת במלון הנתבעת 1 (קלאב הוטל), באמצעות הנתבעת 2 (איסתא).

בגין הנופש שילמה התובעת סך של 3400 ₪.

לטענת התובעת, הורשו להיכנס לחדר רק בשעה 17:30 ולא בשעה 15:00 כפי שרשום בשובר ההזמנה של איסתא וביום האחרון לחופשה, ננעל חדרם בשעה 10:00, למרות ששעת הפינוי, לפי שובר ההזמנה של איסתא, היא 11:00. התובעת ומשפחתה יצאו לאכול עם חברים וכשחזרו בשעה 10:30, גילו חדר נעול (כרטיס המפתח לא היה תקף). ניסיונות התובעת להביא לכך שיפתחו את החדר לא צלחו, ורק בשעה 15:30 פתחו להם את החדר, כאשר בכל אותה עת היו חפציהם נעולים בחדר. התובעת נפשה עם שלושת ילדים. הדבר גרם לתובעת ולמשפחתה,לפי הטענה, לעוגמת נפש רבה. מכאן סכום התביעה.

לטענת קלאב הוטל, נכנסה התובעת לחדר בשעה 16:47 (ולא בשעה 17:30) וזאת לאחר עיכוב שנגרם גם משום שהתובעת סירבה להשאיר כרטיס אשראי לפיקדון בקופה או להפקיד עירבון במזומן. התובעת בעדותה אישרה גרסה זו, שעולה בקנה אחד עם גרסתה במכתב שכתבה לנתבעות טרם התביעה (עמ' 1 ש' 12-17). יחד עם זאת, אין בכך כדי לסתום את הגולל על כל טענות התובעת שכן קלאב הוטל מודה למעשה, בטענותיה הנוספות, כי החדר לא נמסר בשעה 15:00 בשל מדיניות קבלת החדרים במלון. שעת קבלת החדרים במלון היא 16:00 ולא 15:00.

שתי הנתבעות מפנות לשובר ההזמנה בו מצוין במפורש כי "שעת קבלת החדרים במלונות בישראל החל מהשעה 15:00 (בשעות שיא ייתכנו עיכובים התלויים במלון)". ואילו לגבי שעת הפינוי נאמר בהזמנה: "שעת פינוי החדרים במלונות בישראל עד השעה 11:00, או ע"פ המאושר בבית המלון המוזמן" [ההדגשה בציטוטים אינה במקור- י.ב].

יתר על כן, בעת שהגיעה התובעת למלון קאלב הוטל, חתמה על מסמך שבו מצויין כי שעת קבלת החדרים היא מהשעה 16:00 והפינוי הוא עד השעה 10:00. התובעת חתמה על כך ולא הביעה כל הסתייגות.

קלאב הוטל סבורה כי איסתא שגתה שלא ציינה בבירור בהזמנה את השעות המקבלות אצלה והסתפקה במה שציינה (עמ' 2 ש' 11). איסתא טוענת כי אין זו שגגה כי אם מדובר בטופס הזמנה סטנדרטי שלה לכלל המלונות ובכל מקרה, כולל הטופס התאמה למלון הספציפי שהוזמן (עמ' 2 ש' 29 ואילך).

לאחר ששמעתי טענות הצדדים אני סבורה כי דין התביעה להתקבל בחלקה בלבד.

אני סבורה כי על איסתא לרשום בהזמנה של נופש בקלאב הוטל אילת את השעות המקובלת בקלאב הוטל, ולא את השעות מקובלות בכלל מלונות ישראל לקבלת חדרים ולפינוי חדרים. אני סבורה כי התובעת הייתה רשאית להניח בסבירות, למקרא טופס ההזמנה, כי תקבל את החדר בסביבות השעה 15:00 וכי יהא עליה לפנות את החדר בסביבות השעה 11:00. מכאן שבנסיבות המתוארות הופרה ההתחייבות של הנתבעות כלפי התובעת. אין מדובר בעניין נקודתי, הנכנס לגדר "עיכובים בעונות שיא" שכן לפי הטופס הסטנדרטי של קלאב הוטל, שעות הכניסה ופינוי המקובלות אצלה חורגות ממה שאמור בשובר ההזמנה. גם ההפניה למילים החל מהשעה 15:00 שבהזמנה, איננה יכולה לשמש כמגן לנתבעות. ברי כי לפי הפרשנות הסבירה של ההזמנה, בהתאם לאומד דעת הצדדים, החדר צריך להימסר בסביבות השעה 15:00. מסירת החדר בכל שעה שהיא לאחר השעה 15:00, שהיא המשמעות הלשונית הדווקנית למילים "החל מהשעה 15:00", אינה עומדת בתנאי ההזמנה. משאין מדובר בעניין נקודתי, שתי הנתבעות אחראיות לנזקה של התובעת כתוצאה מהרישום הלקוי בטופס הזמנה, לרבות קלאב הוטל, שמשווקת את המלון באמצעות איסתא ולא מצאה לנכון להביא לכך שאיסתא תרשום בהזמנה את הפרטים הנכונים.

יחד עם זאת, אני סבורה כי סכום התביעה הוא מופרז בשים לב לעלות הנופש כולו (3400 ₪) ולנסיבות העניין. העיכוב בכניסה לחדר הוא של כ- 3/4 שעה, כאשר התובעת מסכימה כי היה גם וויכוח ביחס להשארת פיקדון/כרטיס אשראי לביטחון. לגבי הפינוי, גרסת התובעת כאילו כל מאמציה לקבל מפתח לחדר, החל משעה 10:30 בבוקר ועד לשעה 15:30 כשחפצי המשפחה נעולים בחדר, כשלו - היא בלתי סבירה (עמ' 4 ש' 14-24). התובעת עצמה העידה שמי שניקה את החדרים פתח לילדים את הדלת כדי להיכנס לשירותים (עמ' 4 ש' 20). מכאן שהיה בידיהם, לכל הפחות, לנצל את ההזדמנות להוציא חפצים מהחדר כדי לפנותו או כדי לנצל את מתקני המלון.

בשים לב לאמור יפצו הנתבעות את התובעת בסך כולל של 800 ₪, באופן שכל אחת מהנתבעות תשלם לתובעת סך של 400 ש"ח.

התשלום יבוצע בתוך 30 ימים מהמסירה, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

בשל סכום התביעה המופרז ושאר הנסיבות שפורטו, אינני מוצאת מקום לחייב בהוצאות משפט וכל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן היום, י"ח אייר תש"ע, 02 מאי 2010, בהעדר הצדדים.