דוגמא נ' שלום ואח'

פסק דין

1. התובע הוא תושב מושב עזריאל זה עשרות שנים, ובמשך שנים רבות התפלל בבית הכנסת "אחדות ישראל" שבהנהלת העמותה הנתבעת. לטענת התובע, במשך כל השנים הללו היה לו ולבני משפחתו ספסל קבוע בבית הכנסת, בן חמישה מושבים.

בשנת 2006 החל שיפוץ נרחב של בית הכנסת שנמשך עד שנת 2008. במהלך השיפוץ נערכה הרשמה להזמנת מקומות בבית הכנסת המשופץ. לקראת תום תקופת ההרשמה, ביום 14.3.08, רכש התובע חמישה מקומות ישיבה בבית הכנסת ושילם עבורם 4,500 ₪ (קבלת התשלום צורפה לתביעה, ואין מחלוקת לגבי התשלום והקבלה).

עם פתיחתו של בית הכנסת מחדש, בתום השיפוץ, הסתבר לתובע כי הוקצה לו ספסל בן ארבעה מושבים בלבד, ולא חמישה, כפי שרכש. עוד טוען התובע כי ספסל זה מוקם במקום שונה מזה שבו היה הספסל של משפחתו בעבר, ולטענתו הבטיחו לו אנשי הנתבעת כי הספסל שיוקצה לו יהיה באותו מקום.

בתביעה דנן תבע התובע מהנתבעת פיצוי בסך 15,000 ₪ בגין הפרת ההסכם ובגין נזק אשר לטענתו נגרם לו בשל כך.

בכתב התביעה תבע התובע גם סעד של צו עשה, שיורה לנתבעת להעמיד לרשותו ספסל בן חמישה מושבים, באותו מיקום שבו היה הספסל שלו בעבר. הנתבעת טענה בכתב הגנתה, בין היתר, כי סעד כזה אינו מצוי בסמכותו של ביהמ"ש לתביעות קטנות. בכתב התשובה שהגיש קיבל התובע טענה זו, ובהתאם לכך ביקש להעמיד את תביעתו רק על הפיצוי הכספי שתבע.

2.הנתבעת טענה בכתב הגנתה כי עוד בשנת 2001 התגלע סכסוך בין הצדדים, אשר בעקבותיו עבר התובע להתפלל דרך קבע בבית כנסת אחר במושב: "תפארת ישראל", ובשנת 2004 הופסקה חברותו של התובע בנתבעת.

התובע כופר בכל טענות הנתבעת לגבי התנהגותו, אשר לטענת הנתבעת היתה העילה לסכסוך בין הצדדים, אך הוא אישר בעדותו כי בשנת 2004 הפסיק את חברותו בעמותה הנתבעת.

בכתב ההגנה טוענת הנתבעת עוד כי כאשר נערכה הזמנת המקומות בבית הכנסת שלה, במהלך השיפוץ, ביקש התובע לשוב ולהימנות עם מתפללי בית הכנסת וביקש לרכוש את חמשת המושבים והפעיל לחצים לשם כך. ועד העמותה נעתר לבקשתו, והתובע אמנם רכש את חמשת המושבים, כפי שצויין לעיל.

הנתבעת טוענת כי בעת שהתובע רכש את חמשת המושבים, נאמר לו במפורש, והותנה בין הצדדים, כי אין וודאות שאמנם יוקצו לו חמישה מושבים, ואפשר שיוקצו פחות. התובע כופר בתוקף בטענה זו. לא נערך הסכם בכתב בין הצדדים. המסמך היחיד בעניין רכישת המושבים על ידי התובע הוא הקבלה מיום 14.3.08 שבה נכתב "עבור רכישת 5 מקומות ישיבה בביהכ"נ".

ביום 4.6.09 שלחה הנתבעת לתובע מכתב (נספח 2 לתביעה) ובו דרשה ממנו תוספת תשלום, בסך 500 ₪, עבור כל אחד מארבעת המושבים שהוקצו לו.

הנתבעת טוענת עוד בכתב ההגנה כי לאחר שבית הכנסת המשופץ נפתח מחדש, הגיע התובע פעמיים להתפלל בו ולא מחה על כך שהוקצו לו רק ארבעה מושבים, אלא רק דרש כי הספסל שהוקצה לו ימוקם במקום שבו היה הספסל שלו בעבר, בשנים שלפני פרישתו מהעמותה.

משנדחתה דרישתו זו, חדל התובע להתפלל בבית הכנסת שבהנהלת העמותה וחזר להתפלל בבית הכנסת "תפארת ישראל" שבו התפלל כאמור בעבר.

הנתבעת טוענת כי ביום 14.8.09 הטיח התובע נאצות, גידופים ואשמות חמורות ביו"ר העמותה, וזאת בפרהסיה, במרכז היישוב, וכי התובע ואשתו איימו על יו"ר העמותה "שיקברו אותו". למחרת נדון אירוע זה בישיבת ועד העמותה, והוחלט שלא לאפשר עוד לתובע ולמשפחתו להיכנס לבית הכנסת, בשל התנהגותם והחשש מאיומיהם (פרוטוקול ישיבת ועד העמותה, מיום 15.8.09, צורף לכתב ההגנה, וצורפו אליו אף פרוטוקולים והחלטות של בימ"ש השלום בכפר סבא, מיום 19.8.09 ומיום 25.8.09, שבהן הוצא כנגד התובע ואשתו צו הרחקה מבית הכנסת).

התובע כופר בכל טענות הנתבעת לגבי האירוע שבו מדובר והביע תרעומת קשה על צו ההרחקה. יש לציין כי הדיון השני בעניין צו ההרחקה התקיים בנוכחות התובע ואשתו, וצו ההרחקה הושאר בעינו, לאחר שהתובע ואשתו מסרו לביהמ"ש כי אינם מתפללים עוד בבית הכנסת של הנתבעת, מאחר ולא נשמרו מקומותיהם בו, ובעניין זה תלוייה ועומדת תביעתם דנן.

משנותקו היחסים בין הצדדים, ביקשה הנתבעת להשיב לתובע את הסכום של 4,500 ₪ ששילם עבור המושבים שרכש, ואף ביקשה להפקיד סכום זה עבורו בביהמ"ש, אך התובע סירב לקבלו.

3.בדיון לפני הופרכה טענת הנתבעת כאילו בעת רכישת חמשת המושבים הותנה והוסכם בין הצדדים במפורש כי למרות שהתובע הזמין ושילם עבור חמישה מושבים - אין הנתבעת מבטיחה לו שיקבל חמישה מושבים, ואפשר שיקבל פחות.

כפי שצויין, המסמך היחיד לגבי רכישת המושבים הוא הקבלה מיום מיום 14.3.08 שבה נכתב "עבור רכישת 5 מקומות ישיבה בביהכ"נ", ללא כל סייג.

מטעם הנתבעת העיד מר יהודה נתנאל, חבר הנהלת העמותה. הוא אישר כי הנתבעת הסכימה למכור לתובע חמישה מושבים והסביר כי הפחתת מספרם לארבעה נבעה מכך שבבית הכנסת המשופץ יש עמודים שמפריעים למיקום הספסלים, ועל כן חלקם הם בעלי ארבעה מקומות ישיבה בלבד, וספסל כזה הוקצה לתובע. לשאלה מתי נאמר לתובע לראשונה כי יקבל רק ארבעה מושבים, ולא חמישה, השיב העד כי הדבר נאמר לתובע רק עם פתיחת בית הכנסת מחדש, לאחר השיפוץ.

בדברים אלה יש הודאת בעל דין, מצד הנתבעת, כי היא הפרה את ההסכם שלה עם התובע: העד אישר כי הנתבעת התחייבה להקצות לתובע חמישה מושבים, שעבורם שילם, וכי התחייבות זו הופרה על ידה בדיעבד ובאופן חד צדדי.