ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות טבריה
|
7914-10-09
15/04/2010
|
בפני השופט:
תמר נסים שי
|
- נגד - |
התובע:
אנה איוונוב
|
הנתבע:
אופיס דיפו (ישראל) בע"מ
|
פסק-דין |
עניינו של פסק דין זה בתביעה להשבת כספים ששולמו עבור מחשב וכן לפיצוי בגין עוגמת נפש.
ואלה טענות התובעת -
ביום 22.12.08 רכשה התובעת מהנתבעת מחשב נייד בעלות של 3,000 ש"ח.
בשל תקלה שהתגלתה במחשב במסגרת תקופת האחריות, מסרה התובעת את המחשב לתיקון אצל הנתבעת ביום 23.7.09. לאחר שהחזרתו של המחשב לרשותה התעכבה למשך תקופה ממושכת, פנתה התובעת לנתבעת אולם התשובות שקיבלה היו תשובות מתחמקות כאשר בסופן התברר שהמחשב אבד.
התובעת עותרת בתביעתה זו לחייב את הנתבעת להשיב לה את עלות המחשב וכן לפצותה בגין הוצאותיה ובגין עוגמת הנפש שנגרמה לה. בסה"כ העמידה התובעת תביעתה ע"ס 15,000 ש"ח.
טענות הנתבעת:
הנתבעת מאשרת כי התובעת רכשה את המחשב ואף מאשרת כי המחשב אבד במהלך פרק הזמן בו נשלח לתיקון.
הנתבעת, פירטה במסגרת כתב הגנתה את השתלשלות העניינים למן הרגע בו הובהר כי המחשב אכן אבד וציינה, כי הביעה נכונות כבר באותה העת לפצות את התובעת במלוא סכום עלות המחשב.
ואולם, כך לטענת הנתבעת, התובעת סירבה להצעתה, והודיעה כי בכוונתה לפנות לערכאות משפטיות.
הנתבעת הבהירה, כי הצעתה להשיב לתובעת את סך 3,000 ש"ח וכן, מתן פיצוי נוסף בשיעור 300 ש"ח לצורך ביצוע רכישות ממגוון מוצריה עומדת בעינה.
יצוין, כי במסגרת הדיון הודיע נציג הנתבעת כי הנתבעת מוכנה לפצות את הנתבעת בסך של 500 ש"ח מלבד מחיר עלות המחשב.
דיון והכרעה:
כעולה מטיעוני הנתבעת, מכירה היא באחריותה לאובדן המחשב וכבר הביעה נכונות לפצות את התובעת בסכום עלותו היינו סך 3,000 ש"ח. מכאן, כי המחלוקת בין הצדדים נסבה סביב שאלת גובה הפיצוי לו זכאית התובעת בשל עוגמת הנפש שנגרמה לה והוצאות שנאלצה להוציא.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים לעניין זה, מצאתי כי מלבד חיוב הנתבעת בתשלום סך 3,000 ש"ח בגין עלות המחשב שאבד יש מקום לחייבה בפיצוי התובעת בגין עוגמת הנפש שנגרמה לתובעת ואנמק.
ראשית יצוין, כי מעיון בתעודת משלוח המחשב לתיקון אשר צורפה לכתב התביעה עולה כי הנתבעת אכן התחייבה להחזיר את המחשב בתוך 45 ימים.
לדברי התובעת אשר לא נסתרו, התקשרה פעמים רבות לנתבעת בחלוף תקופת התיקון אך לא זכתה למענה שיבהיר מה עלה בגורלו של המחשב. בסופו של דבר, לאחר ששמעה שלקוח אחר לקח את המחשב, נאלצה ליטול יום חופש ולנסוע לכרמיאל.
מנהל הנתבעת, אותו פגשה במקום, הבטיח להשיב תשובה למחרת היום, תשובה לא ניתנה למחרת ולאחר מספר ימים התקשרה התובעת שוב ובזו הפעם נאמר לה שהמחשב נמצא בסניף אחר. שוב הובטחה תשובה לאחר בירור אך זו לא ניתנה.
בכל אותו זמן לא הוצע לתובעת פיצוי ולא הוצעה השבת כספים.
הנתבעת לא הכחישה כי לא עמדה בהתחייבותה להשיב את המחשב ומעיון בכתב ההגנה עולה, כי אכן עד ליום 7.10.09 (כשלושה חודשים לאחר מסירתו) עת פנתה אליה התובעת, לא נקטה הנתבעת בכל פעולה להשבתו לידי התובעת.