סטודנטית מאוכזבת לא תזכה לפיצוי בגין ביטול הרישום

התובעת תבעה  סך של 8,459 ש"ח בגין כך שהיא נרשמה ללימודים אצל הנתבעת לאחר שהובטח לה שמדובר בלימודים ברמה גבוהה אך בפועל לאחר יומיים לימודים היא מצאה שאין שיטתיות, כל מורה מלמד בשיטה אחרת והיא לא מצאה את עצמה לומדת שם. התובעת שילמה סך של 4,150 ש"ח שהם 3,000 ש"ח עבור מקדמה ללימודים 1,000 ש"ח עבור קורס הכנסה  ו- 150 ש"ח דמי הרשמה והיא תובעת סכום של 8,549 ש"ח בגין כך שהפסידה שנת לימודים ועבודה, ובשל עגמת נפש. התביעה הוגשה מלכתחילה נגד מנהלת המוסד אישית אך לאחר מכן שינתה הנתבעת להיות המוסד עצמו.

הנתבעת טוענת כי יש לדחות את התביעה. התובעת אכן שילמה את הסכומים שהיא טוענת ששילמה מתוך הסכומים הללו סך של 150 ש"ח הם דמי הרשמה שלא מוחזרים בין היתר גם לפי דו"ח ועדת מלץ, על טופס התשלום מובהר במפורש שסכום זה לא מוחזר. סך של 1,000 ש"ח שולם עבור קורס ההכנה שהוא קורס שהתובעת התחילה בו והפסיקה כעבור 3 ימים מתחילתו, לפי חוברת קורסי ההכנה, ביטול של פחות משבוע לפני תחילת הקורס ועד שבוע אחרי תחילתו מזכה במחצית ההחזר.

סך של 3,000 ש"ח עבור מקדמת שכ"ל הוחזר לתובעת במלואה. לתובעת הוחזר גם מחצית הסך של קורס ההכנה היינו 500 ש"י נוספים. סה"כ איפוא, לפי טענת הנתבעת, התובעת שילמה 4,150 ש"ח ומתוכם הוחזרו לה,לפי ההסכם שבין הצדדים, 3,500 ש"ח ואת היתרה אין להשיב.

הצדדים התייצבו לדיון שבו התברר כי מבחינה כספית התובעת שילמה 4,150 ש"ח קיבלה בחזרה 3,000 ש"ח שאותם פרעה ועוד 500 ש"ח אותם היא החזירה לנתבעת משום שסברה שמגיע לה סכום גבוה יותר ולמצער מלא הסכום הנוסף ששילמה בסך 1,150 ש"ח.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי שמלבד הסכום של 500 ש"ח שכבר נשלחו לתובעת והוחזרו על ידה אין מקום לפיצוי או החזר נוספים.

כתת לימוד מונה, כידוע, תלמידים רבים, מורה לא יכול להתאים את שיטת הלימוד שלו לכל תלמיד בנפרד. שכן, יתכן שכל אחד מהתלמידים מעדיף שיטת לימוד אחרת. מדובר במוסד שהוא בפיקוח המועצה להשכלה גבוהה ומשכך סביר שרמת הלימודים בו  ואופן הגשת החומר נמצא בפיקוח, אין איפוא בטענה שצורת העברת הלימודים לא מצאה  חן בעיני הנתבעת כדי  ללמד ששיטת העברת החומר אינה טובה. יתכן שהיא אינה מתאימה לתובעת אך אין די בכך כדי לקבוע ששיטת העברת החומר אינה נכונה.

בין הצדדים נכרת הסכם שמציין אם ומתי זכאי התלמיד להחזר עבור מה ששילם. בטופס ההרשמה נכתב בפירוש שדמי הרשמה אינם מוחזרים לפיכך ברור שאת הסך של 150 ש"ח אין להשיב. גם לגבי המחצית של התשלום לקורס ההכנה ישנה הוראה מפורשת בחוברת הקורסים לגבי ההחזרים. לפי מועד ההודעה שביצעה התובעת ( 3 ימים לאחר תחילת הקורס) היא זכאית להחזר של מחצית הסכום בלבד היינו 500 ש"ח וסכום זה הוחזר לה. התובעת לא היתה מוכנה לקבל סכום זה והחזירה אותו והיא זכאית לקבל אותו בחזרה.

לאור כל האמור אין מקום לפצות את התובעת בגין הפסד שנה או עגמת נפש שכן, כאמור, מדובר בקורס שמועבר להרבה תלמידים וחוסר שביעות רצון של תלמיד זה או אחר לא יכולה ללמד שהקורס לא מועבר כראוי.

התוצאה היא איפוא שאני מורה לנתבעת לשלוח שוב לתובעת את הסך של 500 ש"ח שמגיע לה כהחזר בגין ביטול קורס ההכנה ובנסיבות הענין אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח לנתבע העתק מפסק הדין בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, י"ט בשבט, תש"ע (3 בפברואר 2010), בהעדר הצדדים.

קלדנית: כ.ע.