מנוע הרכב התקלקל והוחלף, אך התובעים לא יפוצו

 התביעה היא נגד יבואנית הרכב, נתבעת 1, ונגד המוסך המטפל שלא הזהיר את התובעים על הכשל במנוע ולא בדק את קיומו של הכשל כאשר הרכב טופל שם - הנתבעת 2. לטענת התובעים מדובר כאמור בכשל במנוע משנת יצור 2003 . להוכחת הטענה צורפה חו"ד שמאי. הנזקים הנתבעים הם 12,000 ש"ח עבור החלפת המנוע, 1,819 ש"ח חו"ד שמאי, 690 ש"ח הוצאות נסיעה בתחבורה חלופית והיתרה עד 20,000  ש"ח עגמת נפש.

הנתבעת 1 טענה כי אין להטיל עליה אחריות כלשהי. מדובר ברכב שנמצא כבר 6 שנים על הכביש. כאשר התובעים יד שניה ולא רכשו את הרכב מהנתבעת . האחריות לגביו היא ל- 3 שנים שחלפו מזמן. הרכב לא טופל במוסך מורשה של היבואנית ולא בוצעו בו החלפות שמן כנדרש ולא ברמה הנדרשת של איכות הזמן. הנתבעת 2 טענה כי אין כשל ידוע כזה במנוע מסוג זה שרכשו התובעים ולא היה בטיפול שעשו התובעים שנה קודם לכן אצל הנתבעת 2 כל סימן שתקלה כמו זו שקרתה, עומדת לקרוא. כמו"כ הרכב עבר בדיקת מכון בדיקה לפני שנרכש על ידי התובעים וגם בבדיקה זו לא נמצא ליקוי כלשהו.

להוכחת הטענות צירפה הנתבעת 1 חו"ד מומחה, מהנדס רכב, אשר לא ראה את המנוע נשוא התיק בשל הסיבות המפורטות בחוה"ד אך ראה מסמכים. הצדדים טענו בפני את טענותיהם ולאחר עיון בהם נראה לי כי אין  לקבל את התביעה מהסיבות דלקמן:

א.      א.      אין כל קשר מחייב בין התובעים לבין הנתבעת 1 . התובעים לא רכשו את הרכב מהנתבעת 1 אלא מצד ג', שלא נתבע כלל, אשר רכש את הרכב מהנתבעת. התובעים רכשו את הרכב מאותו צד ג' בחדש ספטמבר 2007 כאשר הרכב משנת ייצור 2003 היינו הרכב נרכש מצד ג' לאחר שתמה תקופת האחריות עליו.

ב.      ב.      לא הוכח כי מדובר בסדרת מנוע שבו יש כשל, כפי שטענו התובעים. העובדה שהתובעים המציאו עוד 2 מקרים של מנוע משנה זו שהוחלף על חשבון הנתבעת 1 לא יכול ללמד על כשל בכל סדרת המנוע.

ג.        ג.        צד ג' ממנו נרכש הרכב לא טיפל ברכב במוסך מסודר ולא הומצא אישור, על הטיפולים שנעשו לרכב מיום 16.3.05 עד 11.2.08. אמנם הומצא מסמך שעליו חתום דוד כהן  שביצעו אצלו טיפולים בתארים 17.3.06 ו- 25.2.07,  ואולם אף לפי האמור במכתבו מדובר בטיפולים שנעשו חינם דבר המעורר תמיהה בקשר לעצם עשיית הטיפולים מה עוד שלא הומצא מסמך כלשהו נוסף המאשר שביצע הטיפול.

ד.      ד.      אין מקום לחייב את הנתבע 2 בסכום כלשהו שכן לא הוכחה כל התרשלות של הנתבעת 2. התובעים היו עם הרכב במוסך של הנתבעת 2 בפעם האחרונה כשנה לפני הארוע נשוא תביעה זו. אין כל עדות שבמועד זה כבר היה סימן כלשהו לתקלה שהתגלתה שנה לאחר מכן. לפיכך, לא ניתן להסיק שהנתבעת 2 התרשלה. כאמור לעיל, לא הוכח שיש כשל בכל סדרת המנוע  לכן אין גם מקום לחייב את הנתבעת 2 בשל כך שלא התריעה בפני התובעים על כך שעלול להיות כשל במנוע.

יש לציין גם שהצדדים לא הביאו את עורכי חוות הדעת להיחקר על חוות דעתם ולפיכך לא הוכח האמור באף אחת מחוות הדעת. למעלה מהצורך אעיר כי אינני משוכנע שמומחיותו של שמאי רכב היא בדיקת כשל במנוע, שמאי רכב מעריך נזק שנגרם לרכב, אך מומחיותו היא לא בהערכת כשל של מנוע והגורמים לו.

מכל האמור עולה כי אין עילת תביעה של התובעים כלפי הנתבעת 1 משלא נכרת ביניהם כל הסכם ולא היה כל קשר ישיר ביניהם. אם יש לתובעים עילה לתביעה הרי היא נגד מי שמכר להם את הרכב ולא נגד הנתבעת 1.

גם אם היה כשל כזה לא הוכח שמדובר בכשל של כל סדרת המנוע משנת 2003 ושהתקלה ברכב הספציפי ארעה בשל כשל זה.

לא הוכחה גם כל רשלנות של הנתבעת 2.

אני דוחה איפוא את התביעה.

המזכירות תשלח את פסה"ד לב"כ הצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, י"ג בטבת, תש"ע (30 בדצמבר 2009), בהעדר הצדדים.

קלדנית: כ.ע.