הזמנת הארונות בוטלה אך הקונה נותר ללא כיורים- נגב תפצה

הנתבעת 1 עוסקת בייצור, יבוא ושיווק אריחים וכלים סניטריים. התובע הוא לקוח של הנתבעת 1. הנתבעת 2 עובדת אצל הנתבעת 1 כסוכנת מכירות. 

טענות התביעה:

1.      1.      התובע טוען בכתב תביעתו כי הזמין מהנתבעת 2 ארונות מקלחת ושני פסי קישוט (אריחים). לטענתו חלק מפסי הקישוט שסופק לא תאם את הזמנתו. לגבי ארונות המקלחת, טוען התובע כי הנתבעת בצעה עסקה כאשר ידעה שלא תוכל לבצעה ובסופו של דבר הוצעו לו ארונות מקלחת חלופיים, ומשסרב לקבלם, זוכה בגינם.

2.      בעת כניסת התובע לדירתו החדשה, גילה להפתעתו כי לא סופקו כיורים למקלחות. לדבריו, הנתבעת 2 ,נציגת הנתבעת, טענה כלפיו כי במסגרת הזיכוי בגין ארונות המקלחת, זוכה התובע אף בגין הכיורים.

3.      בסיפא כתב התביעה מציין התובע כי הבסיס לתביעתו הינה התנהגותה הלקויה של נציגת הנתבעת, אבדן ימי העבודה שנגרם לו, עגמת נפש והתייחסות לא ראויה.

4.      בעדותו בביהמ"ש טען התובע כי מרגע ששילם את התמורה בגין העסקה, הפך טון הדיבור של הנתבעת 2, נציגת הנתבעת, לאגרסיבי ומשפיל והוא לא זכה לשירות הולם. עוד הוסיף התובע כי לא חתם, ומעולם לא הראו לו , את המסמך המוכתר במילים "תנאי מכירה כלליים", אשר לטענת הנתבעת עליהם חתם, והמסמך אף לא נמסר לו בשום שלב.

5.      עוד טען התובע כי היה על הנתבעת למסור לידיו באופן ישיר את המוצרים שהזמין מעבר לסטנדרט הקבלן ולא לספקם ישירות לקבלן שהתקין אותם בטרם אישר זאת התובע.

6.      התובע פירט כי, בכניסתו לדירה, נאלץ לחיות 3 ימים ללא כיורים, להפסיד ימי עבודה, לפרק "פנלים" שרכש מהנתבעת ולרכוש אחרים במקומם, וכן נותר מוצר פגום אותו לא החליפו עד היום.

טענות ההגנה:

7. הנתבעת מסבירה בכתב הגנתה כי התובע רכש דירה במסגרת פרויקט מגורים בו נבחרה הנתבעת כספק הריצוף, החיפויים והכלים הסניטריים. במסגרת זו, הופנו כל הרוכשים בפרויקט, בכללם התובע, לסניף הנתבעת בבאר שבע, על מנת לבחור את המוצרים. בעת ביצוע ההזמנה ניתנה לרוכשים, בהם התובע, האפשרות לשדרג את מוצרי הסטנדרט של הקבלן כנגד זיכוי כספי.
8. לטענת הנתבעת התובע ביצע הזמנה, ובמסגרתה אכן שידרג את ארונות המקלחת. בדיעבד, לא ניתן היה לספק את הארונות שהוזמנו, כתוצאה מפשיטת הרגל של היצרן. לפיכך, הוצעו לתובע מוצרים חלופיים, ומשסרב לקבלם, זוכה במלוא הסכום בגין הארונות. עוד טוענת הנתבעת כי ניתן לתובע זיכוי בגין שני כיורי הסטנדרט, במסגרת הזמנתו. על חשבון זיכוי זה הזמין התובע מוצרים אחרים.
9. הנתבעת לא פרטה בכתב ההגנה את טענותיה לעניין פסי הקישוט השגויים שסופקו לתובע, על פי טענתו, אלא רק כי פעלה ככל יכולתה להשביע את רצון התובע, וסיפקה לו 37 פסי קישוט ללא תמורה.
10. בעדותה בבית המשפט טענה נציגת הנתבעת 1, לעניין "תנאי המכירה הכללים" כי אין בידיה את המסמך המקורי עליו חתם התובע. אולם, לטענתה, חתם התובע, ובכך אישר כי קרא את התנאים שבגב ההזמנה ולו משהו לא היה ברור לו, לא היה חותם.
11. עוד טענה הנציגה לגבי אותם פסי הקישוט, כי אלו סופקו ע"פ מק"ט שתאם לכתוב בהזמנה. למרות זאת, כאשר התקבלה התלונה, מיד סופקו פסים חלופיים ללא חיוב, ואף אז היו אלו תחת אותו מק"ט כך שלא נמצאה טעות מצד הנתבעת.
12. לעניין התנהגותה של הנתבעת 2 טענה נציגת הנתבעת 1 כי התובע פנה אליה בטענות בנושאי האספקה, כאשר היא אינה הכתובת בעניין זה אלא שירות הלקוחות. יחד עם זאת, הביעה נציגת הנתבעת 1 נכונות לפיצוי התובע בגין חוסר שביעות הרצון מהשירות בסך של 1,000 ש"ח.
13. הנתבעת 2 גם כן העידה בפני ביהמ"ש וטענה כי נתנה לתובע מענה תמיד, אף שזה פנה אליה, אפילו לביתה, ואפילו בסופי השבוע.

דיון והכרעה:

14. אפתח בכך שלא מצאתי עילת תביעה אישית נגד הנתבעת 2. הנתבעת 2 הוא עובדת של הנתבעת 1, ופעלה עבורה בכל עת. לא מצאתי כי היא חרגה מתפקידה או עשתה פעולה אחרת המחייבת "להרים מסך" ולהבחין בין המחדלים הנטענים שלה לבין המחדלים הנטענים של הנתבעת 1. לפיכך, יש לראות את הנתבעת 1 כאחראית לנזקי התובע, ככל שישנן, ולדחות התביעה נגד הנתבעת 2 באופן אישי.