זיכוי מאישומים הקשורים לטענה של הונאת מחשב מתוחכמת

מבוא בקצרה- לא הונאת מחשב מתוחכמת אלא צירוף נסיבות

1.         הנאשם שלפנינו מר משה הלוי הואשם על ידי התביעה כי ביוני 2008 ביצע 'הונאת מחשב מתוחכמת' כשמטרתו לגרום להחשדת והפללת אחד בשם עופר שדות כאילו שדות הוא זה שביצע את אותן עבירות 'מתוחכמות'.  זאת בשל סכסוך אישי של הנאשם עם אותו עופר שדות.  אשר לכן האשימה אותו הפרקליטות בחמישה סעיפי אישום שיפורטו. ^[1]

נעיר ונתריע כבר בפתח דיוננו כי החלטתי לזכות את הנאשם מכל העבירות.  חלקן לחלוטין וחלקן מחמת הספק והכל כפי שיבואר

2.         עוד נציין כי אין מדובר ב'הונאת מחשב מתוחכמת' אלא בפעולה פשוטה שבפשוטות שיכול כל בעל הבנה מינימלית במחשבים (ופחות מכך) לבצע.  לא רק זאת, אלא שבניגוד לנטען, הנאשם לא ניסה בשום מקום להסתיר את מעשיו ו/או להתחמק מאחריות אלא פעל ללא מורא בריש גלי וברשות הרבים וכשהוא מעיד על עצמו כי כך עשה.  העובדות מראות כי לא 'תחכום' כלשהו יש כאן  מצד הנאשם אלא כשל חמור שהנאשם איננו כלל צד לו.

3.         נדגיש כי ביצוע פעולות אלו אולי איננו הדבר הכשר בעולם, ואולי צדיקי עולם היו נמנעים ממנו, אך תורת המחשבים לא ניתנה למלאכי השרת.  בקצרה, בהתחשב בנסיבות מעשי הנאשם אינם פליליים.  לו היה מקום לאשם כלפי משהו, היה זה כלפי המדינה ורשויותיה שאפשרו פעולות אלו.

4.         עוד נוסיף כי לא הנאשם, לא אנשי המרכז לגביית קנסות, לא השוטרים שחקרו הנושא, ולא הפרקליטות שהגישה כתב אישום, היו מודעים לשלל המקטעים שהרכיבו את הפסיפס שלפנינו.  רק כשנשמע התיק ונשמעו דברי ועדויות כולם, ניתן היה להבין את שאירע.  סביר להניח כי לו הייתה המדינה מודעת לכל הפרטים, לא היה כתב אישום זה מוגש כלל, ובוודאי לא בצורתו. 

5.         אך למען ההגינות נציין כי זו חוכמה שלאחר מעשה.  רק לאחר שהעידו לפני  אחד עשר עדים, והוגשו עשרות מסמכים (כחמישים ושניים מסמכים למען הדיוק) והוצגו מסכי המחשב, ונטענו הטיעונים, והוסברו ההסברים, אז ורק אז ניתן היה לראות את התמונה כולה ולהבין את שאירע ולמה אירע.  זאת משום שאפילו הנאשם לא ידע ולא יכול היה לדעת למה תגרום פעילותו, והכל כפי שיוסבר.

6.         ואחרונה נזכיר כי הנאשם סירב לקבל ייצוג של סניגור ציבורי מטעם המדינה והחליט לייצג את עצמו.  למרות שהנאשם איננו עורך דין ואין לו השכלה משפטית פורמלית הרי הוכיח הוא כי הוא מבין בדת ובדין וייצג עצמו נאמנה.

7.         היות שמדובר בסיפור סבוך ומורכב מעט שבו מספר עניינים מקצועיים שלא כולם מצויים בהם, הרי להבנת העניין נסביר פרט פרט כסדרו ולא נקדים מאוחר למוקדם.  כדי לא לחטוא בחוסר דיוק טכנולוגי, לא התעמקנו יתר על המידה בצד  הטכני והסברנו רק את שחייב הסבר ובלעדיו תקשה ההבנה.  ונוסיף שבסיום הכרעת הדין מופיעים בנספח פרטי העדים והמסמכים שהוגשו המהווים חלק מהכרעת הדין.

ומכאן לגופו של עניין.

פרק ראשון - ובו יסופר כיצד גיבורינו מתוודעים זה לזה, כועסים , ומסתכסכים קשות.

(ולמען הסר ספק, האחראי העיקרי לסכסוך הוא כנראה שדות)

8.         הנאשם שלפנינו הוא מר משה הלוי הידוע יותר בכינויו 'הלמו' (להלן: "הלמו" ו/או "הנאשם" ו/או "halemo"). ^{[ 2]}  לנאשם תואר ראשון במדעי המחשב מהאוניברסיטה הפתוחה, ובנוסף תעודת "טכנאי מחשבים ורשתות תקשורת". הנאשם עבד שמונה שנים בחברות הייטק ועסק בפיתוח תוכנות למחשבים ולמערכות משובצות מחשבים (ראו ת/2 ש' 127-131).  התרשמתי כי הנאשם מבין היטב היטב בתחומים אלו ולא נפל ממומחי האבטחה שהעידו בפני על כך.

9.         בשנים האחרונות עובד הנאשם כעיתונאי אינטרנטי ועצמאי.  הוא התרכז בענייני חוק ומשפט הנוגעים לטכנולוגיה, מחשבים ואינטרנט. במסגרת זו הנאשם הינו הבעלים והמפעיל של אתר www.halemo.net (להלן: "האתר") ועורך עיתון האינטרנט באתר הנקרא "דואר חשמלי" (eDoar).  במסגרת זו הוציא 'גיליונות' רבים.

10.       במסגרת 'עיתון אינטרנטי' זה, בגיליון מס' 79, שהופיע בתאריך 25.4.05 (לפני כארבע שנים) פרסם הנאשם כתבה שלילית על אחד בשם עופר שדות (להלן: "שדות" או "עופר שדות").  כותרת הידיעה הייתה "הזבלן העברי הראשון הולך לכלא בגין עבירות מס".  הכתבה התייחסה לשדות ונצטט את הפיסקה הראשונה בה:

"עופר שדות נחשב כשולח דואר הזבל העברי הראשון בישראל.  בעבר נעצר בגין משלוח דואר אלקטרוני מסיבי דרך שרתי ספקי האינטרנט אקוונט.  לאחר שהאחרונה התלוננה עליו, הוא נעצר ונאסר עליו להתחבר לאינטרנט למשך 60 יום.  במקביל, נוהל נגדו הליך פלילי בגין העלמת מס מתוחכמת באמצעות תוכנת מחשב מיוחדת שכתב.  לאחר שנמלט מהארץ, חזר ונעצר.  הוא נשלח בחודש ינואר האחרון לרצות 42 חודשי מאסר בפועל".

11.       הכתבה עצמה השתרעה על שלושה עמודים ותיארה בפרוטרוט את מעשיו כביכול/לכאורה של שדות ובסיום כל קטע היה קישור (לינק) לפסק הדין הרלוונטי בעניינו של שדות.

12.       לא הייתה כל הכרות מוקדמת בין השניים ואין חולק כי פרסום הכתבה מהווה את ראשיתו של הסכסוך בין מר עופר שדות לנאשם.  הכתבה עברה ללא כל תגובה מצד שדות (שלפי האמור היה כנראה באותה תקופה במאסר).

13.       בתאריך 6.3.2008, כשלוש שנים אחר כך שלח מר עופר שדות לנאשם, באמצעות דואר אלקטרוני, מכתב בו הלין על הדברים שכתב עליו הלמו (להלן: " המכתב") (נ\21).  שדות ציין במכתב כי נפגע מהכינוי "זבלן" וכי הנאשם פרסם בעניינו נתונים שגויים.  שדות דרש את התנצלותו של הנאשם בכתב, ואיים בהגשת תלונה למשטרת ישראל ובתביעת נזיקין בהתבסס על "חוק איסור לשון הרע".