שנת מאסר לשוטרים שהורשעו בהטמנת מטעני חבלה

השופט יוסף אלרון [אב"ד]:

הנאשמים הורשעו, בתום שמיעת ראיות, בעבירות לפי סע' 454, 144(ב)+144(ב2) ו- 284 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977. דהיינו, היזק בחומר נפץ, עבירות בנשק, מרמה והפרת אמונים.

א.         פתח דבר

בתקופה הרלוונטית לאמור בכתב האישום, שעל פי עובדותיו הורשעו הנאשמים, שרתו כשוטרים במשטרת ישראל: הנאשם 1 כרכז מודיעין בעיר עכו, הנאשם 2 כבלש ביחידה המרכזית מרחב גליל (להלן: "ימ"ר"), הנאשם 3 כרכז מודיעין בימ"ר והנאשם 4 כקצין איסוף בדרגת רב פקד בימ"ר.

מעורב נוסף בפרשייה נשוא כתב האישום, היה השוטר מנחם אוחנה (להלן: "אוחנה"), שעימו נחתם הסכם "עד מדינה".

אין חולק כי עובר לביצוע העבירות, היו הנאשמים נתונים לאיומיהם של גורמים עבריניים בעיר נהריה, ובין היתר הושלך רימון רסס לעבר בית הנאשם 2.

בעקבות השלכת הרימון על בית הנאשם 2 ושרשרת התרחשויות אלימות מצד אותם גורמים עבריניים, נפגשו הנאשמים ואוחנה בבית הנאשם 2, העלו השערות באשר לזהות העבריניים ודרכי פעולה אפשריות להשיב לאותם גורמים עבריינים כגמולם. בסופו של יום, הוחלט על דעת כל הנוכחים להניח מטעני חבלה בקירבת אותם גורמים עבריינים, כפי שיפורט להלן.

הנאשמים הרכיבו שני מטעני חבלה מצינורות מתכת ובתוכם, בין היתר, אבק שריפה שמכיל ניטרוצלולוז ודיפניל אמין וכדוריות מתכת שנועדו להגביר את עוצמת הנזק מפיצוץ מטעני החבלה (ראה תמונות בעמ' 15-17 להכרעת הדין).

מטען חבלה אחד הונח מתחת לרכבו של מיכאל מור, המוגדר על ידי משטרת ישראל כראש משפחת פשע בעיר נהריה (להלן: "מור"). מטען חבלה זה התגלה מבעוד מועד ופוצץ בפיצוץ מבוקר על ידי חבלני משטרת ישראל.

מטען החבלה השני, הזהה בהרכבו ובתכולתו, הונח על אדן החלון בבית אחיינו של מור, רפי בן שלום (להלן: "בן שלום"). מטען זה התפוצץ ומעוצמת הפיצוץ ורסס כדוריות המתכת שהתפזר לכל עבר נגרם נזק לקיר החדר הפנימי וסורג החלון.

יחד עם הגשת כתב האישום כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום בנפרד כנגד מנחם אוחנה, ששימש, כאמור, כ"עד מדינה". בהתאם לכך, הודה במסגרת הסדר טיעון במיוחס לו, הורשע ודינו נגזר ל- 6 חודשי מאסר בפועל לריצוי במסגרת עבודות שירות.

ב.         תמצית הכרעת הדין:

לא אשוב ואפרט את מכלול הראיות שבאו בפנינו ופורטו בהרחבה בהכרעת הדין שבסיומה הכרענו את דינם של הנאשמים, כמצויין לעיל.

בתמצית בלבד אציין כי בלילה שבין ה- 21.10.06 ל- 22.10.06 בשעה 03.10 לפנות בוקר, הגיעו הנאשמים, באמצעות שני כלי רכב של הנאשמים 1 ו- 4, לנקודת מפגש ביער יחיעם. הנאשם 4 שינה באמצעות איזולירבנד את הספרות המופיעות על לוחיות זיהוי כלי הרכב שאמורים היו להסיעם אל המקומות בהם יונחו מטעני החבלה, במטרה למנוע את זיהויים.

הנאשמים התחלקו לשני צוותים: צוות אחד כלל את הנאשמים 1 ו- 2 ונסע ברכב נאשם 1 לבית מור ואילו הצוות השני כלל את הנאשמים 3 ו- 4 ואוחנה נסע ברכבו של הנאשם 4 לבית בן שלום.

מטעני החבלה חומשו על ידי אוחנה וכוונו להתפוצץ 35 דקות לאחר הפעלתם, באמצעות שעוני ההפעלה שהותקנו בהם. בפרק זמן זה, היו הנאשמים אמורים להניח את מטעני החבלה במקומות שנקבעו ולהימלט מזירות האירוע.

בהגיע הנאשמים 1 ו 2 בסמוך לבית מור, הניח הנאשם 2 מטען חבלה מתחת לגלגלי רכב מסוג BMW, שנמצא בהחזקת מור ושימש את רעייתו.

במקביל, הסיע נאשם 4 את נאשם 3 ואוחנה אל עבר בית בן שלום. משהגיעו למקום, נשאר נאשם 4 ברכבו בעוד אוחנה והנאשם 3 ירדו מהרכב  והניחו מטען חבלה על אדן חלונו.

באותו הזמן, שהו בבית משפחת בן שלום אמו ואחיו בן ה- 10, שישנו בחדר הסמוך לחדר שעל אדן חלונו הונח מטען החבלה.