פסק-דין בתיק בג"ץ 10191/03

השופטת א' פרוקצ'יה:

1.        עניינה של העתירה נסב על בקשת העותרים לאיחוד משפחות.

           העותרת הינה ילידת מדינת ישראל. העותר שהינו בעלה, הנו יליד שויכה בשטחים. הזוג נישא ביום 28.11.1998 בכפר ערערה. לזוג שני בנים, אשר נולדו במדינת ישראל בשנים 2001 ו-2002.

2.        בחודש ינואר 2000 הגישה העותרת בקשה לאיחוד משפחות. ביום 29.7.01 הודיע המשיב 2 (להלן - "המשיב") לעותרת כי לפי מידע שבידו, מרכז החיים של העותר אינו בישראל אלא ביהודה ושומרון, וכי הבקשה לאיחוד משפחות נדחית כל עוד לא הוכח מרכז חיים בישראל. ביום 24.10.01 פנה מר דאר-סייף למשיב בשם העותרים  לצורך קידום בקשתם, וזה השיב לו ב-4.11.01 כי מבדיקה שנערכה בידי הרשויות, מרכז חייו של העותר אינו בישראל, כי אם ביהודה ושומרון.

3.        ביום 10.6.03, לאחר למעלה משנה וחצי מיום ההתכתבות האחרונה, וכעבור קרוב לשנתיים מדחיית הבקשה, פנה בא כוח העותרים בבקשה נוספת למשיב כי יעיין שנית בבקשה המקורית לאיחוד משפחות וטען בה כי העותרים גרים כל העת בערערה, וכי יש בידו מסמכים להוכיח זאת. כן טען, כי העותרים פנו מספר פעמים למשיב לצורך קידום בקשתם לאורך התקופה שחלפה מאז דחיית בקשתם, אולם לדברים אלה לא נמצא סימוכין בחומר לפנינו. לאחר מספר פניות נוספות של בא כוח העותרים, דחה המשיב ביום 10.7.03 את פניית העותרים מן הטעם כי בקשתם לאיחוד משפחות נדחתה כבר בתאריך 29.7.2001 ואין מקום לחדשה.

4.        בעתירתם, טוענים העותרים כי דין בקשתם לאיחוד משפחות להתקבל לגופה, משהם עונים לתנאים הנדרשים לצורך כך. הם מבקרים את האופן שבו נתקבלה החלטת המשיב לדחות את בקשתם, ובין היתר טוענים כי לא ניתנה להם זכות השימוע.

5.        עמדת המשיבים היא כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת שיהוי. לטענתם, בקשת העותרים נדונה לגופה על ידי הרשות המוסמכת וניתנה לגביה החלטה אשר הודעה לעותרים. מאז ועד לפנייתם המחודשת של העותרים למשיב חלפו למעלה משנה וחצי ויש לראות בכך משום סוף פסוק להליך המקורי, אשר נדון ונסתיים לגופו. עמדת המדינה היא כי ככל שבקשת העותרים היא לקיים בדיקה מחודשת בעניינם, הרי שמדובר בבקשה חדשה, ובבקשה כזו הרשות מנועה מלטפל לאור החלטת הממשלה בענין איחוד משפחות מ-15.2.02 (להלן - "החלטת הממשלה") וחוק האזרחות  והכניסה לישראל (הוראת השעה) התשס"ג-2003 (להלן - "הוראת השעה"). מעבר לכך, טוענים המשיבים כי מבדיקה ראשונית של מסמכים שצורפו למכתב בא כוח העותרים מיום 10.6.04, עולה כי אין די בהם לצורך הוכחת מרכז חיים בישראל של העותר.

6.        במסגרת דיון בבית משפט זה ביום 23.9.04, הצענו למשיבים, לפנים משורת הדין, לבחון פעם נוספת את שאלת מרכז החיים של העותרים ולגבש על פי בדיקה זו את החלטתם לגופה של הבקשה. המשיבים בקשו שהות של שבוע ימים על מנת ליתן את תשובתם להצעה. ביום 4.11.04, הודיעו המשיבים כי הם עומדים על דחיית העתירה על הסף בשל זניחת ההליך המקורי לאיחוד משפחות על ידי העותרים, וזאת בשל הערך העקרוני שהם מייחסים למדיניות השוללת בחינה של בקשה חדשה שהוגשה לאחר המועד הקובע ובעקבות זניחת בקשה ישנה שהוגשה קודם למועד זה, והקושי שהם רואים בפתיחת "מסלול עוקף" להחלטת הממשלה והוראת שעה באם תיעשה בחינה נוספת כאמור. לאור זאת, חזרו המשיבים ובקשו כי העתירה תידחה על הסף מחמת שיהוי.

7.        דין העתירה להידחות על הסף. במישור המשפטי, קשה לחלוק על עמדת המדינה בטענתה כי מעבר הזמן שחל בין הודעתה לעותרים על דחיית בקשתם לאיחוד משפחות ועד לחידוש פעולתם של העותרים בענין בקשה זו, קרוב לשנתיים לאחר מכן, שקול כזניחתו הלכה למעשה של הליך הבקשה המקורי (בג"צ 1163/03 מסראווה נ' שר הפנים; בג"צ 3947/04 קבועה נ' שר הפנים;בג"צ 7615/03 כבהה נ' משרד הפנים). מנסיבות אלה גם נובע כי חידוש פעילותם של העותרים בנושא הבקשה ביום 10.6.03 שקול, למעשה, להגשת בקשה חדשה, אלא שבבקשה כזו לא ניתן לטפל כיום לאור החלטת הממשלה והוראת השעה. לאור זאת, בדין טוענת המדינה כי לא ניתן לחזור ולדון כיום בבקשת העותרים, ולכן אין מנוס ממחיקתה על הסף של העתירה. עם זאת, באם יחול בעתיד שינוי במצב המשפטי הנוהג בנוגע לבקשות לאיחוד משפחות, כי אז עשויה להיפתח מחדש הדרך בפני העותרים להגיש בקשה חדשה בעניינם.

           העתירה נדחית על הסף.

           ניתן היום, ח' באדר א' תשס"ה (17.2.05).

ש ו פ ט ת                                    ש ו פ ט ת                                 ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.