פסק דין בתביעה קטנה שהוגשה על ידי התובע בטענה, כי בשני מקרים רכש מוצר בחנות שבבעלות הנתבעת והמחיר בו חוייב בקופה, גבוה היה מהמחיר שצוין על גבי המוצר.
2. לטענת התובע חוייב בגין בלוק כתיבה בסך של 24.99 ש"ח, שעה שהמחיר הנקוב על גבי המוצר היה 10 ש"ח פחות, וכחודש וחצי לאחר מכן, במקרה נוסף, חוייב על סך של 14.99 ש"ח תמורת בלוק כתיבה, שעה שהמחיר שצויין על גבי המוצר היה שני ש"ח פחות.
3. לזכות הנתבעת הגינותה שקיבלה ביטוי בהודאתה בטענת התובע, לפחות ביחס למקרה הראשון. המקרה השני אינו זוכה להתייחסות בכתב ההגנה ומכאן שיש לראות את הנתבעת כמודה גם בו.
4. אך הסברה למצב דברים זה אינו אלא תירוץ שעל בית המשפט להורות על דחייתו מכל וכל. וכך נטען:
"הנתבעת טרם הספיקה לעדכן מחירו של הפריט הנטען וזאת לאור עדכוני מחירים של פרטים רבים בחנות שהתרחשו ממש בסמוך לאותו מועד בו נרכש הפריט הנטען". אין בית המשפט נכון לקבל טענה זו. על הנתבעת היה להקפיד הקפדה יתירה, ולהימנע מעדכון הקופה לאחר העלאת מחירים, אלא לאחר שסיימה ווידאה שהמחירים על גבי המוצרים מעודכנים.
5. עוד מצביעות הראיות על כך, שפנה התובע בו בזמן לקופאית בחנות ולא זכה להתייחסות ראויה, כי ניסתה הנתבעת לפצות את התובע אך לא בצורה מספקת, ומכל מקום, הנה אנחנו כאן.
6. תביעה זו, בדין יסודה. קובע סעיף 31א לחוק הגנת הצרכן כדלקמן:
"נקשרה עסקה בין עוסק לצרכן והעוסק הפר, בקשר לאותה עסקה, הוראה מההוראות המפורטות להלן, רשאי בית המשפט לפסוק, בשל אותה הפרה, פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה - פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 10,000 ש"ח".
(5) ביקש צרכן מעוסק כי יחויב במחיר שהוצג על הטובין, לפי סעיף 17ב(ד), אף אם מחירם בקופה גבוה יותר - והעוסק לא פעל בהתאם לכך".
7. הרציונאל לעיקרון זה ברור, ובנסיבות העניין מצא בית המשפט להביא מדברי ההסבר להצעת החוק שבעקבותיה נחקקו הסעיפים האמורים, וכדלקמן:
מטרתה של הצעת חוק זו היא לעודד אכיפה "פרטית", בידי צרכנים, של הוראות חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן - החוק), באמצעות הענקת זכות לצרכנים לתבוע בבית משפט פיצוי לדוגמה, מעוסקים אשר הפרו את הוראות החוק המנויות בהצעת החוק. פיצוי לדוגמה (שנקרא בשיטות משפט שונות גם פיצוי עונשי), הוא פיצוי שעל המזיק לשלם לניזוק בסכום שאינו משקף הערכה של הנזק שגרם המזיק לניזוק על ידי העוולה, כמו הפיצוי התרופתי, אלא בא להעניש את המזיק על התנהגותו המזיקה ובכך לבטא סלידה ממנה. הפיצוי לדוגמה, מרתיע ומחנך כנגד מעשים הראויים לגינוי ועל כן, מחזק את ההגנה על זכויות ראויות. לפיכך, יהיה זה מוצדק לתבוע פיצוי לדוגמה במקרים שבהם אם לא ייעשה כן, תהיה ההרתעה חסרה והמזיקים יחמקו מאחריות... נקודת המוצא בבסיס החקיקה הצרכנית היא כי קיים חוסר איזון בעמדות הכוח של הצדדים כאשר מצב הצרכן חלש יותר לעומת העוסק. המחוקק מצא לנכון להעניק הגנות יתרות לצרכן בעסקאות צרכניות כדי להתגבר על כוחו העודף של העוסק... חולשת הצרכן באה לידי ביטוי גם בשלב מימוש זכויותיו בבית המשפט וגורמת לכך שהצרכן לרוב מוותר מראש על מימוש זכויות אלו. חולשה זו מבוססת על קשיים שונים שבהם נתקל הצרכן, כגון קשיי ההוכחה הנובעים מפערי המידע, חוסר מיומנות הצרכן בבית המשפט לעומת העוסק וכן שיקולי עלות ניהול ההליך המשפטי מול התועלת שבניהולו קרי, הפיצוי הכספי שיושג. כדי לשפר את הכדאיות הכלכלית של הצרכן לעמוד על זכויותיו בבית המשפט וכדי להרתיע עוסקים מניצול חולשתו של הצרכן ומהפרת הוראות החוק, מבקשת ההצעה להעניק לצרכן זכות לתבוע פיצויים לדוגמה [הצעות חוק הממשלה (272) מיום 18.12.06 בעמ' 177].
8. באשר על הפרק שני אירועים מחייב אני את הנתבעת לפצות את התובע בסך של 1,800 ש"ח.
אף אציין, שאלמלא האמנתי לכנות דברי נציגת הנתבעת בדבר חרטתה וצערה, נושא שקיבל ביטוי גם בנכונותה להודות במקרה, ראוי היה להורות על פיצויים לדוגמא גבוהים שבעתיים.
סכום זה נותן ביטוי גם לנזקיו הנלווים של התובע, לרבות הוצאותיו בהליך זה.
ניתן היום י"ב בתשרי, תש"ע (30 בספטמבר 2009) בהעדר הצדדים
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים
003666/09תק 330 לילי ניסן