נהג אוטובוס אינו חייב לברר את גיל הנוסע לצורך קבלת הנחה עבור כרטיס נסיעה

1.         נאשם 2 מר יבלונקה שלמה עובד כנהג אצל נאשמת 1 המפעילה ברישיון תחבורה ציבורית באיזור ירושלים.  שני הנאשמים הואשמו בעבירות של אי-הפעלת שירות סדיר, אי מתן תשובה נאותה לנוסע, ו-עשיית שירות מעל למחיר הקובע.  הכל כמפורט בכתב האישום.

התיק נשמע לפני היום והצדדים הביאו את עדיהם וסיכמו.

ולאחר ששמעתי את הצדדים החלטתי לזכות את הנאשמים מכל אשמה

העובדות כפי שנקבעו על ידי

1.         העובדות פשוטות הן ואין עליהן למעשה חולק.  שלוש עלמות בגילאי 17.5 לערך נסעו להן מירושלים לתל-אביב ביום קיץ.  כשעלו לאוטובוס סבר הנהג על פי מראן כי שתיים מהן הן מעל גיל 18, והשלישית שנראתה צעירה מתחת לגיל זה.  אשר לכן נתן הנהג לשתיים מהן כרטיס מבוגר ולשלישית כרטיס המתאים לגילה (הזול בחמישים אחוז).

2.         לקח זמן עד שהתברר לנערות כי משום מה הוערכו בגיל הגבוה מגילן.  אולם היות והמדובר היה בתחנה המרכזית בירושלים, המתינו אלה עד שישבו כל הנוסעים במקומם ורק כשיצא האוטובוס לדרכו ניגשו המה לנהג.  אולם הנהג טען כי ניגשו הן אליו מאוחר מדי והן בידו להושיע ולהחליף את הכרטיסים.  וזאת עקב נוהלי אגד אותם נסביר.

3.         על פי הנהלים, הנהג יכול להחליף כרטיסים רק תוך חמש דקות מעת מכירתם, וגם זאת אם לא נמכרו כבר עשרה כרטיסים (המוקדם ביניהם).  קרי, אם נמכרו כבר עשרה כרטיסים ו/או עברו חמש דקות מהמכירה, אפילו הנהג איננו יכול לתקן ולשנות דבר.  נוהל זה הטבוע במכשירים עצמם, נקבע כדי 'לא לתת מכשול בפני עיוור'.  ובמילים ברורות יותר, למנוע מנהגים שאינם הגונים לערוך כל מיני מניפולציות בכרטיסים והדברים ברורים.  לטענת ראש מנהלת הכרטוס של אגד שהעיד לפני, נוהל זה מגובה על ידי משרד התחבורה שיודע אליו.  יתירה מזו, לטענתו, משרד התחבורה דורש רק כי המכירה האחרונה של הכרטיס תוכל להתבטל, ומנהגה של אגד לאפשר ביטול תוך חמש דקות הוא מעבר לנדרש.

4.         למען הסר ספק, מי שנפגע יוכל לפנות לאגד למחלקת פניות הציבור ולקבל החזר, אלא שאין הנהג בשטח יכול לעשות זאת.

אלה העובדות שנקבעו ועליהן אין חולק.  וכאן מגיעים אנו לשאלה המשפטית.

השאלה בקליפת אגוז - על מי החובה לברר את גיל הנוסעים?

5.         השאלה המשפטית לכן היא על מי הנטל לברר את גיל הנוסעים/ות?  קרי, האם היה על הנהג לברר את גיל הנוסעות לפני שמכר להן את כרטיס המבוגר? או היה על הנוסעות היה להודיעו דבר באשר להיותן עלמות צעירות?  אין תשובה ברורה על כך בחוק אך ההיגיון מחייב כי הדרישה תהיה דווקא על הנוסעים/ות.

6.         הסיבה לכך ברורה.  אם מדובר על ילד צעיר ו/או על אדם שבוודאי נראה מעל גיל 18, הרי ההנחה היא שנהג סביר ישים לב לכך ואין על הילד להודיעו כי הוא צעיר לימים.  אך ישנם מקרי ביניים.  כשמדובר בנערות בסביבות גיל שמונה עשרה, הרי גילן איננו תמיד ניתן לחיזוי ממראה עיניים.  יש בנות שש עשרה הנחזות כבנות עשרים ולהיפך.  מי שיודעת את הגיל האמיתי היא הנוסעת ולא הנהג.  אשר לכן סביר להניח שהיא זו שצריכה להודיע לנהג כי היא צעירה לימים ויש להחיל עליה את המחיר הנמוך.  כך מקובל בכל הזדמנות שאדם רוכש שירות.  מי שיש לו הנחה כלשהי, הוא זה שצריך לבקש את ההנחה ולא לצפות כי יקבלה תמיד כעניין מובן מאליו.

7.         יתירה מזו, גם אם לא אמרה את גילה, צריכה היא לבדוק את הסכום אותו שילמה.  משלא עשתה זאת ולקח זמן, אין זה הוגן להטיל את האחריות על הנהג.  כמובן, המחוקק הוא הריבון ויכול להחליט כי זוהי חובת הנהג, אך היות ואין חובה שכזו בחוק, אין להטילה יש מאין.

האם נוהלה של אגד הוא תקין?

8.         בא כוחה של התביעה בא בטרוניא על נוהלה של אגד, מפעילת התחבורה הציבורית.  לטענתו, ההליך שבו אפשר לבטל כרטיס רק תוך חמש דקות מעת מכירתו איננו תקין.  לראיה הביא את המקרה שלפנינו.  הנערות נסעו מירושלים לתל-אביב ובגלל הסכום הגבוה ששילמו נתקעו בתל-אביב ללא כסף לנסיעות הפנימיות ונאלצו להסתמך על בן משפחה שהוזעק למקום.

9.         אינני בטוח שההליך הינו כה בעייתי.  ההליך הינו הגיוני וסביר.  ובכל מקרה, אם משרד התחבורה סבור שאין זה ראוי, יכול הוא להורות לאגד לשנות את נוהלה וזו תציית.  כפי שנטען לפני, נוהל זה של 'חמש דקות' ידוע למשרד התחבורה והוא אף סמך עליו את ידיו.  ממילא אי אפשר לבוא בטרוניות על אגד על כך.

שונות

10.        נציין כי הנהג הואשם גם בהתנהגות שאיננה הולמת.  אולם במקרה שלפנינו התברר שהנהג הנאשם איננו הנהג שהסיע את הנערות והוא נחשד כך בטעות (בין השאר משום שהמאשימה טעתה בבקשת הפרטים מאגד).  אשר לכן, אין כל ראיה להתנהגותו זאת.  גם לא ברור מה בדיוק אמר הנהג שהסיע את הנערות והאם אכן התנהג בצורה לא ראויה, ואשר על כן אין מקום לאשמה בפריט אישום זה.