השיפוצים גרמו ללכלוך ואי נוחות- השכנה שנפגעה תקבל פיצוי

כללי

1. בפני תביעה שענינה העיקרי הוא גדר הפרדה בין בתים צמודים -- ברחוב סירקין 8-10  בחולון -- אשר לטענת התובעת מהווה הסגת גבול ומטרד. לטענת התובעת, מדובר בגדר פולשנית ואטומה כ"חובת ברלין", והיא פוגעת באיכות חייה. הנתבעים טענו כי התובעת הסכימה לבנית הגדר, וכי הבניה הותרה על ידי הועדה המקומית לתכנון ובניה בעירית חולון. לטענתם, הגדר יושבת בשטחם, והיא דקורטיבית ונאה, ומועילה לשמור על פרטיות השכנים.

2. במישור הדיוני: מטעם התובעת הצהירו היא עצמה, מר אילני ארנון (בן התובעת), גב' רוזה אדלר (אם התובעת), גב' פדל לילי (שכנה), וכן הוגשה חוות דעתו של שמאי המקרקעין אסא זהר. בנוסף זומן להעיד רס"ב אילני שמואל, מפקד תחנת שיטור קהילתי בבת-ים.  מטעם הנתבעים הצהירו הם עצמם, וכן מר טל זוהר (גנן), מר רמי פסר (קבלן), גב' רינה מאמיה (אם הנתבעת), מר שרון קרישפין (חבר), מר דודי ברטן (חבר). כן הוזמן להעיד רס"מ אבי בללי מתחנת משטרת ישראל בחולון. בנוסף הגישו שלוש חוות דעת: של שמאי המקרקעין זהר עירון, של הנדסאית האדריכלות גבי הורכובסקי ושל המודד יהודה עמנואל. כן הוגשה ת.ע.צ. של עו"ד ניר א' כהן מהוועדה המקומית לתו"ב בחולון, ושל אינג' אריאל קמרט מהמחלקה לפיקוח על הבניה בוועדה הנ"ל. העדים והמומחים (פרט לעובדי הציבור) נחקרו בפני. הצדדים סיכמו בכתב.

דיון

3. הנתבעים רכשו את הבית שברח' סירקין 8 בחולון בשנת 2006 והחלו בשיפוצו (ס' 18-19 לתצהיר הנתבע). בתוך כך, ביקשו לבנות גדר חדשה בין חצרות הבתים, ופנו לקבל את הסכמת התובעת (ס' 24-26 לתצהיר הנתבע). התובעת הסכימה בכתב לבנית "גדר בלוקים 120 ס"מ גובה, טיח+שפריץ לבן משני צידי הגדר" (ר' מוצג ת/1 וכן עדות התובעת בפ' ע' 7 ש' 23 עד ע' 8 ש' 5). הנתבעים בנו את הגדר (ס' 31 לתצהיר הנתבע).

4. בין השכנים פרץ סכסוך על רקע ביצוע השיפוצים. התובעת טענה: "השכנים החדשים החריבו את גינתי והפכו אותה למקום אשר נראה כאתר בניה" (ס' 4 לתצהירה). לדבריה, "הנתבעים, במקום לשתף פעולה להכות על חטא, להתנצל ולהשתתף עימי בהוצאות ניקוי ושיקום צמחיית הגינה, החליטו כי ההתקפה הנה ההגנה הטובה ביותר וזכיתי מהם לקיתונות של חרפות וגידופים ואף לפעולות תגמול על תלונותיהם של בני כלפי הנתבעים בדרך של העלמת תיבת הדואר שלי ולרבות העלמת מעקה הברזל עליו היתה מותקנת התיבה" (שם). הנתבע השיב, כי "כל שיפוץ עלול מטבעו לגרום לשכנים הגרים בסמוך חוסר נוחות מסוים. השתדלנו ואף הורנו כך לעוסקים במלאכה, שהעבודות יעשו תוך פגיעה מינימלית בשכנים ואכן העוסקים במלאכה הצליחו בכך ואיש מן השכנים מעולם לא התלונן וההיפך הוא הנכון - יש לנו יחסי שכנות טובים עם כל שכנינו, למעט התובעת שהינה 'טיפוס בעייתי'" (ס' 20 לתצהירו). הנתבעים טענו כי התובעת היא זו שנהגה כלפיהם בתוקפנות, בקללות ובגידופים (ס' 15 לתצהיר הנתבע וס' 15 לתצהיר הנתבעת).

5. המתח בין הצדדים הסלים עד כדי הגשת תלונות למשטרה (ר' נספח י' לתצהיר התובעת; נספח נ/5 לתצהיר הנתבע). באחד הארועים הגיע למקום רס"מ אבי בללי. השוטר ערך מזכר מיום 28.9.2006, בו רשם כדלקמן:

"היום הגעתי לרח' סירקין 8 ופגשתי בשכן שפרטיו: רוני גרוז'ינסקי ... לטענתו לא גרם לה שום נזק, כמו כן טען שלא היתה לה גדר דקורטיבית אלא גדר מרשת ואני אכן הבחנתי בגדר מרשת ירוקה בחצר ביתה. כמו כן בנה לה גדר מבטון ואף צבע אותה בשפריץ. לגבי תיבת הדואר הכחיש שאיבד לה, כמו כן טען ששלח אנשים שינקו את חצר ביתה. לגבי צינור המזגן הראה לי שמדובר בחצר שלו. כמו כן השמיע לי הקלטה שבו השכנה קוראת לו "גורילה" ומקללת אותו בקללות בלתי נסבלות כגון "בן זונה" וקיללה את הוריו וכל זה נשמע בהקלטה כשהיא צורחת. בכל אופן הנ"ל נתבקש לא ליצור איתה כל קשר, כמו כן ביקש להגביה את גדר הבית והשכנה הביעה נכונות בנוכחותי ובתנאי שזאת תהיה גדר דקורטיבית מפלסטיק, הכוונה לשלבים על גדר הבטון. הנ"ל אמר שיעשה שלבים מעץ והנ"ל טענה שהיא מוכנה לכך, לאחר מכן עזבתי את המקום (ההדגשה נוספה)."

6. בעקבות סיכום הדברים בפני השוטר, הנתבעים בנו הגבהה לגדר האבן (ס' 31-33 לתצהיר הנתבע). הנתבע הודה כי ההגבהה הוקמה ללא היתר בניה, וזאת מחמת הדחיפות שמצא בהקמת חיץ בין הצדדים, על רקע ההתדרדרות ביחסיהם (פ' ע' 33 ש' 11-16):

"לאחר מתקפת הטרור של השכנה לגבי רכושינו החלטתי להגביה את הגדר כי חששתי לחיינו. פיקוח נפש דוחה בירוקרטיה, יידעתי את האדריכל, אך עשיתי את זה מהר קודם כדי לחסום קשר עין, כאשר היה שוטר לפני ואז גם הביעה השכנה את הסכמתה להגבהת הגדר. לא זוכר אם נקבע גובה ספציפי. אחרי שהסכימה בפני השוטר להגבהת הגדר מ-1.20 כלפי מעלה עשיתי זאת. היא התעקשה על גדר מפלסטיק והסכמתי. הגדר נבנתה מהר כדי למנוע נזק נוסף גם לצמחיה וגם לרכוש וזה עלה לא מעט כסף ומפאת איום על חיי אשתי וגם עלי, לא שאני מפחד שתרביץ לי."

7. הגבהת הגדר הוכשרה בדיעבד בהליך בפני הוועדה המקומית לתו"ב בחולון. התובעת הגישה התנגדות לגדר - אך ההתנגדות נדחתה (ר' החלטה מיום 13.2.2007, נ/6 וכן החלטה מיום 21.5.2007 - נ/4). בפרוטוקול דיון בוועדה מיום 21.5.2007 נרשם כדלקמן (נספח נ/10 לתצהיר הנתבע):

"בתאריך 17.5.07 התקיים סיור של חברי הועדה המצומצמת בהשתתפות: סגן ראש העיר-יוסף כהן, סגן ראש העיר-חיים זברלו, אלי נעים, עמוס ברנס ואילנה סעד- מרכזת הועדות.

המלצות חברי הועדה:

בסיור במקום ולאחר בדיקה הוחלט לאפשר את הקמת הגדר בגובה שמאפשר החוק. חברי הוועדה התרשמו שההתנגדות הינה קנטרנית בלבד, והגדר נראית יפה במיוחד. אם ניתן לאשר גדר קלה מעבר ל-2 מ' גובה - חברי הועדה מאשרים זאת. באם לא המבקש יוריד הגדר לגובה החוקי."

8. ביום 18.12.2008 התקבלה החלטה בוועדת הערר, הדוחה את ערר התובעת (ר' נספח ב' להודעת הנתבעים מיום 19.4.2009). בערר נרשם:

"אכן נכון הדבר כי על פי תכנית שחלה במקום הגובה המירבי המותר לגדר הוא 2 מ', מתוכם 80 ס"מ גדר קלה בנויה ומעליה גדר שקופה רשת, תיל וכיו"ב.

בנסיבות העניין, יצאה הועדה המקומית לסיור בשטח וראתה את הגדר והתרשמה כי ניתן לאשר את הבקשה להקלה, הן לענין הגובה והן לענין חומר הבניה, בכפוף להוראות גימור שייתן אדריכל העיר.

אין אנו רואים מקום להתערב בהחלטה זו אשר נראית לנו כנכונה וראויה בנסיבות העניין.

לא השתכנענו כי הגדר פוגעת באור ובאויר בדירתה של העוררת."