לא ניתן להעמיד לדין פלילי בגין שינוי ההכרה הדתית לאחר קבלת הפטור משירות צבאי

החלטתי לזכות את הנאשמת, מחמת הספק, מכל העבירות המיוחסות לה בכתב האישום.

האישום וגדרי המחלוקת

1.         כנגד הנאשמת הוגש כתב אישום המייחס לה עבירות של שבועת שקר, עבירה לפי סעיף 239 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 [להלן: "חוק העונשין "]; מסירת ידיעה כוזבת בכוונה להשתמט משירות בטחון, עבירה לפי סעיף 46(א)(2) בצירוף סעיף 46(ב)(1) לחוק שירות בטחון (נוסח משולב), התשמ"ו-1986 [להלן: "חוק שירות בטחון "], והשגת פטור משירות בטחון בכוונה להשתמט משירות בטחון, עבירה לפי סעיף 46(א)(3) בצירוף סעיף 46(ב)(1) לחוק שירות בטחון. 

2.         על פי כתב האישום, הנאשמת הצהירה בתאריך 26.03.2003 כי טעמים שבהכרה דתית מונעים אותה מלשרת בשירות בטחון, כי היא שומרת כשרות ואיננה נוסעת בשבת, דבר שידעה כי אינו אמת, וכי עשתה זאת בכוונה להשתמט משירות בטחון, ועל יסוד הצהרתה זו קיבלה פטור משירות בטחון באפריל 2003.

            כתב האישום מייחס לנאשמת כי מסרה ביודעין תצהיר שקר, מסרה ביודעין לרשות הפועלת לפי החוק ידיעה כוזבת בכוונה להשתמט משירות בטחון, והשיגה פטור משירות בטחון מתוך כוונה להשתמט משירות בטחון.

3.         אין מחלוקת כי הנאשמת מסרה תצהיר לצורך קבלת פטור משירות צבאי, ואכן קיבלה פטור על יסוד תצהיר זה.

            בתשובה לכתב האישום הודיע ב"כ הנאשמת כי היא מודה שמסרה תצהיר כאמור, אך טוענת כי הינו אמת. על יסוד הטענה כי האמור בתצהיר אמת הוא, כופרת הנאשמת בשאר המיוחס לה בכתב האישום.

4.         התצהיר מיום 26.03.2003 [להלן: "התצהיר "], הוגש בהסכמה (סומן ת/2), ובו מצהירה הנאשמת כדלקמן:

"לאחר שהוזהרתי כי עלי להצהיר את האמת, וכי אהיה צפויה לעונשים הקבועים בחוק אם לא אעשה כן, אני מצהירה בזה לאמור:

1.           טעמים שבהכרה דתית מונעים אותי מלשרת בשרות בטחון.

   2.          אני שומרת על כשרות, בבית ומחוצה לו.

   3.           אינני נוסעת בשבת.

   4.           תצהיר זה מוגש לצורך הוכחה, כי אני זכאית לפטור מחובת שירות בטחון לפי סעיף 40 לחוק שירות בטחון, (נוסח משולב),  התשמ"ו -1986.

   5.           אני מצהירה כי זהו שמי, זהו מעני וכל האמור בתצהיר זה אמת"

            התצהיר הינו בהתאם לדרישה בסעיף 40 לחוק שירות בטחון הקובע :

"פטור מטעמי הכרה דתית

40.            מיועדת לשירות בטחון שהצהירה בכתב לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, בפני שופט או דיין בבית דין רבני, שלושה אלה:

(1)             טעמים שבהכרה דתית מונעים אותה מלשרת בשירות בטחון;

(2)             היא שומרת על כשרות בבית ומחוצה לו;