מכונת הכביסה לא תוקנה במשך חודש - קריסטל תפצה

1.      1.      התובע עותר לחייב את הנתבעת לפצותו בגין שירות תיקונים לקוי שקיבל ממנה,  במסגרת אחריותה למכונת הכביסה.

העובדות

2.      בחודש יוני 2006, רכש התובע מהנתבעת מכונת כביסה, בסך 1,800 ש"ח. התובע שילם בנוסף סך של 149 ש"ח, וקיבל אחריות מורחבת לתקופה של שלוש שנים.

3.      3.      בחודש ספטמבר 2008, ארעה תקלה במכונת הכביסה, והתובע פנה לנתבעת לקבלת שירות. בכתב התביעה, וכן במסמכים הנילווים, מתאר התובע מסכת תלאות, במסגרתה המתין בביתו מספר פעמים לטכנאי שירות אשר לא הגיע, והשבתת המכונה למשך חודש ימים, בהעדר מנוע חילופי.

4.      התובע טוען, כי נגרמו לו נזקים בגין אבדן ימי עבודה, ועגמת נפש נוכח השירות הלקוי שנתנה לו הנתבעת, בהפרת התחייבויותיה על פי תעודת האחריות.

5.      הנתבעת טוענת, כי שירות התקונים במסגרת האחריות מסופק על ידי  חברת אמפא בע"מ. חב' אמפא היתה נתונה אותה עת בקשיים כלכליים, ועובדיה שיבשו את מתן השירות ללקוחות. לפיכך, הנתבעת נאלצה לתת את השירות בעצמה. בגין כך נגרמו העיכובים במתן השירות.

6.      6.      עוד טענה, כי מרבית התקופה, מכונת הכביסה היתה שמישה, למעט רעש שבקע ממנה,  וכי כפיצוי לתובע בגין תקופת ההמתנה להחלפת המנוע,  תיקנה שבר בדלת המכונה, ללא תמורה.

7.      7.      אשר לנזק, טענה הנתבעת, כי התיקון לחוק הגנת הצרכן, עליו מבסס התובע את טענותיו, נכנסו לתוקף במועד מאוחר לרכישת האחריות על ידי התובע, ולכן אין הוא זכאי לפיצוי על יסוד האמור בו.

דיון

8.      8.      אין חולק כי בעקבות מחדלי הנתבעת ליתן את השירות הנדרש, ולהחליף את החלק הפגום, נותרה משפחת התובע ללא מכונת כביסה למשך חודש ימים. בנוסף, התובע הפסיד שני ימי עבודה בהם נאלץ להמתין לטכנאי, ושלושה ימי עבודה נוספים בחודש נובמבר, בהם הגיעו טכנאים עם חלקים לא מתאימים. כן נגרמו לו עוגמת נפש, טירחה והוצאות בגין שיחות טלפון.

9.      9.      אשר לאחריותה של הנתבעת על פי תעודת האחריות. הנתבעת טענה כי  אינה אחראית למתן השירות בעת תקופת הרחבת האחריות, מעבר לשנה הראשונה, אלא חברת אמפא, מוצרי צריכה בע"מ.

10.  10.  איני מקבלת טענה זו. על תעודת האחריות שצורפה לכתב התביעה חתומה הנתבעת בעצמה, ולא נאמר בה, או במסמך אחר שנמסר לתובע, כי הנתבעת אחראית רק לשנת האחריות הראשונה, ולא לשתיים האחרות. נהפוך הוא, בחשבונית בסך 149 ש"ח שצורפה לכתב התביעה, נאמר כי הביטוח הוא לשלוש שנים. דהיינו, אין אבחנה בין השנה הראשונה, לשתיים האחרות.

11.  11.  לפיכך, אין מקום לטענת הנתבעת, כי תעודת האחריות אינה מחייבת אותה בתקופה נשוא התובענה, או כי בעיות כאלה ואחרות בחברת השירות פוטרות אותה מאחריותה.

12.  12.  צודק נציג הנתבעת בטענה, כי התיקון לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981,  המתייחס לפיצוי בגין שעות המתנה לטכנאי, נכנס לתוקפו לאחר רכישת מכונת הכביסה של התובע, בשנת תש"ס, כך שאינו חל בעניינו.

13.  13.  בנסיבות אלה, ובהעדר טענת הגנה טובה כנגד אי מתן השירות במועד, התובע זכאי לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו.

14.  14.  הנתבעת לא הכחישה כי הטיפול במכונת הכביסה של התובע היה לקוי, וארך זמן רב, הרבה מעבר לתקופת ההתחייבות החוזית על פי תעודת האחריות (שבעה ימים). כן, לא הכחישה כי במהלך התקופה הנטענת על ידי התובע (חודש ימים), לא ניתן היה לעשות שימוש במכונת הכביסה.

15.  15.  בנסיבות אלה, יש לפצות את התובע בגין נזקיו, דהיינו, בגין ימי העבודה שהפסיד, לאחר שהנתבעת כשלה מלהגיע לבצע את התיקונים, ובגין חודש ימים בהם נאלץ לנהל את חייו ללא מכונת כביסה.

16.  16.  מאחר ולא הובאו ראיות ביחס לנזקים הכספיים בגין ימי העבודה שהפסיד התובע, או נזקים ממשיים שנגרמו לו בהעדר מכונת כביסה, יפסק הפיצוי על דרך האומדנה, תוך שאני מביאה בחשבון את הקשיים הנובעים מהעדר מכונת כביסה חודש ימים, ואת הטרחה בטלפונים הרבים בהמתנות לשווא, וכמובן את ימי העבודה שהפסיד התובע. אני מעמידה את סכום הפיצוי על 1,800 ש"ח.

17.  17.  אשר על כן אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך 1,800 ש"ח בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל, והוצאות משפט בסך 400 ש"ח בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.