פרסום לא נכון שנעשה ע"י מבקר עירייה מכוח חובתו על פי חוק הינו פרסום מותר

1.         רקע עובדתי

התובע הוא חבר מועצת עירית ירושלים, והנתבעת - עו"ד במקצועה - מכהנת מזה שנים רבות  כמבקרת פנים של עירית ירושלים.

ביום 19/06/07 בשעות הבוקר, התקיימה בכיכר העיריה בירושלים הפגנה בלתי חוקית של כ-50 מעובדי שירות הכבאות בעירית ירושלים, אשר נשאו שלטים בגנותם של הנתבעת ושל היועץ המשפטי לעיריה.  בשלב מסוים, פרצו עובדי הכבאות למשרדי אגף הביקורת  בעיריה, ניתקו את  זרם החשמל ומערכת האינטרקום, וצעדו לתוך משרדה של הנתבעת תוך שהם נוהגים באלימות, משחיתים  ציוד עירוני, עוקרים דלתות  ומטילים אימה ופחד על העובדים בצעקות ובשריקות. הנתבעת, אשר לא היתה אותה עת במשרדה, דווחה טלפונית אודות השתלשלות האירועים  ע"י עוזרתה האישית וע"י עובדי אגף הביקורת. 

למחרת ההתפרעות (ביום 20/07/07), כתבה הנתבעת לראש עירית ירושלים דאז, מר אורי לופוליאנסקי, מכתב בן שני עמודים, שכותרתו  " התפרעות עובדי כיבוי אש כלפי מבקרת העיריה ובמשרדיה" (נספח ג' לכתב התביעה). בסעיף 1 למכתב תיארה הנתבעת את השתלשלות האירועים כפי שנמסרה לה ע"י עובדי הביקורת, שעיקרה התנהגות פרועה ואלימה של עובדי הכבאות. בסעיף 2 למכתב תיארה הנתבעת את התנהגותם של אנשי הביטחון של העיירה, אשר לא התערבו לדבריה בנעשה, ולא מנעו את כניסתם של המתפרעים ללשכתה. בפסקה האחרונה של סעיף זה כתבה הנתבעת :

" אציין , כי במעבר של המתפרעים מכיכר ספרא למשרדינו נראה עומד חבר המועצה מר מאיר תורג'מן, אשר כידוע היה בזמנו עובד רשות הכבאות" .

העתק המכתב, אשר  מוען, כאמור, לראש עירית ירושלים,  נשלח לאחד עשר מכותבים נוספים- שרים ובעלי תפקידים בכירים בממשלה ובעירית ירושלים (השר לבטחון פנים אבי דיכטר, שר הפנים רוני בראון, מבקר המדינה מר מיכה לינדנשטראוס, מפכ"ל המשטרה רב ניצב דוד כהן, היועמ"ש מני מזוז, מנכ"ל העיריה, ועוד). התובע עצמו לא נמנה על מכותבי המכתב, ודבר אזכורו במכתב זה הובא לידיעתו בשיחה אקראית שקיים עם חבר מועצת העיר, מר דניאל סער, ביום 24/06/07 .

2.         כתב התביעה

בכתב התביעה נטען, כי " ביום 19/06/07... התובע שהינו חבר בועדה המחוזית לתכנון ולבניה בירושלים, היה בשעה 08:55 בדרכו ממשרדו בעירית ירושלים למשרדי הועדה המחוזית ברחוב שלומציון המלכה 2, בנין ג'נרלי. בעודו ממהר לדרכו בהליכה מהירה, שכן הישיבה היתה אמורה להתחיל בשעה 09:00, חלף התובע על פני המפגינים, אשר  חלקם היו מוכרים לו מתוקף תפקידו וכעובד לשעבר של שירותי הכיבוי וההצלה. התובע נד להם לשלום והמשיך בדרכו לועדה המחוזית .

ביום  24/06/07 שמע התובע באקראי מחבר מועצת העיר מר סער דניאל, כי הנתבעת מאשימה את התובע בכך שהוא בא עם הכבאים ללשכתה של הנתבעת ברחוב יפו 19, עת הכבאים התפרעו בלשכתה של הנתבעת. עוד בטרם התאושש התובע למשמע הדברים, הוא קיבל פניות של עיתונאים המבקשים ממנו התייחסות לדברים שאומרת הנתבעת עליו.

התובע, שלא ידע כלל במה מדובר, וידע אך זאת, שהוא לא נטל חלק בהפגנה, התקשר מיידית ללשכת הנתבעת, ושם נמסר לתובע כי הנתבעת נמצאת בישיבת ועדת כספים של העיריה. התובע הלך לחדר ועדת הכספים, מצא שם את הנתבעת, ושאל אותה לפשר טענותיה. הנתבעת טענה בפני התובע, בנוכחות אנשים אחרים, כי אכן התובע היה עם הכבאים, היא שמעה על כך מאנשים. התובע ניסה להסביר לנתבעת כי היה בדרכו לועדה המחוזית, וכי כלל לא ידע מה פשר ההפגנה ונגד מי היא נערכה,  אך ללא הועיל והנתבעת סירבה להקשיב" (ס' 3-8 לכתב התביעה).

עוד באותו היום כתב התובע לנתבעת  מכתב, בו טען בפניה, כי "כריכתו" עם הכבאים המתפרעים במכתבה  לראש העיר היא האשמת שווא,  ודרש ממנה להתנצל בכתב על הידיעה המשמיצה, אשר הגיעה, לדבריו, גם לאוזניהם של עיתונאים (נספח א' לכתב התביעה).

בתגובה שלחה לו הנתבעת  ביום 25/06/07 מכתב , אליו צורף העתק המכתב שנכתב על ידה לראש העיריה,  ובו נאמר   כדלקמן:

"מצ"ב עותק מכתב מיום 19/06/07 שכתבתי לראש  העיריה.

 בעמוד השני של המכתב מצוין כי במעבר של הכבאים מכיכר ספרא למשרדינו נצפית יחד עמם וכי בעבר היית עובד רשות הכבאות.