השופטת נילי ארד
1. 1. תביעתה של המערערת לתשלום הפרשי דמי לידה נדחתה על ידי בית הדין האזורי לעבודה בירושלים (השופט אייל אברהמי ונציגי הציבור מר מיכאל לוין ומר עזרא ניסני; בל' 10880/07). זאת, נוכח השיהוי הניכר בהגשת התביעה בניגוד להוראות סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995 (להלן גם:
החוק). מכאן הערעור שלפנינו.
דחית התביעה לתשלום הפרשי דמי לידה
2. 2. בתאריך 7.4.04 ילדה המערערת (להלן:
אירוע הלידה). ביום 13.5.04 הגישה למשיב (להלן:
המוסד לביטוח לאומי או
המוסד) תביעה לדמי לידה אשר שולמו לה במלואם. כשלוש שנים לאחר הלידה, בתאריך 1.4.07, הגישה המערערת למוסד תביעה לתשלום הפרשי דמי לידה בגין אירוע הלידה. משנדחתה תביעתה, הגישה המערערת תביעה לבית הדין האזורי לעבודה למימוש זכותה לתשלום הפרשי לידה על "תשלומים נוספים בשכרה לשנת 2004 ששולמו עבור התקופה בגינה חושבו דמי הלידה".
3. 3.
בית הדין האזורי דחה את התביעה לתשלום הפרשי דמי לידה תוך שקבע כך: מדובר בתביעה לתוספת גמלה כמשמעותה בתקנה 9 לתקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה), התשנ"ח - 1998, עליה חלות הוראות סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי; התביעה הוגשה כשלוש שנים לאחר הלידה, למרות שהתביעה לתוספת דמי הלידה הייתה בידיעת התובעת "או שהיא הייתה יכולה לדעת את העובדות לאשורן בזמן אמת"; האיחור בהגשת התביעה נזקף לחובתה של התובעת; אין מתקיימות "עילות המצדיקות התעלמות מהשיהוי דוגמת העילות המופיעות בחוק ההתיישנות" ואין כל נימוק "המצדיק את אי הגשת התביעה על מלוא הסכום לו הייתה התובעת זכאית, במועד, או מיד כשהיה לתובעת התיעוד שנדרש להגשת התביעה לתוספת גמלה".
הערעור
טענות הצדדים
4. 4. המערערת חזרה על עיקר טיעוניה בבית הדין האזורי תוך שהטעימה, כי אין המדובר ב"תביעה" כלשון סעיף 296 לחוק, ולכן אין חלות עליה ההוראות בדבר השיהוי; לחלופין - אם מדובר ב"תביעה" הרי ש"פנתה מייד עם גילוי זכאותה להפרשים לדמי לידה, ופנייתה זו נעשתה ללא כל שיהוי"; לטענתה עילת התביעה להפרשי דמי הלידה נוצרה בעת קבלת הידיעה על זכותה לאותם הפרשים ומשהגישה תביעתה סמוך למועד בו התגלתה העילה לקבלת הפרשי דמי לידה, יש לקבל את תביעתה, בדומה לתביעות קצבת זקנה לאחר תיקון גיל.
עוד טענה, כי הזכות להפרשי דמי לידה "אינה מובנת מאליה או ידועה מן המפורסמות, בניגוד לזכות לדמי לידה", אף אין בנמצא טופס תביעה להפרשי דמי לידה.
לבסוף טענה, כי המוסד לביטוח לאומי לא יידע אותה בדבר זכותה לקבלת הפרשים, בעוד אשר כיום "במכתבים של ביטוח לאומי שנשלחים ליולדות ישנה התייחסות לסעיף ההפרשים".
5. 5.
המוסד לביטוח לאומי תמך בפסק דינו של בית הדין האזורי מטעמיו תוך שהוסיף וטען, כי אין לראות בתביעה לתשלום ההפרשים חלק מתביעת דמי הלידה; כי דין התביעה להידחות, משהוגשה ביום 1.4.07, למעלה מ- 12 חודשים ממועד אירוע הלידה; וכי אין "ליצור למערערת זכות שאינה קיימת" בשל כך בלבד שבעבר לא הודע למבוטחות על זכותן לקבל הפרשי דמי לידה, כפי שאכן נעשה כיום, כחלק מהשירות לציבור.
דיון והכרעה
6. 6. לאחר שעיינו בכלל החומר שהובא לפנינו לרבות טיעוני הצדדים, הגענו לכלל מסקנה, כי פסק דינו של בית הדין האזורי מבוסס היטב בקביעותיו העובדתיות ובמסקנותיו המשפטיות, ומשלא מצאנו בטיעוני המערערת טעם משפטי המצדיק התערבותנו בו,
דין הערעור להידחות. טעמינו לכך נבאר להלן.
הדרישה לתשלום הפרשי דמי לידה הינה בגדר "תביעה"
7. 7. לפי העולה מטיעוני המערערת, פנייתה לקבלת הפרשי דמי לידה מהווה חלק בלתי נפרד מתביעתה המקורית לדמי לידה, שהוגשה במועדה. דינה של טענה זו להדחות, מן הטעמים שלהלן.
סעיף 296(א) לחוק הביטוח הלאומי מורה כך:
"כל תביעה לגמלת כסף תוגש למוסד תוך שנים עשר חודשים מהיום בו נוצרה עילת התביעה".
ב
פרשת פשס קבע בית דין זה, כי פנייה למוסד ש"על-פי סוגה, מהותה ותכליתה" מחייבת דיון "בסמוך, בכל האפשר, לאירוע ולמתן החלטה" הינה בבחינת "תביעה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי שלגביה נקבע מועד מוגדר וקצר להגשתה [דב"ע נה/ 38-0
אורי פשס - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כח 269, 275]. עוד נפסק, כי "הפנייה לגבי הפרשי הקצבה, ככל שהם מגיעים, כפופה להוראות החוק בדבר תשלומים רטרואקטיביים" ועל כן הינה בגדר "תביעה" [עב"ל 445/97
יוסף סעיד - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד ,35, 39].
בהתאם, פנייתה של יולדת למוסד בתביעה לתשלום דמי לידה עונה על הגדרת "תביעה". שכן, על המוסד ליתן החלטתו בזכאותה של מבוטחת לדמי לידה סמוך למועד בו פנתה בדרישה לתשלום. זאת, נוכח תכליתה של גמלת דמי לידה שהיא גמלה מחליפת הכנסה לתקופה מוגבלת בגין פרק הזמן בו היולדת אינה עובדת, או אינה עוסקת במשלח ידה לרגל ההיריון והלידה [ עבל 1126/00
יוכבד לוי - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לח 193; דב"ע נב/ 0-3
עטיל זאקס - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כד 153; רות בן ישראל, ביטחון סוציאלי, כרך ב', תשס"ז- 2006, 651].
בדומה, אף פנייה לתשלום הפרשי דמי לידה, עונה על תכליותיה של תביעה לתשלום דמי לידה, ומחייבת הכרעה מהירה, בהיותה מתייחסת לתקופה בה היולדת אינה עובדת ומוגבלת בשל ההיריון, או הלידה.