פס"ד לעניין אחריות בעלי חנות בקניון לנזקים שנגרמו לקונה שנכנסה לחנות

מבוא

1.                   התובעת, ילידת 1924, פנסיונרית נכנסה ביום 7.11.03 בשעה 14:40 לחנות למכירת בגדים המופעלת על ידי הנתבעת מס' 1 (להלן: " הנתבעת") , שעליה השם המסחרי 'הגרה'.

2.                   היא החלה במדידת  בגדים בתא המדידה. בעת שעסקה במדידה ובהתקרב שעת סגירת החנות סגרה המוכרת את דלתות הזכוכית בכניסה לחנות כדי למנוע כניסת לקוחות נוספים תוך שהיא משאירה מחזיק מפתחות בצבע כתום בתוך מנעול הדלת.

3.                   לאחר שחלפה רבע שעה שבמהלכה מדדה התובעת מכנסיים, היא ניגשה לקופה לברר אם קיימת הנחה. המוכרת השיבה בשלילה ואז פנתה התובעת לכיוון הדלת תוך שהיא אומרת שאינה רוצה לקנות את המכנסיים. היא נתקלה בדלתות הזכוכית ונפלה.

4.                   הנתבעת היא החברה המפעילה את החנות. הנתבעת מס' 2 היא מבטחת הנתבעת בביטוח חבות כלפי צדדים שלישיים.

5.                   מלכתחילה הוגשה התביעה גם כנגד נתבעות נוספות ואולם התביעה כנגד אותן נתבעות נמחקה או נדחתה ללא צו להוצאות. בישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 14.5.09 הסכימו הצדדים לסכם על בסיס החומר המצוי בתיק ללא חקירות נגדיות של העדים וביום 4.06.09 נשמעו סיכומי הטענות.

הנסיבות ושאלת האחריות

6.                   כמתואר לעיל העובדות הרלוונטיות אינן שנויות במחלוקת. כך הוברר מתוך המסמכים ומתוך התמונות שהגישה התובעת כי על זכוכית הדלתות לא היה מודבק דבר (למעט בחלק העליון של חלון הראווה אך לא בקרבת דלת הכניסה)  וכי בדלת מצוי מנעול שבתוכו הונח ככל הנראה המפתח כשהוא נלווה למחזיק מפתחות כתום.

7.                   עוד עולה מהתמונות כי המנעול שבתוכו הושארו המפתחות נמצא בגובה העולה ככל הנראה על קומת אדם (כאשר משווים את גובהו לגובה בובות התצוגה). הנתבעות טענו לכך שיש ידית בדלת אך אין זה ברור מהתמונות אם אותה ידית היא אכן כה בולטת.

8.                   לטענת התובעת יש לחייב את הנתבעות לפצותה בשל התרשלותה של הנתבעת. התרשלות זו באה לידי ביטוי בכך שהמוכרת בחנות סגרה את דלתות הזכוכית של  החנות כאשר בתוכה קונים וללא שהזהירה את הקונים טרם צאתם; עוד נטען כי לא נעשה סימון של דלת הזכוכית בסימני אזהרה בולטים; לא הודבקו מדבקות סימון ואזהרה.  התובעת מוסיפה כי אין לדעתה מקום להטלת אשם תורם.

9.                   הנתבעות סבורות כי אין רשלנות במעשיה של עובדת החנות או באופן שבו הושארה החנות בטרם יציאת התובעת כאשר הדלתות סגורות ומכל מקום הן סבורות כי נפילת התובעת אינה קשורה לכך אלא לכך שלא נתנה דעתה למסלול הליכתה. לחילופין, נטען לקיומו של אשם תורם משמעותי.

10.               באשר למחלוקת בשאלת האחריות מקובלת עלי עמדת התובעת כי מוטלת על הנתבעת, מפעילת החנות, חובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפיה וכי חובה זו הופרה.

11.               מעבר לחובות המוטלות על מחזיק במקרקעין כלפי המבקר בהן,  בעל חנות חייב להקפיד על כך שהמבקרים בחנות הנכנסים לרכוש מוצרים שונים יצאו ממנה ללא פגע.  סגירת דלתות החנות כאשר מצויים בתוכה לקוחות שבעת שנכנסו עברו דרך דלתות פתוחות לרווחה היא צעד היוצר סיכון כלפי ציבור הלקוחות ומחייב נקיטת אמצעי זהירות מתאימים.

12.               משבחרה הנתבעת לנהוג בדרך זו ולסגור את הדלתות כאשר יש לקוחות בפנים עליה לנקוט אמצעים שיבהירו ללקוחות כי המצב שהיה בעת כניסתם לחנות אינו מתקיים בצאתם. אמצעים כאלה יכולים להיות מתן אזהרה על ידי אחד מעובדי  החנות בטרם צאת הלקוחות ממנה; הצבת עובד בקרבת דלת החנות כדי שיזהיר את הלקוחות בעת שהם יוצאים או למצער הדבקת מדבקות בולטות ובעלות נוכחות שיבהירו את ההבדל בין הדלת הסגורה לדלת הפתוחה.

13.               בנסיבותיו של מקרה זה, שבו עברה התובעת דרך המעבר הפתוח בעת שנכנסה לחנות ולא פתחה דלת סגורה ונכנסה - החובה המוטלת על החנות חמורה ומשמעותית יותר ומוטל עליה לוודא כי לקוחותיה ערים לשינוי שנעשה במצב הדלת.

14.               משכשלה הנתבעת בנקיטת אותם צעדים נדרשים כדי לוודא כי התובעת מודעת לכך שהדלת נסגרה, היא הפרה את חובת הזהירות המוטלת עליה ועל כן חבה בפיצוי התובעת. הפרת החובה מתעצמת כאשר מוסיפים כי התובעת ניגשה אל המוכרת שהייתה בקופה ואמרה לה שאינה רוכשת את המוצר ופנתה לצאת אך המוכרת הוסיפה להיות עסוקה בענייניה.

הטלת אשם תורם

15.               הנתבעות טענו לחילופין להטלת אשם תורם משמעותי על התובעת בשל כך שלא שמה לב בעת הליכתה לכיוון היציאה מהחנות כי הדלת סגורה. הן התמקדו בטענותיהם בכך שבדלת היה מנעול, ככל הנראה ידית וכי בחלון הראווה עצמו (שאינו בחלק של הדלת) מצויה פרסומת. התובעת שוללת מכל וכל את האפשרות להטלת אשם תורם.

16.               איני סבור גם כי יש מקום להטלת אשם תורם על התובעת בהינתן נסיבותיו המיוחדות של מקרה זה.