פס"ד בנושא הפרת זכויות יוצרים (הזכות המוסרית) בכתבות

1.         התובעת סיגל לוי (להלן: " סיגל"/ " התובעת") הינה עיתונאית העוסקת בעיקר בכתיבה בתחום התיירות. בשנים 2004-2005 התקשרה כפרילנסרית (מבלי שישררו יחסי עובד - מעביד) עם הנתבעת 2, חב' אינדקס מדיה בע"מ (להלן: " החברה"). חברה זו  מוציאה לאור מדריכים מסווגים, מפעילה אתר אינטרנט "אינדקס תיירות" בתחום המידע המסחרי ומפיקה תערוכות.

2.         גיא קרפ, הנתבע 1 (להלן: " גיא") הינו עובד החברה העוסק בעריכת התוכן של כתבותיה.

3.         בסמוך להתקשרות בין התובעת לנתבעים, קיבלה החברה את אישור TRAVEL, אתר האינטרנט בו הועסקה בעבר סיגל כשכירה, והגב' מיכל שקד ז"ל, שהייתה הבעלים של אותו אתר, לפרסום כתבות קודמות של סיגל העוסקות באתרי תיירות ומקומות בחו"ל. הכתבות פורסמו באינדקס תיירות בשמה של התובעת (להלן " הכתבות").

4.         במאי 2006, כחצי שנה לאחר הפסקת התקשרותה עם החברה, גילתה סיגל כי הכתבות שכתבה - או חלק מהן, מפורסמות באתרי אינטרנט שונים כשהן נושאות את שמו של גיא (להלן " הכתבות המפרות").  התביעה הוגשה לפיצוי בגין הפרת זכויות היוצרים בכתבות, ופגיעה במוניטין של היוצרת וביכולת ההשתכרות שלה.

טענות התובעת

5.         התובעת טענה כי כאשר גילתה שכתבות שכתבה מתפרסמות באתרים באינטרנט, מבלי שניתן לה קרדיט על כתיבתן ותוך מצג שווא כאילו גיא כתבן, פנתה אליו ודרשה ממנו לחדול מפרסום כתבות נוספות, אולם הכתבות המשיכו וממשיכות להתפרסם בשמו, גם בימים אלו. בשל כך תוקן כתב התביעה למספר כתבות מפרות גדול יותר. לשיטתה, מדובר בתופעה רחבת היקף המשמשת ככלי שיווקי לנתבעים.

6.         סיגל פנתה גם אל אתרי האינטרנט בהן מתפרסמות הכתבות המפרות בדרישה להסירן. לגרסתה, טענו האתרים כי קיבלו אישורו של גיא כי כתב בעצמו את הכתבות.

7.         סיגל טענה כי לא רק שנשללה ממנה הזכות המוסרית בכתבות, בכך שלא ניתן  לה קרדיט עבור יצירתן, אלא אף בוצע פלגיאט בכך שגיא מייחס את כתיבתן לעצמו. 

8.         לשיטתה של התובעת יש להחיל על הנתבעים את החוק הישן והחדש העוסקים בזכויות יוצרים ולהטיל עליהם את הפיצוי העונשי הקבוע בהם בגין כל הפרה בנפרד.

9.         טענות הנתבעים

הנתבעים טענו כי כאשר סיגל התקשרה עם החברה, קיבלה האחרונה את הסכמת הגב' מיכל שקד ז"ל שהייתה  בעלת הזכויות (הכלכליות) במאמרים- לפרסום הכתבות בפורטל האינטרנטי המופעל על ידי החברה. החברה קיבלה אז את ההסכמה לשימוש בכתבות שפורסמו בTRAVEL  באופן של קישור (LINK) מ "TRAVEL"  ל"אינדקס". בנוסף, רכשו הנתבעים את זכויותיה של התובעת ושילמו לה 25 ש"ח עבור כל כתבה, על מנת למנוע מחלוקת עתידית בקשר לזכויות היוצרים בכתבות. לטענת הנתבעים, עקב קבלת הרשות מאתר TRAVEL לפרסום המאמרים  ותשלום בגינן גם לתובעת, מחזיקים הם בזכויות הכלכליות והמוסריות בהם, ולכן לא נותרו בידי התובעת כל זכויות שיש לפצותה בגינן.

10.       לגרסת הנתבעים, אין מדובר בכתבות מקצועיות, מחקרים או יצירות ספרותיות מיוחדות אלא בלקט נתונים תיירותיים שליקטה התובעת, המתאר אתרי תיירות, מבלי שהתובעת ביקרה בם. עוד נטען כי התובעת לא הציגה עצמה ככתבת "תיירות מקצועית" וכי שירותיה נשכרו לכתבות "נפח" שתכליתן להרבות את כמות החומר המצוי באתר.

11.       באשר לכתבות המפרות, אשר 17 מהן הופיעו באתר "מאמרים", 2 באתר "עולם אחר" והיתר באתר בשם "CLICKGO", טענו הנתבעים כי לאחר שרכשה החברה את הזכויות בכתבות, פנה אל האחרונה בעל אתר "מאמרים" והציע לה לפרסם את כתבותיה אצלו, באמצעות קישור. החברה נתנה הסכמתה להצעה, למרות שאין בה רווח כלכלי.

12.       גיא טען כי לצורך הרישום באתר "מאמרים" התבקש למלא טופס הרשמה ממוחשב  וכי שלח למאמרים אסופה של 150 מאמרים אשר רובם נכתבו על ידו וכי בהיסח הדעת לא הפריד בינם לבין אלו של סיגל, וכותבים אחרים,  וכך התפרסמו כל המאמרים בשמו.

13.       דיון

חוק זכות יוצרים, 1911 (להלן: "ה חוק") מגן על יצירות ספרותיות, דרמטיות, מוסיקליות ואומנותיות. בס' 35 לחוק זכות יוצרים, נקבעה הפרשנות ל "יצירה ספרותית - כוללת מפות, תרשימים, תכניות, טבלאות וליקוטים". ובס' 4א לפקודת זכות יוצרים (להלן: " הפקודה"), עוגנה הזכות המוסרית.

14.   "בחוק זכות יוצרים, שלא כבחוקים אחרים, קיימת הבחנה בין הזכויות הכלכליות לבין זכויות "המוסריות" בקניין הרוחני. הזכויות הכלכליות כוללות הוראות הנוגעות להעתקת המוצר ולשיווקו על-ידי מי שאינו זכאי לכך. זכויות אלו מוגדרות בסעיפים 1 ו-2 לחוק זכות יוצרים, ומרבית החוק הישראלי עוסק בהן. לעומתן קיימות הזכויות ה"מוסריות" הדנות בזכותו של המחבר שהיצירה תופיע תחת שמו, ובזכות המחבר למנוע את סילוף יצירתו. המינוח "זכות מוסרית " בהקשר זה אינו בא להבדיל מזכות חוקית אלא להבדיל מזכות כלכלית (ראה ע"א 528/73 אטינגר נ' אלמגור ואח' [4], בעמ' 118). זכויות אלו מעוגנות בסעיף 4א לפקודת זכות יוצרים. שתי מערכות זכויות אלו זוכות לטיפול נפרד במסגרת חוקים המטפלים בזכויות יוצרים. נקודה זו כבר באה לידי ביטוי באמנת ברן להגנת יצירות ספרותיות ואמנותיות כנוסחה משנת 1928, ושם, מוכרת לראשונה הזכות המוסרית." (ע"א 89 / 513 INTERLEGO A/S נ' EXIN-LINES BROS. S.A מח (4) 133, עמוד 160).

הזכות המוסרית מתחלקת ל - 2: 'זכות ההורות' - שתמציתה כי היצירה תקרא על שם היוצר, ו'זכות השלמות' שתמציתה היא מניעת סילוף היצירה.

15.    התובעת לא טענה להפרת הזכות הכלכלית בכתבותיה, אלא להפרת הזכות המוסרית באי ציון הקרדיט. הואיל ואין מחלוקת כי הכתבות אכן פורסמו באתרים אחרים, לאחר שהועברו אליהם על ידי גיא, מבלי ששמה הוזכר בהן, יש לבחון את טענות ההגנה כדלקמן:

     א.     האם הכתבות ראויות להגנה?