1. א. ביום 22.10.08 קיימו התובעים את חתונתם באולם הנתבעת ולטענתם הפרה הנתבעת את ההסכם עמם בכך, שהגישו לאורחים מנה ראשונה ומנה עיקרית השונות מהמוזמן בפועל.
התובעים טוענים, כי כבר במפגשים הקודמים לאירוע, הדגישו התובעים את טיבן של המנות המוזמנות.
במה מתבטא שוני זה? המנה הראשונה כללה בחירה בין שני סוגי מנות:
מנה אחת, דג סלמון ברוטב פסטו - אך בפועל הוגשו לשולחנות דגים ללא כל רוטב.
מנה שנייה, כללה בחירה בין שני סוגי מנות: הסוג הראשון היה סטייק אנטריקוט והסוג השני היה, חזה עוף ממולא בפיסטוק ואגוזי קשיו בעוד שחזה העוף היה ממולא בבשר בקר.
התובעים הודיעו לנציג הנתבעת, שיש בין המוזמנים כאלה שאינם אוכלים בשר בקר ולשם כך הוזמנה מנת חזה עוף במילוי פיסטוק ואגוזי קשיו, אך היות והמילוי היה מעורב עם בשר בקר - מנע מילוי זה מאותם מוזמנים- שאינם אוכלים בשר בקר- לאכול את המנה העיקרית.
בשל הפרת ההסכם המקורי, כאמור לעיל, נתבעת הנתבעת לשלם לתובעים פיצוי כספי בסך 23,000 ש"ח.
ב. בכתב ההגנה מתייחסת תחילה הנתבעת למו"מ שנערך בינה ובין התובעים, ברם אין לכך רלוונטיות לעצם העובדות המועלות על ידי התובעים, שכן הפחתת מספר המוזמנים או ההנחה שהעניקה הנתבעת לתובעים אין בה כדי להשיב לגופן של טענות התובעים.
ג. לגופה של התביעה מכחישה הנתבעת את הטענה, שהמנה הראשונה הוגשה ללא רוטב פסטו, שכן מטבח הנתבעת מקפיד על הוצאת מנות כפי שהוזמנו על ידי הלקוח. עוד מוסיפה הנתבעת לעניין זה וטוענת, שגם אם הוצאה מנה כזאת, הרי שהיה זה לפי בקשה ספציפית של אורח זה או אחר ביום האירוע.
באשר למנה העיקרית, נטען, שמנת חזה העוף היה ממולא בפיסטוק ובקשיו, ברם על מנת לשמר את המילוי בצורה נאותה, כמתחייב מהסטנדרטים במקום, יש להדק ולקשור את המילוי לגלילת העוף על ידי הוספת מעט בשר בקר משובח.
לטענת הנתבעת, קיבלו התובעים את המנה כפי שהייתה ביום הטעימות וגם שם היה מילוי הפיסטוק והקשיו מעורב עם בשר בקר.
הנתבעת מציינת בכתב ההגנה, שהתובעים לא ציינו הערה בהזמנה, שמרבית האורחים אינם צורכים בשר בקר.
2. אני מקבל את טענת התובעים, שבאירוע שלהם לא הוגשה מנת חזה העוף על טהרת הפיסטוק והקשיו אלא שהיה גם מעורב בשר בקר - למרות שהתובעים ביקשו שלא לערבב עוף עם בקר, לאור העובדה שיהיו כאלה בין המוזמנים שלא אוכלים בשר בקר.
עדות התובעת נתמכת בעדותם של שני עדי תביעה.
למעשה, נציג הנתבעת מר משה אלמלח (להלן:"מר אלמלח") מאשר את העובדה שהתובעים או מי מטעמם נכנסו לדבר עם השף והתריעו בפניו על היעדר רוטב הפסטו, אך גם העיד על כך שהשף תיקן את המצב (עמ' 3 רישא לפ').
עוד אישר מר אלמלח, שמנת חזה העוף אשר יצאה עם הפיסטוק והקשיו, היה בה גם בשר בקר. מר אלמלח מסביר שמנת עוף כזאת, חייבת להיות עם קצת בשר בקר, משום שזה מהווה חומר הקושר את הפיסטוק והקשיו ואם לא מוכנס מעט בשר בקר לא יהיה לפיסטוק ולקשיו במה להיאחז. (ראה גם סעיף 17 לכתב ההגנה)
לכן, מקבל אנוכי את טענות התובעים לגבי השינוי שחל בהגשת חזה העוף בין המוזמן ובין מה שהוגש בפועל, אך אני גם מקבל את טענת מר אלמלח שעניין רוטב הפסטו בא על תיקונו.
3. א. גם אם היה שוני בהגשת מנת חזה העוף, השאלה היא האם יש הצדקה והאם הוכיחו התובעים את הסעד המבוקש על ידם, קרי סך של 23,000 ש"ח.
בעניין זה, מסכים אנוכי לטענת מר אלמלח, שתביעת התובעים היא מוגזמת ואינה מידתית לתקלה שאירעה בעת הגשת המנות.
מדוע תבעו התובעים דווקא סכום של 23,000 ש"ח - על כך סתמו התובעים ולא פירטו בכתב התביעה.
(אגב, כתב התביעה הודפס באותיות כה קטנות, שהיקשה על בית המשפט את הקריאה ורק מפאת כבודם של הצדדים, אשר הופיעו ולא רציתי לדחותם - לא חייבתי את התובעים להגיש כתב תביעה קריא מתוקן)