ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות רמלה
|
1997-08
11/03/2009
|
בפני השופט:
זכריה ימיני
|
| - נגד - |
התובע:
1. זיו אורלי
2. זיו בניה
3. זיו נטע
4. זיו אסף
5. זיו אלה
|
הנתבע:
אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ
|
| פסק-דין |
השאלה העומדת לדיון היא האם יש לחייב את הנתבעת לשלם לתובעים פיצויים ואם כן, מה שיעורם.
כללי:
הנתבעת הינה חברת תעופה ישראלית.
ביום 25.2.08 התקשרו התובעים עם הנתבעת בהסכם לרכישת כרטיסי טיסה לחופשה משפחתית בארה"ב במשרד נסיעות "אמריקן אקספרס" בירושלים (להלן: "
הסוכן").
תביעת התובעים:
ביום 25.2.08 רכשו התובעים כרטיסי טיסה לארה"ב בעלות של 16,214.5 ש"ח משוערך נכון ליום הגשת התביעה.
במועד רכישת הכרטיסים, בקשו התובעים מהסוכן לדאוג לכך כי יקבלו מושבים המתאימים להתקנת עריסה לבתם התינוקת (שורה 36). ואכן, ביום 7.4.08 המריאו התובעים לארה"ב וקבלו מושבים אשר הותקנה בהם עריסה לתינוקת.
ביום 27.4.08 בקשו התובעים לאשר טיסתם חזרה לארץ באמצעות אתר האינטרנט של הנתבעת ונוכחו כי גם בטיסה חזור קבלו מושבים באותה שורה המתאימים להתקנת עריסה לתינוקת.
למחרת, עת הגיעו התובעים לשדה התעופה JFK בניו יורק נדהמו לגלות כי שמותיהם נעדרים מרשימת הנוסעים בטיסה. הדייל בדלפק הציע לתובעים להזמין כרטיסים חדשים על אף שהציגו בפניו את כרטיסי הטיסה שבידיהם.
המנהל המחליף אשר שוחח עם התובעים הבהיר להם כי מקור הטעות הוא בחברת "דלתא" אשר באמצעותה טסו התובעים קודם לכן מבוסטון לניו יורק ושנתנה הוראה להסיר את שמות התובעים מרשימת הנוסעים בשעה 18:00.
התובעים טוענים כי מעולם לא נתנו הוראה כאמור ואף לא יכלו לעשות כן שכן בשעה 18:00 באותו יום היו על סיפונו של המטוס מבוסטון לניו יורק. כמו כן לא נתנו הוראה כאמור לסוכן או לחברת "דלתא".
סוף דבר, המנהל המחליף טען כי הטיסה מלאה וכי יש להמתין ליד הדלפק עד השעה 23:00 שאז יתברר אם יש מקום על הטיסה אם לאו.
לאור האמור, עמדו התובעים - זוג עם שלושה ילדים קטנים - ליד הדלפק במשך מספר שעות ללא מקום ישיבה וללא מענה לצרכיהם הבסיסיים. הדבר היה מבזה ומשפיל. רק בשעה 23:20 הודיעו להם כי יש מקום על הטיסה.
לאור האמור, נדרשו התובעים לבצע את העליה למטוס לרבות הבידוק הביטחוני במהירות כאשר שלושת ילדיהם הקטנים על ידיהם.
למותר לציין כי התובעים לא קבלו מושבים בשורה 36 ולא קבלו מושבים אשר ניתן להתקין בהם עריסה לתינוקת - דבר שהכריחם להחזיק את התינוקת על הידיים משך כל הטיסה אשר הייתה סיוט מתמשך, לדבריהם. לטעת התובעים, על אף שהינם חברי תכנית "הנוסע המתמיד" של הנתבעת, הם קבלו יחס משפיל ולא נעשה דבר על מנת להקל על סבלם משך שעות ההמתנה ליד הדלפק.
התובעים פנו לנתבעת במכתב תלונה וכתגובה קבלו טלפון מאת הגב' בנג'ו ממחלקת שירות לקוחות בנתבעת אשר התנצלה על ההתנהלות הנ"ל. ביום 18.8.08 קבלו התובעים מכתב תגובה אשר בו הטילה הנתבעת את האחריות על חברת "דלתא" שצירפה פיצוי בדמות 4 שוברי רכישה לטיסות עתידיות לארה"ב בסך 100$ השובר. לאור העובדה כי שוברים אלו ניתנים למימוש רק בעת קניית כרטיסי טיסה במחיר מלא מ"דלתא" ותקפים לשנה אחת, נראה כי לא יעלה בידי התובעים לממשם לאור תקציבם המוגבל בשנה הקרובה.
על כן, ביום 13.9.08 השיבו התובעים את שוברי המתנה לנתבעת בצירוף מכתב בו הובהר כי התובעים אינם מקבלים את טענת הנתבעת כי עשתה את המירב על מנת למצוא להם מקום על הטיסה וכן דחו את הניסיון להטלת אחריות על חברת "דלתא". התובעים התקשרו בהסכם עם הנתבעת ועליה להיות הגורם המפצה.
ביום 29.9.08 נתקבל מכתב תשובה מהנתבעת ובו לא היה כל מענה לטענות התובעים פרט להבעת צער והודעה כי הנתבעת מוכנה לפנות בשנית ל"דלתא" לשם מתן פיצוי חלופי.
התובעים עתרו לקבלת פיצוי בסך 5,000 ש"ח בגין מחיקתם מרשימת הנוסעים, קבלת מושבים ללא אפשרות להתקנת עריסה, סבל בגין ההמתנה ליד דלפק הנתבעת ועוגמת נפש.