הבדיקה הביטחונית בשדה התעופה הפכה לעימות- רשות שדות התעופה תפצה

1.                   1.                   התביעה שבפני היא לתשלום פיצוי לתובע, בגין נזקים אשר הוא טוען שנגרמו לו במהלך בדיקה בטחונית שנערכה לו ע"י הנתבעת, בטרם יציאתו מהארץ.

המסכת העובדתית:

2.                   2.                   התובע העיד על אופן הבדיקה. זו כללה, בדיקת הכבודה שלו והעברתה למסלול אחר וכן להעברתה במכונה נוספת, בשונה מנוסעים אחרים. התובע, אינו חולק על צורך בקיום בדיקה ביטחונית כי אם מתריס כנגד דרך ביצועה, תוך גרימת עלבון ופגיעה בכבודו. עיקר תלונתו כנגד פתיחת כל חפציו בפרהסיא באולם המרכזי, בפני נוסעים אחרים ועיכובו עד לתום הבדיקה, המייגעת לטענתו. מהעדויות התרשמתי כי הרקע לתרעומת הוא, בין השאר, בשל נסיעה קודמת, אשר גם בה הוא נאלץ לעבור בדיקה ביטחונית דומה, בשונה מחברו שנסע עימו ולא נבדק (כאמור במכתב התלונה שצורף כנספח לכתב התביעה). כדבריו: "כל פעם שאני נכנס אני נבדק. באוגוסט הקודם הגעתי עם שני הילדים שלי ששאלו מה זה, כולנו שווים" (עמ' 2 שורות 19-18).

3.                   3.                   בנוסף טען התובע כי המזוודה שלו ניזוקה כתוצאה מהבדיקה, באופן בו לא ניתן היה לסגור את המזוודה לאחר הבדיקה וכי הוא נאלץ לקחת את תכולתה בשקיות (עמ' 2 שורות 7-4).

4.                   4.                   הנתבעת טענה באמצעות נציגיה, כי אנשיה מילאו את חובתם בביצוע הבדיקה. לטענתם, התובע היה קצר רוח כנגד דרישותיהם של הבודקים מטעמה ובכלל זה העד מר יעקובסון . מר יעקובסון, נאלץ להגיע לבדיקה לאחר שהבודקת שקדמה לו דווחה לו שהתובע אינו מספק תשובות ברורות בבדיקה ואינו אדיב כלפיה.

5.                   5.                   מעדות התובע התרשמתי, כי אף שהוא מבין את חשיבות הבדיקה להבטחת שלומם של הנוסעים, הוא לא ראה נכוחה את תהליך הבדיקה. התובע, הסתייג ממקום ביצוע הבדיקה, מהעברת הכבודה במספר בדיקות וכן מכך שהוא נאלץ להתעכב לצורך הבדיקה, שהתארכה.

6.                   6.                   מעדותו של מר יעקובסון עולה, כי היתה הקפדה של עובדיה על ביצוע כל חלקי הבדיקה לפי הנוהלים. הבדיקה, טעונה שיתוף פעולה מלא מצד התובע - הנבדק, והתעוררה רגישות ודריכות גבוהה מצד הבודקים עקב תרעומת של התובע כנגד בדיקתו, בשונה מנוסעים אחרים. מהעדויות וכתבי בית דין שהוגשו התרשמתי, כי התנהגות התובע גרמה לקוצר רוח מצד נציגי הנתבעת ביחס לתובע ולתלונותיו. כפועל יוצא, גבר כעסו של התובע כנגד הבודקים בפרט בשל התארכות תהליך הבדיקה. בנסיבות אלו נוצרה אווירה לא נוחה בלשון המעטה, ביחסי שני הצדדים עד להרמת קול. מטבע הדברים בשל העימות בין הצדדים, התארכה הבדיקה. בה בשעה, התרשמתי כי הבודק אכן עשה מאמץ לזרז את הבדיקה כפי שהבטיח לתובע שייעשה לאחר העימות.

7.                   7.                   התובע ביקש להוכיח את מורת רוחו הרבה וסבלו מתהליך הבדיקה בכך שהוא ביקש לבטל את טיסתו בגינה. רק לאחר שיחה עם נציג הנתבעת הוא התרצה והחליט לטוס  והדבר, לא הוכחש ע"י הנתבעת. 

8.                   8.                   נציג הנתבעת תאר בפני את מבנה האולם ומקום הבדיקה ואישר את התרשים בנידון שהוגש לבית המשפט. מהעדויות ומהתרשים ניתן ללמוד כי כל הבדיקות מבוצעות באולם פתוח, ללא מחיצות ודלתות בין הנבדקים. למרות זאת, האולם מחולק לאיזורים שונים, באמצעות דלפקי בדיקה המוצבים בכיוונים שונים. בנוסף, הבדיקה הגופנית, נעשית בצנעה ובחדר נפרד.

9.                   9.                   לא השתכנעתי מעדות התובע כי הבדיקה בוצעה תוך פגיעה מופגנת בפרטיותו, כי אם בצינעה, ככל שניתן, במסגרת מבנה האולם ודלפקי הבדיקה. כך גם לא הוכח כי יתר הנוסעים היו בסמוך למזוודה של התובע בעת הבדיקה . עוד יוער, כי בדומה לתובע גם הכבודה של נוסעים אחרים נבדקת באותו מבנה וחלוקה פיזית של דלפקי הבדיקה. לפיכך לא היה בבדיקת הכבודה של התובע משום בסיס לתחושת עלבון מצד התובע. 

10.               10.               לעניין הנזק הנטען במזוודה, לא הובאה כל ראיה מצד התובע להוכחת הנזק (בין אם בתמונה או בהצגת המזוודה). לא הוגש עותק של דיווח של התובע בשדה התעופה על נזק זה וכן לא הוכח, כי המזוודה לא הועברה עם הכבודה לבטן המטוס. אם אכן ניזוקה כליל המזוודה כגירסת התובע, צפוי היה שהמזוודה תיוותר בשדה התעופה ולא תוטס. מנגד, הנתבעת הכחישה מכל וכל נזק למזוודה. לדבריה, התובע תבע אותה על נזקים בטיסה אחרת ולהערכתה, מדובר בדפוס התנהגות שלו. מעדותו של הבודק עולה, כי הוא ראה את המזוודה פתוחה בעת הבדיקה ולא ראה שנגרם לה נזק.

דיון ומסקנות:

11.               11.               על מנת לבחון אם הנתבעת נהגה לפי נהליה בביצוע הבדיקה, הובאו בפני עיקרי הנהלים של הנתבעת, עליהם הוטל חיסיון מלא מטעמי ביטחון, כאמור בהחלטתי.

12.               12.               לאחר שמיעת העדויות אני קובעת, כי נוהלי הבטחון נשמרו ולא מצאתי כל ראיה לכך שהתובע הופלה לרעה בביצוע הבדיקה. לא די במראה עיניו של התובע והתרשמותו כנוסע, כדי להוכיח כי נוסעים אחרים אינם נבדקים. בדיקה ביטחונית קפדנית היא מחוייב המציאות ואין להסתפק בהכרת התובע בחשיבותה, מבלי נכונות מצידו לשתף פעולה בביצועה, ללא תרעומת בגין חובת קיום תהליך הבדיקה. אין ספק, כי יש בבדיקה משום פגיעה בפרטיות של הנבדק ויכול שזו תגרום לעיכוב בלוח הזמנים של הנוסעים, תוך המתנה עד לסיום הבדיקה.

13.               13.               באיזון האינטרסים, בין הצורך להגן על הנוסעים ובכלל זה על התובע לבין הגנת הפרטיות ומניעת עיכוב של הנוסע לצורך הבדיקה, נוטה הכף לטובת האינטרס הראשון מבין השניים. המצב הביטחוני בארץ ובעולם בו קיימים איומי טרור, דורש הקפדה על נוהלי בדיקה שנקבעו ע"י שירותי הבטחון. הללו, אמונים על קביעת הנהלים להשגת התכלית של ביטחון הציבור. לכך הוסמכו שירותי הבטחון כאמור בהוראות חוק שירותי הביטחון הכללי, תשס"ב-2002.

14.               14.               על מנת להבטיח שיתוף פעולה עם הנוסעים להבטחת שלומם ושלום הציבור, נקבעו כללי רשות שדות התעופה (שמירה על הסדר בשדות התעופה) התשמ"ד-1984 (להלן - "הכללים"), מכוח חוק רשות שדות התעופה, התשל"ז-1977. במסגרת הכללים נקבעה החובה לשיתוף פעולה מצד הנוסעים והעוברים בשדה התעופה, עם מלאי התפקידים בשדה התעופה. על תפקידי הנתבעת נאמר מפי כב' השופט א. רובינשטיין בבש"א 6763/03 פלוני ואח' נ' רשות שדות התעופה ואח' (פורסם בנבו) ניתן ביום 28.11.06:

"... שירות טוב וראוי לנוסעי תעופה מאובטחת ע"י הרשות מופקדת, בין השאר, על השירות לנוסעים, אך בנושאי הביטחון היא כפופה לשירות הביטחון הכללי, שכל עניינו הביטחון, והדגשים מטבעם שונים".

15.               15.               עמדו לנתבעת הרשות והסמכות, לבצע את פעולות הבדיקה ואין בביצועה משום פגיעה או עלבון בתובע. לא מצאתי כי היה במקום ביצוע הבדיקה ובשלביה משום הפרה של הנהלים. בנוסף, שמעתי על מאמצי הנתבעת להביא לקיצור וייעול הליכי הבדיקה בעריכתה בדרכים אחרות ומתקדמות. יש להניח ולקוות שהדבר יתן אותותיו לטובה בעתיד.

16.               16.               יחד עם זאת, היה על עובדי הנתבעת לעשות כל מאמץ לבצע את הבדיקות באורך רוח ובסבלנות כלפי התובע, אף שהוא הפגין קוצר רוח ביחס אליהם, מתוך אי היכרות והבנה מצידו של נוהלי הבדיקה. לא השתכנעתי כי כל הבודקים נהגו בדרך זו והרוחות התלהטו, שלא לצורך. לא הוכח כי הבודקת אכן ניזקקה לסיוע של בודק אחר או אחראי עליה לצורך השלמת בדיקתה, באופן שגרם לקוצר רוח ותחושה לא נוחה מצד התובע. בה בשעה, לתובע חלק בהתפתחות הבדיקה לעימות, לנוכח חוסר הסבלנות מצידו ביחס לבדיקה. זאת, בהיותו סבור מתוך טעות שהוא מוטרד לריק, בשל אי ידיעת נהלי הביטחון המחייבים את הנתבעת.