החומוס גרם לכאבי בטן- שטראוס תפצה

בפני תביעה לתשלום כספים בגין נזקים שנגרמו לתובע, לטענתו, לאחר שרכש ואכל מוצר חומוס "אחלה" מייצורה של הנתבעת. (להלן:"החומוס").

לטענת התובע, כי אז באחד הימים רכשה אמו את החומוס האמור ולאחר שטעם ממנו מעט, חש שלא בטוב.

לאחר יומיים נוספים, בערבו של יום 07/11/07 אכל הוא שוב מן החומוס האמור ויצא אל משמרת במקום עבודתו.

במהלך המשמרת חש ברע והודיע על כך לממונה עליו, אשר מצא, כי על התובע להתפנות אל בית החולים וכך נעשה.

התובע נבדק בחדר המיון של בית החולים "הדסה" ולאחר ששהה במיון פרק זמן מסוים ומשנעלמו כאביו, שוחרר במצב כללי טוב (השחרור ביום 08/11/08 שעה 12:20).

בשלב זה, התובע טרם ידע מה גרם לכאבי הבטן שתקפו אותו.

לאחר פרק זמן קצר טעמה גם אחותו של התובע מהחומוס וחשה בבטנה ומשכך, הבין התובע, כי החומוס הוא הוא שגרם לכאבי הבטן שלו ושל אחותו.

התובע מצא לנכון לפנות בתלונה אל הנתבעת, שם שוחח עם נציגה בשם גילי אשר הייתה מוכנה לטענת התובע, לפצותו בחבילת שי ממוצרי "שטראוס", אלא שהצעה זו לא התקבלה על ידו שכן לאור שאירע לו בגין החומוס, אינו מסוגל עוד לטעום ממוצרי "שטראוס".

משכך, ביקשה הנתבעת לקבל לידיה את החומוס לבדיקה והצדדים ניהלו משא ומתן באשר למה יימסר לנתבעת.

התובע לא הסכים למסור את החומוס כולו וביקש, כי תילקח רק דגימה ולטענתו, על אף שכך סוכם עם הנתבעת, הרי נציג מטעמה שהגיע לביתו, התעקש לקבל את החומוס כולו וזה נמסר לנציג לצורך בדיקה תוך התחייבות, כי החומוס יישמר ויוחזר אל התובע.

כעבור כשבוע או שבועיים, כך התובע, נציגת הנתבעת גילי התקשרה אליו והודיעה לו, כי החומוס נמצא מקולקל והוצע לו פיצוי כספי מסוים, שחלק ממנו הנו תלושי שי לרכישת מוצרים של "שטראוס".

התובע הסכים לטענתו לסכום הפיצוי אך סירב, כי חלק ממנו יהא בדמות תלושי שי לרכישת מוצרי "שטראוס".

נציגה אחרת מטעם הנתבעת בשם קרן התקשרה אף היא אל התובע, טענה שהחומוס אינו מקולקל כלל וכלל וחזרה על הצעת הפיצוי כמחווה של רצון טוב.

משסירב התובע להצעת הפיצוי כפי שהוצעה, הרי ביקש לקבל לידיו את החומוס לצורך בדיקתו או אז נתברר לו, כי התרחשה טעות והחומוס נזרק על ידי הנתבעת או מי מטעמה.

התובע מבקש לפצותו בגין הוצאות, שנגרמו לו עם אכילת החומוס המקולקל לרבות שהייה בבית החולים, מוניות ושני ימי עבודה.

הנתבעת טוענת, כי התובע לא הצליח להוכיח כל נזק רפואי שנגרם לו וממילא לא הוכיח כי קיים קשר סיבתי בין אכילת החומוס לבין כל מיחוש בבטן שסבל ממנו.

לטענת הנתבעת, הרי החומוס נבדק על ידי מעבדה אוביקטיבית ("מילודע שירותי תעשיות ביולוגיות") וכאשר נלמד מחוות הדעת, שהוציאה המעבדה, לאחר הבדיקה, כי החומוס תקין ולא יכול היה לגרום להרעלת מזון.

מטעם הנתבעת העידה הגב' גילי מורי אשר שוחחה עם התובע כאמור לעיל ואשר אישרה כי סוכם עם התובע כי תילקח מן החומוס אך דוגמית, אלא שבפועל נלקח החומוס כולו.

עוד ציינה: "באשר לטענתו שאמרתי בשיחת הטלפון שהחומוס מקולקל, אני משיבה, שלא אמרתי את זה. מה שאמרתי ואני זוכרת את זה שהמוצר הוא לא גורם לתופעות בהן הוא חש. הוספתי מתוך שקיפות מלאה שהמוצר לא נמצא באיכות רצויה, אך חד משמעית הוא לא הגורם לתופעות מהן סבל."