סופרבוס לא עמדה בלוח הזמנים- תפצה ב- 100 ש"ח

כללי:

הנתבעת הינה חברת תחבורה המפעילה קווי תחבורה ציבורית במודיעין עילית.

התובע הינו תושב מודיעין עילית , אשר השתמש בשירותיה של הנתבעת.

התובע טען בכתב תביעתו כי ביום 20.3.08 הגיע האוטובוס של השעה 14:55 לתחנה אשר ממנה ביקש להגיע לעיר בני ברק. לאחר שהעמיס את הציוד האישי שלו ושל משפחתו בתא המטען של האוטובוס, עלה התובע לשבת בתוך האוטובוס. אז הגיע מפקח של החברה, וכשראה כי האוטובוס אינו מלא, הורה כי האוטובוס לא יצא, וביקש מהתובע וממשפחתו לרדת מהאוטובוס ולהמתין לאוטובוס שיבוא אחריו.

התובע טען כי כאשר פנו למפקח ואמרו לו כי זה לא חוקי המעשה שהוא עושה , ענה להם הפקח "תתלוננו".

התובע טען כי מאחר והוא ומשפחתו המתינו רבע שעה לאוטובוס השני שיגיע ומאחר ולא היה מקום בתא המטען של האוטובוס השני, נאלץ להעלות את כל הכבודה שלו לתוך האוטובוס. על כן תבע התובע מהנתבעת את הסך של 17,800 ש"ח, בגין עוגמת הנפש והזלזול בו התנהגה הנתבעת.

בכתב הגנתה טענה הנתבעת כי  ביום 20.3.08 חל יום תענית אסתר, ערב פורים, ובכדי לתת שירות טוב יותר לנוסעיה, העלתה את מספר הנסיעות ממודיעין עילית לבני ברק. לדברי הנתבעת במצב ששלושה רבעים מהאוטובוס היו ריקים, פועלת הנתבעת לויסות הנסיעות, על מנת שכל הנוסעים יגיעו ליעדם, ואם האוטובוס יוצא ריק זה בזבוז משאבים, ופוגע בסופו של יום בציבור הנוסעים. לטענת הנתבעת, המתנה של רבע שעה, היא אמנם טרחה, אך בראיה הכוללת זה לטובת ציבור הנוסעים. הנתבעת הוסיפה וטענה הנתבעת כי יכול להיות בשל העומס לא ענה המפקח לתובע בצורה מנומסת, אולם הנתבעת סבורה כי אין מקום לפצות את התובע בגין אירוע זה.

בדיון שהתקיים בפני ביום 2/9/08  טען  נציג הנתבעת כי אם בד"כ קיים פער בין זמני הנסיעות שעולה עד ל- 40 דקות, ביום 20.3.08, לאור החלטתה של הנתבעת להעלות את מספר הנסיעות לאור החג, הצטמצם הפער בין הנסיעות והגיע לכדי רבע שעה.

 התובע שב על דבריו אולם כאשר שאלתי אותו אם סכום התביעה, 17,800 ש"ח, נראה סביר בנסיבות הענין, העמיד את תביעתו על הסך 800 ש"ח.

כאשר נשאל התובע בחקירתו הנגדית כמה זמן המתין עד להגעתו של האוטובוס השני לתחנה, ענה כי לפי מה שזכור לו המתין רבע שעה, וזאת על אף שנציג הנתבעת טען כי באותו יום בשל תיגבור קווי הנסיעה זמן ההמתנה שהיה בין אוטובוס לאוטובוס היה 3- 4 דקות.

כן כאשר נשאל התובע האם הוא יודע מהו זמן ההמתנה בין אוטובוסים ביום רגיל ענה התובע כי זה תלוי בקווים ובערך 20 דקות. כאשר שאל אותו נציג הנתבעת לגבי הקו הספציפי בו נסע התובע, קו 210, אמר כי בשעות עליהן תבע התובע לוקח בין חצי שעה לשעה ורבע.

דיון ומסקנות:

נציג הנתבעת הראה כי ביום 20.3.08 העלתה הנתבעת את מספר הקווים אשר יצאו מהעיר מודיעין עילית לבני ברק.

הנתבעת לא הייתה חייבת להגדיל את מספר הנסיעות באותו מועד. אולם גם אם הנתבעת הגדילה את מספר הנסיעות על דעתה שלה בכדי לתת שירות טוב יותר לציבור הנוסעים, ופרסמה את לוח הזמנים החדש של יציאת האוטובוסים ממודיעין עלית לבני-ברק, עליה לעמוד במועדים אלו, שכן ציבור הנוסעים סומך על מועדים אלו ומתכנן את זמנו בהתאם.

בנסיבות הענין, בהן הנתבעת שיפרה את השירות, אך מצד שני הורתה לתובע לרדת מהאוטובוס, אך התובע לא המתין זמן רב עד שעלה לאוטובוס השני, תשלם הנתבעת לתובע פיצוי בסך 100 ש"ח.

סוף דבר:

לאור האמור תשלם הנתבעת לתובע כדלקמן:

1)       1)       את הסך 100 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל;

2)       2)       את הוצאות המשפט בסך 100 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.