ביהמ"ש: ניתן להאריך את תוקפו של הסכם הבלעדיות על אף ההגבלה של 6 חודשים בחוק המתווכים

תביעה לתשלום דמי תיווך בסכום של 16,250 ש"ח + מע"מ; השקעת משאבים רבים בתכתובות על חשבון ימי עבודה בסך 10,000 ש"ח; סבל ועוגמת נפש בסך של 10,000 ש"ח - ובסך הכל 36,250 ש"ח.

כללי

1.      1.      התובעים הנם בעלי משרד תיווך והנתבעים היו בעת הרלוונטית הבעלים של דירה ברחוב מינץ 2 בהדר יוסף, תל אביב (להלן: " הדירה").

2.      2.      הנתבעים התקשרו עם התובעים בהסכם תיווך בבלעדיות. הדירה נמכרה ביום 4.7.06 (במהלך תקופת הבלעדיות) בסיועו של מתווך אחר.

3.      3.      השאלה העומדת לדיון היא האם זכאים התובעים לעמלת התיווך עליה התחייבו הנתבעים לשלם להם בהסכם התיווך, גם אם הדירה נמכרה על ידי אחר.

4.      4.      טענות התובעים: העסקה למכירת הדירה נכרתה במהלך תקופת הבלעדיות שהוקנתה להם; התובעים נקטו בפעולות שיווק שונות הקבועות בתקנות למכירת הדירה; הנתבעים הפרו את הסכם הבלעדיות ולכן התובעים זכאים מעבר לדמי התיווך גם בפיצוי בגין ההפרה בחוסר תום לב.

5.      5.      טענות הנתבעים: לתובעים לא היתה בלעדיות בזמן מכירת הדירה, וזאת לאור הוראות חוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו - 1996 (להלן: " חוק המתווכים") הקובע כי תקופת הבלעדיות לא תעלה על 6 חודשים מיום ההזמנה; התובעים לא עשו פעולות שיווק במשך חודשיים, וגם אם ייקבע כי התובעים ביצעו את פעולות השיווק, כי אז הרוכשים לא הגיעו דרך התובעים כי אם באמצעות מתווכים אחרים, ורשלנות התובעים היא זו שגרמה לכך שהרוכשים יגיעו לדירה באמצעות אחרים.

דיון והכרעה

6.      6.      הנתבעים חתמו לראשונה ביום 26.7.05 על "הזמנת שירותי תיווך בלעדיים למכירת ו/או השכרת נכס מקרקעין" בקשר למכירת הדירה ( נספח א' לתצהיר עדות ראשית מטעם התובעים), בו ניתנה לתובעים בלעדיות לשיווק הנכס לתקופה שבין 26.7.05 ליום 25.1.06 (להלן:" התקופה הראשונה").

7.      7.      הנתבעים חתמו פעם נוספת על גבי נספח א' הנ"ל וציינו בכתב כי תקופת הבלעדיות מוארכת עד ליום 25.7.06 (להלן:" התקופה השנייה").

8.      8.      התובעים הוכיחו שמועד חתימת הנתבעים על גבי נספח א' בקשר לתקופה השנייה היה מספר ימים לאחר תום תוקף ההסכם הראשון, וביום 9.2.06 (ראה: סעיף 5(ב) לתצהיר עדות ראשית של התובעת 1 (" התובעת") שלא נסתר), ועדות הנתבעת 1 (להלן: " הנתבעת") שהעידה כי הסכימה לחתום על ההסכם פעם נוספת - פרוטוקול הדיון עמוד 10).

9.      9.      טענת הנתבעים היא, כי בהתאם להוראות סעיף 9 (ב1) (2) לחוק המתווכים, תקופת הבלעדיות לדירה לא תעלה על 6 חודשים מיום ההזמנה, ולפיכך עת  המדובר בהוראת חוק קוגנטית שלא ניתן להתנות עליה, אין לתובעים בסיס חוקי לדרישת התשלום ככל והדבר נוגע לבלעדיות באשר לתקופה השניה.

מציינים הנתבעים לעניין זה כי חוק המתווכים שייך למערכת חוקי הגנת הצרכן ונועד להשליט נורמות של הגינות, ולדאוג בין היתר, כי רק מתווך שתרם בפועל למכירת הדירה יקבל את שכרו, ומשכך ובהעדר הוראה ספציפית בלשון אחד מסעיפי החוק, לא ניתן להתנות עליו על ידי חוזה.

10.  10.  מנגד, טוענים התובעים כי מקום בו סבר המחוקק שראוי שהוראות החוק תהיינה קוגנטיות, הוא נוהג לעגן זאת בצורה מפורשת וברורה, מה גם שאין הגבלה במימוש חופש החוזים בין הצדדים.

11.  11.  אם כן עלי לבחון האם הוראת סעיף 9 (ב1) (2) לחוק המתווכים היא הוראה כופה, או הניתנת להתניה.

לאור מרכזיות הסעיף הנ"ל בדיון, יובאו החלקים הרלוונטיים מסעיף 9 לחוק המתווכים:

"9 (א) ..

(ב) מתווך במקרקעין רשאי להסכים עם לקוח בדבר מתן עסקה מסויימת לטיפולו הלעדי (להלן - בלעדיות), ובלבד שמתן הבלעדיות ותקופתה -

(1)  (1)   יאושרו בחתימת הלקוח על גבי מסמך נפרד;