העדפת הבעלות הקניינית על פני הרישום במשרד הרישוי לצורך קביעת הבעלות ברכב חברה

מבוא

1.                   1.                   התובע הגיש כנגד הנתבעות כתב תביעה בסדר דין מקוצר על סך של 18,492.17 ש"ח. לטענת התובע בתאריך 10.6.98 נפגעה גב' אילנית קורן (להלן: "הנפגעת") בתאונת דרכים ושולמו לה דמי פגיעה ומענק נכות. הסכום הנתבע הוא בשיעור של 55% מהסכום ששילם התובע לנפגעת והוא תובע את השבתו מכוח ההסכם בינו לבין הנתבעות.

2.                   2.                   הנתבעות מבטחות הרכב בו נהגה הנפגעת. הן אינן חולקות על חבותן לשאת בנזקי התאונה אך לטענתן אינן חבות כלפי התובע.

3.                   3.                   אין מחלוקת בין הצדדים על תחולתם של ההסכם (נספח א' לכתב התביעה) ועל תוקפו המחייב של מכתבו של עו"ד א' נוביק המנוח מיום 15.11.1990 (להלן: "מזכר ההבנות"). המחלוקת היא בשאלה האם בהתאם להסכם ולמזכר ההבנות זכאי התובע להשבת הסכום ששילם.

4.                   4.                   מחלוקת זו מתמקדת בפרשנות המונח ' רכב בבעלות המעביד' המופיע בסעיף ד' למזכר ההבנות. האם פירושו הנכון של המונח בעלות הוא אך ורק בעלות הרשומה במשרד הרישוי, כטענת התובע,  או שהכוונה ל בעלות במובנה הקנייני, כטענת הנתבעות. עוד יש מחלוקת מי הוא בעל הרכב במובן הקנייני.

5.                   5.                   העובדות העומדות בבסיסה של המחלוקת הן כי הנפגעת נפגעה בדרכה ממעונה למקום עבודתה. מקום העבודה של התובעת היה חברת יניר מערכות בע"מ (להלן: "החברה"), שהיא אף המבוטחת על פי תעודת החובה אלא שהרכב אינו רשום במשרד הרישוי על שם החברה אלא על שם בעלת המניות של החברה, גב' ורד קמחי.

6.                   6.                   עמדת התובע היא אפוא כי אין מדובר ברכב המעביד בעוד שהנתבעות סבורות כי הוכח שהרכב הוא בבעלות החברה.

הוראות ההסכם והמזכר הרלבנטיות

7.                   7.                   סעיף 4 (א') להסכם קובע כי כאשר הנפגע נפגע בתאונת עבודה והחברה היא המבטחת של מעבידו היא אינה חייבת בפיצוי התובע. 

8.                   8.                   בסעיף א'   למזכר ההבנות נכתב בהתייחס לאמור בסעיף 4 (א') להסכם כי:

"נפגע עובד בתאונת דרכים - שהיא תאונת עבודה... והנפגע זכאי לגימלאות ... - ושאירעה תוך כדי נסיעתו - כנוהג או כנוסע - ב רכב המעביד או עקב השימוש בו:

1.         בדרכו ממעונו לעבודה, אין ולא תהיה למוסד זכות שיבוב..." (ההדגשה שלי - א.ד.)

9.                   9.                   בסעיף ד' למזכר ההבנות הובהר כי יש לראות את המונח ' רכב המעביד' כ' רכב בבעלות המעביד או רכב שכור ע"י המעביד הנהוג בידו או בידי עובדו'.

העובדות העומדות בבסיס ההכרעה בתובענה

10.               10.               כאמור אין מחלוקת על העובדות הבאות:

א.      א.      הרכב היה רשום במשרד הרישוי על שם גב' ורד קמחי.

ב.      ב.      ברכב נהגה הנפגעת שהיא עובדת החברה וכי הייתה בעת התאונה בדרכה למקום העבודה.

ג.        ג.        הרכב הוא רכב שבוטח על ידי הנתבעת וכי תעודת החובה הוצאה על שם החברה.