השאלה בקליפת אגוז - הפרת זכות היוצרים על תמונת צנחן בכותל המערבי
1. תביעה זו עניינה הפרת זכות יוצרים של תמונת צנחן בכותל המערבי. השאלה המופנית להכרעתו של בית המשפט היא האם הפר הנתבע את זכויות היוצרים של התובע בנסיבות המקרה. ובמידה ואכן הייתה הפרה, מה הסעד לו זכאי התובע בבית המשפט לתביעות קטנות.
2. ונעיר כבר עכשיו שאין חולק כי הנתבע הפר את זכויות היוצרים של התובע. במקרה הנוכחי, כאשר מדובר בתובע התלוי בזכויות היוצרים שלו בפרנסתו, ולאור הקלות של ההעתקה, מן הראוי לפסוק לתובע את מלוא הפיצויים האפשריים, וגם בית משפט לתביעות קטנות יכול לעשות זאת.
והכל כפי שיפורט.
עובדות המקרה - העתקת הפוסטר
3. התובע, מר אלי זריני (להלן:
"התובע"), מצלם, מדפיס ומוכר פוסטרים לפרנסתו. אלו נמכרים בחנותו שבירושלים או דרך אתר האינטרנט שלו
http://www.israeliposters.co.il. בין היתר ארגן התובע לפני כאחד עשר שנים צילום של שני בניו, בנו החייל ובנו הקטין, כשהם מצולמים מכיוון הגב ופניהם לכיוון הכותל. התובע הפיק מהתמונה פוסטר, אשר לטענתו נמכר ברחבי העולם (להלן:
"הפוסטר") ומחירו באתר התובע הוא 28$.
4. ביום 14.5.2007 הבחין התובע במעין תמונת-קלף "תפילה לשלום חיילי צה"ל" (להלן:
"תמונת-הקלף"), הנמכרת בחנויות בירושלים, ועליה מצויר חייל על רקע אבני הכותל. במבט חטוף ניתן לראות כי תמונת-הקלף היא 'בעלת דמיון רב' לצילום המופיע בפוסטר. בתחתית תמונת-הקלף נכתב באותיות קטנות כי "כל הזכויות למילות השיר ולציור שמורות לדני אלחייני, פ"ת, 1980".
הפוסטר תמונת-הקלף
5. אמרנו דימיון רב, אך ברור כי תמונת-הקלף מבוססת על ציור שנעשה בעקבות הפוסטר. הדבר בא לידי ביטוי, בין היתר, בתנוחת החייל וגודלו, קפלי המדים, הידיים בכיסים, צורת הנחת הכומתה, מיקום החייל ביחס לאבני הכותל, דרך נשיאת הרובה וכיו"ב. נעיר גם כי הפוסטר ברוחבו כפול מתמונת-הקלף, אך גודל דמויות החיילים כמעט זהה. במילים פשוטות, הציור בתמונת-הקלף מועתק מן הפוסטר.
עובדות המקרה - כיצד לגירסת הנתבע הגיע הציור לידיו?
6. לטענת הנתבע, הוא עוסק שנים רבות בהפקות של מזכרות לתיירים. בין השאר, נוהג הוא להפיק ציורים על קלף אשר אותם הוא מוכר בדוכנים שונים. במסגרת זאת הוא נוהג לרכוש מפעם לפעם ציורים מציירים שונים בתמורה לסכום של 100 דולר. זאת כמובן כאשר הללו מוכרים לו את מלוא זכויותיהם בציור.
7. לגרסת הנתבע, כך גם עשה במקרה שלפנינו, ורכש את התמונה בתום לב. אך לרוע המזל אין הוא יכול להביא את הצייר המקורי. לטענתו, רכש את ציור השמן מצייר לא ידוע, עולה חדש מחבר העמים, אשר אין הוא יודע את שמו ואין לו כל דרך לאתרו. לטענתו, לא ידע ואף לא הייתה לו כל סיבה לחשוד כי הציור מועתק מהפוסטר שהופק על ידי התובע.
8. הנתבע הסביר כי לאחר שהתבררה לו הבעיה, היה מוכן לשלם סכום מה לתובע. אם בדרך כלל משלמים מאה דולר לצייר, היה מוכן לשלם יותר, ואפילו אולי פי חמישה. אולם לטענתו דרישות התובע עולים כידי סחיטה ולזאת איננו מוכן להסכים.
המסגרת החוקית - דיני זכויות היוצרים
(ואין חולק כי הנתבע פגע בזכויות היוצרים של התובע)
9. החקיקה המסדירה כיום את נושא זכות היוצרים היא חוק זכות יוצרים, 1911, (להלן:
"החוק") ופקודת זכות יוצרים. לאחרונה, נחקק חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007 (להלן:
"חוק זכות יוצרים החדש"), אשר פורסם ביום 25.11.2007 ואולם חוק זה ייכנס לתוקף שישה חודשים ממועד פרסומו ומשכך אין הוא חל במקרה דנן.
10. נהרות דיו נשפכו על הגדרת זכויות היוצרים ועל מטרותיהן השונות. אין זה כמובן המקום להיכנס לכך, אך בלא כלום לא אפשר. מטרת זכויות היוצרים היא להגן על יצירות, תוך איזון בין אינטרסים שונים. מצד אחד רוצים אנו לאפשר ליוצר ליהנות מפרי עמלו כדי שיוכל להמשיך ליצור למען החברה כולה. מן הצד השני, רוצים אנו כי הקניין הרוחני יהיה נגיש לציבור גדול כמידת האפשר שיוכל ליהנות ממנו ולהשתמש בו על מנת להמשיך ליצור.
11. "זכות יוצרים" מוגדרת בסעיף 1(2) לחוק כדלהלן:
"לצרכי חוק זה, "זכות יוצרים" פירושה הזכות הבלעדית ליצור או ליצור שנית את היצירה או כל חלק עיקרי הימנה בכל צורה של ממש,......
אם זו יצירה ספרותית, דרמטית או מוזיקלית, לעשות כל תקליט, לוח מנוקב, סרט ראינועי, או כל מכשיר אחר שבאמצעותם אפשר להציג או למסור את היצירה בדרך מיכנית, ולהרשות את עשייתם של המעשים דלעיל."
התמונה שצילם התובע והפוסטר שהפיק ממנה, מוגדרים בחוק כ"יצירה אמנותית", עפ"י סעיף 35(1) בו: