צלם יפצה בני זוג בגין צילום כושל של חתונה

1.         עניינה של התובענה שלפנינו, פיצוי התובעים בסך 17,800 ש"ח בשל צילום כושל של חתונתם שהתקיימה ביום 2.8.07, בחצר ביתם שבמושב נס הרים (להלן - החתונה).

2.         לטענת התובעים בכתב התביעה, צילום החתונה הוזמן כחודש וחצי מראש אצל הנתבע. ההזמנה נעשתה טלפונית וסוכם שהנתבע יגיע באופן אישי לבצע את הצילומים. התובעים טרחו לציין שהכירו אישית את הנתבע ומכאן שסביר להניח שגם הנתבע הכיר אותם, וידע שמדובר בזוג בשנות ה-50-60 לחייהם.

            לטענת התובעים, הצילומים בוצעו על ידי שני צלמים שהינם עובדי הנתבע, אשר לא תיעדו את ברכות האורחים ואת האווירה הכללית של האירוע, אלא התמקדו בעיקר ברחבת הריקודים, גם שזו היתה כמעט ריקה. לא בוצעה שום הקלטה של השיח שהתקיים בין האורחים לבין החתן והכלה, והמצלמה קובעה בפינה אחת במשך 3 שעות והמשיכה לצלם ללא תועלת ומבלי לשים לב לאופי האירוע ומוקדי תשומת הלב בו.

3.         לטענת הנתבע בכתב ההגנה, מעולם לא סוכם עם התובעים כי הנתבע יגיע אישית למקום האירוע ולשם כך יש לו צוות מיומן שנשלח לשטח.

            הנתבע טוען כי מקובל לשתול בעריכה מוסיקת רקע ואם התובעים היו מבקשים אחרת, אף לאחר הצילום ועד כחודש וחצי אחרי החתונה, הדבר היה ניתן לשינוי. לטענתו, חומר הגלם נשמר לפרק זמן זה לצורך שינויים בעריכה לפי בקשת הלקוח.

            עוד טוען הנתבע, כי ביום 21.8.07 מסר לתובעת את רוב חומר הצילום והתובעת לא העלתה באותו מעמד כל טענה בדבר אי נוכחותו באירוע. יתרת החומר נמסרה לתובעים ביום 30.8.07 ולטענת הנתבע, הוא הופתע מן התביעה, שהוגשה זמן קצר לאחר מכן ביום 5.9.07.

4.         בדיון שהתקיים בפני ביום 29.1.08 טענו התובעים כי ניסו ליצור קשר עם הנתבע מספר פעמים מיד לאחר שצפו בתמונות ומשלא ענה להם - הוגשה התביעה.

            הנתבע אמר בדיון:

                        "אני התחתנתי ביום 30.8.07 לא עניתי לטלפונים באותה תקופה

                        לאף אחד".

5.         לאחר ששמעתי את הצדדים, הגעתי למסקנה כי שני הצדדים אחראים, במידה כזו או אחרת, לתוצאות העגומות של הצילומים מבחינתם של התובעים.

            אשר לנתבע - כפי שנאמר לעיל, הנתבע ידע כי לא מדובר בחתונה של בני זוג צעירים אשר מעוניינים בהנצחת רחבת הריקודים כאחד החלקים המרכזיים של האירוע. בנסיבות אלה, היה על הנתבע ליידע את הצלמים שנשלחו מטעמו לאירוע על עובדה זו ולהדריכם כי עליהם לברר עם התובעים בשטח מהו בדיוק רצונם ועל מה להתמקד באופן מיוחד. נראה שהנתבע, שראשו היה נתון באותה תקופה לארגון חתונתו שלו, התרשל בענין זה. עוד התרשל הנתבע בכך שלא יידע את התובעת במעמד מסירת חומרי הצילום כי קיימת אפשרות, תוך כחודש וחצי, לבצע שינויים בעריכה וכי חומרי הגלם מצויים ברשותו. אילו היה עושה כן - סביר להניח כי היה ניתן למנוע את הנזק ואת התביעה.

            אשר לתובעים - גם אם אקבל את טענתם כי סוכם שהנתבע יופיע באופן אישי לביצוע הצילומים, הרי שבראותם כי לא הנתבע הוא זה שהגיע בפועל לצלם את החתונה היה עליהם להקדיש מספר דקות עם תחילת האירוע ולהדריך את הצלמים שהגיעו את מה ואת מי לצלם ועל מה להתמקד באופן מיוחד.

            משלא עשו כן - אין להם להלין אלא על עצמם לגבי התוצאה ולגבי אי הקטנת הנזק על ידם.

6.         לאור האמור, ובהתחשב בכך שלתובעים אשם תורם כפי שפורט לעיל, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעים, תוך 30 ימים, סכום של 2,000 ש"ח. אם לא ישולם הסכום תוך המועד האמור, יתווספו עליו הוצאות בסך 500 ש"ח.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום.

המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום כ"ח בשבט, תשס"ח (4 בפברואר 2008) בהעדר הצדדים