עיקרי התביעה:
1. 1. בפני תביעה כספית, בגין אי תשלום במועד, של החזר דמי פיקדון ומקדמה, אשר שילם התובע לנתבעת.
2. 2. התובע טוען, כי בתאריך 12.2.07, הוא הודיע לנתבעת, על מכירת דירתו לצד ג' (להלן - "הקונה"), וכן מסר את קריאת מונה האחרונה וביקש להפסיק את ההתקשרות בינו לבין הנתבעת. לאור זאת, הנתבעת הפסיקה את הגביה עבור שרותיה לתובע, אשר בוצעה בהוראת קבע. באותה עת, התברר לתובע, כי חובות הקונה, בגין צריכת הגז על ידו, נרשמו על שמו (להלן - "חובות הקונה"). חובות הקונה, קוזזו על ידי הנתבעת, מהפיקדון והמקדמה שהגיעו לו וזאת לדבריו, חרף כל פניותיו לנתבעת, הן בע"פ והן בכתב שלא לעשות כן ולהשיב לו את כספו. לטענתו, התובע, רק לאחר הגשת התביעה, נאותה הנתבעת לשלם לו את מלוא דמי פיקדון והמקדמה ששולמו על ידו עם החתימה על ההסכם עם הנתבעת.
3. 3. הנתבעת טוענת, כי התובע קיבל את ההפרשים מדמי הפיקדון ומהמקדמה, בשני מועדים. ביום 26.6.07, בסך של 52.67 ש"ח, וביום 19.8.07, סך 321.52 ש"ח. לטענת הנתבעת, תשלום הפיקדון ודמי החזר מקדמה, יכול שיינתנו, רק בגמר ההתקשרות ולאחר ששולמה לנתבעת, כל יתרת החוב. לדידה, התובע, לא הסדיר את העברת הבעלות ע"ש הקונה ולפיכך, העיכוב במתן דמי פיקדון ודמי החזר מקדמת גז, הוא באחריות התובע.
גרסאות בעלי הדין:
4. 4. התובע העיד, כי עד מועד הגשת התביעה, שילמה לו הנתבעת רק 50 ש"ח בגין החזר פיקדון ונותרה יתרת החוב בסך 320 ש"ח. יתרה זו, שולמה לו, רק לאחר הגשת התביעה. הנתבע טען, כי הוא לא הסדיר את העברת הבעלות עם הקונה, וכי הוא לא חייב היה לעשות זאת (עמוד 1, שורה 12). לדבריו, מתפקידה של הנתבעת,לעשות זאת, אילו רצתה בכך
.
5. 5. יתירה מכך, התובע טען, כי גם לאחר שהוא הודיע לנתבעת כי הוא אינו עוד צרכן שלה בדירה, הנתבעת, לא ביקשה ממנו לבצע העברת בעלות הגז ע"ש הקונה זאת למרות שהיו עשרות פניות שלול בע"פ ובכתב לנתבעת כדבריו:
"והם אמרו לי שעם הפקס הזה נגמרו הפעולות שלי... ומר אשכנזי אמר לי שהכל בסדר" (עמוד 1 שורות 20-18). הוסיף התובע והעיד:
"היה מקום במאי להחזיר לי את הפיקדון לא להמתין עד הגשת התביעה" (עמוד 2 שורות 5-4).
6. 6. נציג הנתבעת, מר אשכנזי, העיד, כי היה על התובע להגיע למשרדיה, עם הקונה ולהסדיר את העברת הבעלות בגז על שמו. אך מאחר והתובע, הסתכסך עם הקונה, הדבר התעכב. מר אשכנזי, העיד בחקירתו הנגדית, כי רק עד תאריך 17.5.07, התובע ביקש להעביר בעלות ולכן לא קיבל את הפיקדון קודם לכן. עוד הוסיף:
"אמרתי לתובע אם אתה רוצה את הפיקדון תבטל את המונה. באותו יום שהוא שלח את הבקשה לבטל את המונה, הוא קיבל את הפיקדון למחרת" (עמוד 2, שורות 11-10). עוד טענה הנתבעת, כי התובע ביטל את הוראת הקבע והשאיר חובות על שם המנוי, אשר לא נפרעו.לראיה הפנתה לנספח י"א לכתב ההגנה. לפיכך, לטענתה, היה מקום לעיכוב הפקדון והמקדמה וקיזוז החובות מסכומים אלה.
דיון ומסקנות:
7. 7. התובע, הגיש כנספח 2 לכתב התביעה,
חלק, בלבד, מהסכם המכר של הדירה. לפי החלטתי במועד הדיון, המציא התובע לבית המשפט, את מלוא הסכם המכר (להלן - "ההסכם"). בסעיף 10 להסכם, נאמר כי המוכר, משמע התובע, יעשה את
כל הפעולות הדרושות, לצורך העברה והסבה של הזכויות בגז ע"ש הקונה.
8. 8. השתכנעתי, כי התובע מצידו עשה מאמץ, לבצע את הפעולות הנדרשות ממנו, להעברת הבעלות בגז ע"ש הקונה. התובע, שלח לנתבעת את קריאת המונה האחרונה, חתומה על ידו ועל ידי הקונה וכן בקשה להעברת בעלות ע"ש הקונה והודעה, כי הוא הפסיק להיות צרכן ודרישה להפסקת תשלום על ידו, בהוראת קבע.
9. 9. הפעולות הנדרשות, בוצעו בשלבים שונים. בקשת התובע בכתב, להפסקת חיובו, ניתנה כבר בחודש פברואר 2007 והקונה מצידו, חתם על חוזה עם הנתבעת רק ביום 17.5.07. בפרק זמן זה, כבר הצטבר חוב ע"ש התובע, בסך 321.5 ש"ח, הואיל וכאמור, עד למועד זה לא בוצעה העברת בעלות, והנתבעת, גבתה את החוב מהתובע, עבור צריכת גז ע"י הקונה.
10. 10. לשיטת הנתבעת, לא מספיקה, דרישת התובע, שלא לחייב אותו יותר בצריכת הגז בדירה, אלא, היה עליו להעביר את החשבון על שם הקונה, או לבקש לנתק את הגז בדירה. דבר שלא נעשה על ידו, עד לחודש 5/07.
11. 11. העד מטעם הנתבעת, מר אשכנזי העיד, כי ניסה לגשר בין הצדדים, אך לשווא ולכן לאחר פניות מרובות של התובע, המליץ לו להגיש בקשה לבטל את המונה
"אמרתי לתובע אם אתה רוצה את הפיקדון תבטל את המונה. באותו יום שהוא שלח את הבקשה לבטל את המונה, והוא קיבל את הפיקדון למחרת" (עמוד 2, שורות 11-10).
12. 12. התרשמתי, כי במידה ומר אשכנזי היה נותן את ההמלצה האמורה מוקדם יותר, המונה היה מבוטל בזמן ולא היה מצטבר חוב ע"ש התובע בגלל הקונה. אין חולק, כי לתובע היה אינטרס לבטל את ההתקשרות עם הנתבעת, עם פינוי הדירה על ידו, ולהעביר את המונה ע"ש הקונה. מבחינתו, הוא מוכן היה לעשות את כל הנדרש, לצורך כך, אך לא הובא בפניו מלוא המידע, כיצד על הנתבעת ו/או עליו, לנהוג בשל מחדלי הקונה, בהעברת המונה על שמו (עמ' 1, שורות 19-18).
13. 13. הנתבעת, היתה רשאית לנתק את חיבור הגז, אם וככל שלא התייצב הקונה במשרדיה. בכך, היתה נסללת בפניה הדרך, להשיב לתובע את הפיקדון והמקדמה המגיעים לו, לאור הודעתו על מכירת הדירה והעברתה לקונה, כבר בחודש פברואר.
14. 14. אין לכבול את התובע בחוזה עם הנתבעת, גם אם הקונה של הדירה, אינו משתף פעולה ולא טורח להגיע למשרדי הנתבעת, כדי להעביר את הבעלות על שמו. השתכנעתי, כי התובע, סבר לתומו, כי סיים, את 'מלאכת העברת הבעלות' בגז,ככל שהדברים נגעו אליו.
15. 15. לאור האמור לעיל ובהתחשב בעדויות בעלי הדין וטענותיהם, כפי שהוצגו בפני בית המשפט, אני קובעת, כי היה על הנתבעת לאפשר לתובע לסיים את יחסיו החוזיים עימה, בסמוך לאחר משלוח ההודעה אליה, בהיעדר התייצבות של הקונה במשרדיה. בפרט, כאשר הוברר לנתבעת, כי הקונה אינו ממהר, בלשון המעטה, לפנות למשרדיה, כפי שעולה מעדות הנציג מטעמה, מר אשכנזי.
16. 16. ראוי היה שהצעתו של מר אשכנזי לתובע, שהועלתה לראשונה רק בחודש מאי,
לנתק את המונה, תוצע על ידה, עם היוודע לה מחדלו של הקונה, שנמנע מלחתום עימה על חוזה. בדיעבד אכן נמצא, כי רק בכך היה כדי לגרום לקונה, לבוא ולחתום על חוזה להעברת בעלות ואיפשר לתובע, לקבל את הפיקדון בחזרה לידיו.