פיצוי בסך 500 ש"ח בגין פטרייה שהתגלתה בקופסת רסק עגבניות

השאלה העומדת לדיון היא האם יש לפצות את התובע בגין פטרייה שהתגלתה בקופסת רסק עגבניות שייצרה הנתבעת, אותה רכש בחנות למוצרי מזון?

התביעה וטענות הצדדים:

בחודש יולי 2007 רכש התובע קופסת רסק עגבניות מתוצרת הנתבעת כאשר בתחתית האריזה מופיע תאריך הייצור 1.2.07, ותאריך תפוגה הינו 1.8.08.

בתאריך 21/7/07 פתח התובע את קופסת רסק העגבניות על מנת להכין ארוחת צהריים לבני משפחתו, תוך שהוא שופך את תכולת הקופסא לסיר הבישול. לפתע הבחין התובע בגוף זר בצבע ירוק-צהוב בתוך קופסת הרסק.

בדיעבד הסתבר כי מדובר במושבה של פטריות מסוג קלדוספוריום, זאת בהתבסס על ממצאי בדיקת המעבדה אשר התובע פנה מיוזמתו לאחר המקרה.

נחרד ומזועזע ממראה עניו פנה אל הנתבעת כבר יום למחרת זאת בשל השבת, וגולל בפניהם את המפורט לעיל. התובע התבקש להעביר תמונות למנכ"ל ולטכנולוגית המזון, כך שלבסוף לאחר מספר פניות קיבל את תגובת הנתבעת, " ניתן לדעת בבירור התפתחות של שכבת עובש באריזה, עקב חדירת אוויר לא סטרילי".

התובע, שלא היה שבע רצון מתגובתה של הנתבעת, ולא קיבל את הסבר הנתבעת, ובייחוד לאור ממצאי בדיקה המעבדה אשר מצאה  כי מדובר בפטרייה ולא בעובש כפי הגדרת הנתבעת, הגיש תביעתו לביהמ"ש, בה תבע פיצויים בגין נזקים כלכליים ונפשיים שנגרמו לו ולבני משפחתו.

מנגד, טוענת הנתבעת כי תהליך הייצור של מוצריה, ובכלל רסק העגבניות מבוצעים ע"פ כל התקנים הישראליים הרלבנטיים, כמו כן מבוקרים ע"י מחלקת הבטחת איכות על פי דרישות תקנים בינלאומיים (איזו 9001:2000). כל מוצרי הנתבעת עוברים טיפולים תרמיים, לרבות רסק העגבניות שעובר גם פסטור בכמה שלבים שונים של הייצור ומטופלים בטמפרטורה גבוהה מאוד על מנת להבטיח את איכותו, ניקיונו, ובטיחותו של המוצר.

הנתבעת אישרה כי אכן ממצאי בדיקתו של התובע אמינים ונכונים וכי מדובר בפטרייה מסוג קלדוספוריום. מדובר בפטרייה שכיחה, אך לא רעילה, כפי שנטען ע"י התובע שמתבססת על עדות שמיעה בלבד.

הנתבעת מוסיפה כי לא התקבלו תלונות דומות לאלו של התובע, לפיכך הסבירות שחל ליקוי כל שהוא בתהליך הייצור באותה עת ע"פ נתוני יום הייצור שעל גבי הקופסא הינה אפסית.

יתכן בשלב כלשהו כאשר המוצר יצא כבר מרשות הנתבעת והגיע אל המדף בסופרמרקט נפגעה אטימות המוצר, למשל קריעה של יחידה, וכתוצאה מכך אויר חדר לתוך האריזה והתנאים האופטימליים של המוצר הופרו כך שנוצרה הפטרייה.

לשם הדגמת שכיחות הפטרייה מסוג קלדוספוריום מצרפת הנתבעת תדפיס מתוך אתר אלרגיה הישראלי שממנו ניתן ללמוד על שכיחותה של  פטריית הקלדוספוריום.

דיון ומסקנות:

במהלך עדותו הציג התובע בפני ביהמ"ש תמונות של קופסת רסק העגבניות, והביא לבית המשפט את מושבת הפטריות כשהיא שמורה בתוך פורמלין.

אין ספק כי קיימת תחושה מבחילה לנוכח מראה הפטרייה בתוך מוצר מזון, דבר הגורם לעוגמת נפש בעטיו של מראה הפטרייה כפי שהוצגה בתמונות בפני ביהמ"ש.

סעיף 4 לחוק מותרים פגומים, תש"מ-1980 קובע כדלקמן:

                 "(א)  בתובענה לפי חוק זה לא תהא ליצרן הגנה אלא באחת מאלה:

               (1)    הפגם שגרם לנזק נוצר אחרי שהמוצר יצא משליטתו; הוכיח היצרן שהמוצר המסויים עבר בדיקות בטיחות סבירות לפני שיצא משליטתו, חזקה שהנזק נגרם לנפגע על ידי פגם שנוצר לאחר מכן;

               (2)    לפי רמת ההתפתחות המדעית והטכנולוגית שהיתה בעת שהמוצר יצא משליטתו, לא יכול היה היצרן לדעת שמבחינת התכנון לא עמד המוצר ברמת הבטיחות הסבירה;