פקח בעיריית ת"א שנתן דו"ח חנייה והותקף יפוצה ב- 7,500 ש"ח

תביעה לתשלום פיצוי בגין עוגמת נפש, כאב, סבל ועלבון.

כללי

1.     עיקרי העובדות כפי שמתוארות, בין היתר, בכתב התביעה:

א.      התובע הוא מפקח באגף הפיקוח העירוני בעיריית תל אביב-יפו.

ב.      ביום 12.12.04 במהלך עבודתו, נתן התובע דו"ח חנייה לרכבו של הנתבע. הנתבע פנה לתובע ואיים עליו.

ג.       בהמשך תקף הנתבע את התובע בכך שהכה אותו בצווארו, בפניו ובאוזן ימין .

2.     התובע עותר כי ייפסקו פיצויים הולמים בגין הנזק הכללי שנגרם לו, בהתחשב כי הנתבע חייב לפצותו מכוח אחריותו הישירה בנזיקין, וכן כי הנתבע הודה והרשע בגין העבירה של תקיפת עבוד ציבור (הוא התובע) והוטל עליו עונש בהליך הפלילי שהתנהל נגדו.

3.     בכתב ההגנה טוען הנתבע - בין היתר - שנזקיו המזעריים של התובע, אם בכלל, חלפו מיד לאחר אירוע התקיפה, והתובע לא סבל כלל מפגיעה כלשהי כתוצאה מהתקיפה, אם בכלל. עוד טען הנתבע שסכום הפיצוי שנפסק בהליך הפלילי בסך 2,000 ש"ח הוא מעל ומעבר לנזקיו של התובע.

4.     בדיון שהתקיים לפני הושג בין הצדדים הסדר דיוני, כמפורט בפרוטוקול הדיון, על פיו, בין השאר, הסמיכוני הצדדים לפסוק בתובענה ובסכסוך על דרך הפשרה ועל פי שיקול דעתי, ללא הנמקה, בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984.

5.     בסיום ההליך סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל פה.

דיון והכרעה

6.     הנתבע איים והתקיף את התובע רק בשל מעשי התובע כעובד ציבור.

7.     האירוע נשוא התביעה הוא חמור.

חברה מתוקנת אינה יכולה להשלים עם מצב דברים בו יחוש התובע, שהוא מפקח  בעיריית תל אביב, שהוא מאוים על ידי עוברי אורח.

האינטרס הציבורי הגלום באכיפת החוק מחייב לאפשר לעובדי ציבור, ופקחי העירייה בכללם, לעבוד מבלי שיהיו מושפעים מגילויי אלימות מכל סוג שהוא, בין מילולית ובין פיזית. 

8.     יש להוקיע ולשרש את תופעת האלימות, הן המילולית והן הפיזית  מן היסוד. המסר שייצא מבית המשפט הוא ברור וחד משמעי: כל הפוגע בעובד ציבור, הבא לשרתו ולעזור לו, מעבר להרשעתו בדין פלילי, יחויב אף בפיצוי עובד הציבור בגין הכאב, הסבל עוגמת הנפש והעלבון שגרם עקב מעשיו.

9.     על סמך החומר שלפני ולאחר ששמעתי את העדויות, תוך שאני נותן משקל להסכמה בין הצדדים, ותוך שאני לוקח בחשבון  את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר שעיינתי בפסק הדין אליו הופניתי, אני פוסק כי על הנתבע לשלם לתובע את הסכום של 7,500 ש"ח.

10. בהעדר תשלום תוך 30 ימים מהיום, ישא תשלום זה ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה (29.1.07) ועד לתשלום בפועל.

4678313

המזכירות תעביר העתק ההחלטה לידי ב"כ הצדדים.

ניתן והודע היום, ט"ז טבת תשס"ח (25.12.07) בלשכתי, בהעדר הצדדים.